״מי יקח אותך בכלל? מי ירצה מישהי שכל החיים דילגו מעליה.״

קצר, חד, כזה שנזרק ברגע טעון, אך ממשיך להדהד זמן רב אחרי שהסערה חולפת.עניתי לו בשקט. ״אני לא צריכה שייקחו אותי, אני יודעת ללכת לבד.״ והלכתי. המשכתי קדימה. עשייה, אנשים, דרך. הראש מורם, הגב זקוף, המציאות ממשיכה להיפתח. מבחוץ הכול נראה ברור וחזק. אישה שמתקדמת, יוצרת, פוגשת הזדמנויות, בונה חיים.

>>>כוח נשי: עוצמת האימהות…

אבל האמירה ההיא המשיכה ללכת איתי. היא נכנסה למקומות עדינים. רגעים של קרבה, של אמון, של פתיחת לב. לעיתים משפט שנאמר מתוך סערה חודר עמוק פנימה ומתחיל לחיות שם בשקט. צליל קטן שמופיע דווקא כאשר מתקרבים למשהו חשוב.עם השנים הבנתי עד כמה שפה היא כוח. אנחנו רגילים לחשוב שדיבור הוא רק אמצעי תקשורת, אך האמת עמוקה יותר. ניסוח פוגש את המקום שבו אדם פוגש את ערכו. אמירה אחת מסוגלת לעצב תפיסה שלמה על עצמנו, לפעמים לשנים ארוכות.

״אני לא צריכה שייקחו אותי, אני יודעת ללכת לבד.״ והלכתי.

במהלך דרכי אני פוגשת נשים רבות. עצמאיות, חכמות, מובילות, יוצרות. מבחוץ הכול נראה יציב. ובכל זאת בתוך שיחות עומק חוזר דפוס מוכר. זיכרון של הערה ישנה, אמירה שנאמרה בילדות, ביקורת שהפכה לקול פנימי. משהו קטן שנאמר פעם וממשיך ללוות את האדם שנים אחר כך.כי שפה אינה מתפוגגת. היא מתיישבת בתודעה, הופכת לפרשנות, לאמונה, לאופן שבו אנחנו תופסים את עצמנו בעולם.

מחקרים במדעי המוח מראים שמילים מפעילות אזורים רגשיים בדיוק כמו חוויה ממשית. כאשר אדם שומע אמירה פוגעת או מחזקת, המוח מגיב אליה כאירוע אמיתי. הזיכרון נצרב, התחושה נשמרת, והמערכת הפנימית מתחילה לפרש מציאות דרך אותה חוויה. לכן לעיתים משפט קצר שנאמר לפני שנים ממשיך להשפיע על ביטחון, על בחירות, ועל הדרך שבה אדם פוגש את העולם. לקח לי זמן להבין דבר משמעותי.המשפט ההוא כלל לא דיבר עליי. הוא חשף פחד שלו. רגע שבו אדם מבין שמולו עומדת אישה שאינה מחפשת אישור, אלא נשענת על עצמה.

והתובנה הזאת שינתה בי משהו עמוק. אישה שמסוגלת לעמוד על רגליה היא אישה שבוחרת. היא מחליטה על הכיוון שלה, על האנשים הסובבים אותה, על המקומות שבהם הלב שלה נמצא. הבחירה הזאת נבנית בהדרגה, דרך התבוננות, הקשבה פנימית והתפתחות. יום האישה עבורי אינו רק ציון של הישגים חיצוניים. זהו רגע לעצור ולשאול שאלה עמוקה יותר. אילו אמירות אנחנו נושאות בתוכנו, איזה קול פנימי מוביל אותנו, ואיזה שיח חדש אנחנו מבקשות להכניס לחיים. כי לצד הזיכרונות מהעבר קיימת גם יכולת אחרת. אפשרות לבחור ניסוח שמחזק, מבט שמכבד, שיחה שמאפשרת צמיחה. עם השנים הפכתי את החקירה הזאת גם לדרך מקצועית. אני מלמדת אנשים להקשיב לשיח שלהם, להבין כיצד ניסוח יוצר מציאות, לראות כיצד מפגש אנושי מושפע מתקשורת מודעת.

“אישה שמסוגלת לעמוד על רגליה היא אישה שבוחרת. היא מחליטה על הכיוון שלה, על האנשים הסובבים אותה”

בסופו של דבר כולנו חלק ממעגל. כל אדם נושא בתוכו משפטים שמישהו הניח בלבו, וכל אחד מאיתנו גם משאיר חותם בלב של אחרים. יום האישה מזכיר עד כמה חשוב לבחור ניסוח בתשומת לב. כי לפעמים אמירה אחת יכולה להישאר בזיכרון שנים, ולפעמים מילה מדויקת, אנושית, קשובה, פותחת דרך חדשה.ואולי זה אחד הכוחות הגדולים ביותר שיש לבני אדם. היכולת לדבר כך שמישהו יזכור לא רק את מה שנאמר, אלא את התחושה שנשארה בלב.