כולנו אוהבים להאמין שאנחנו רואים את המציאות כפי שהיא. שאנחנו אוספים עובדות, מתבוננים באנשים ורק אז מגיעים למסקנות. אלא שהמוח האנושי הוא מספר סיפורים מוכשר במיוחד. הוא מקבל כמה פרטים, משלים את החסר, מחבר נקודות ובונה עלילה. מהרגע שהעלילה נכתבה בתוכנו, אנחנו עלולים לשכוח שאנחנו אלה שכתבנו אותה ולהתחיל להתייחס אליה כאל אמת.
זהו בדיוק המרחב שבו פועל המותחן הפסיכולוגי תעתוע (Verity), המבוסס על רב־ המכר של קולין הובר וזה גם מה שהופך אותו להרבה יותר מסרט מתח. זהו סרט על כוחן של מילים לברוא מציאות. במרכז העלילה נמצאת לואן אשלי, סופרת מתקשה שמקבלת הצעה שכמעט בלתי אפשרי לסרב לה כשהיא מתבקשת להיכנס לנעליה הספרותיות של הסופרת המצליחה וריטי קרופורד, שאינה מסוגלת להמשיך לכתוב עקב מעורבות בתאונה טרגית, ולהשלים את סדרת הספרים שלה.
כאן נכנס לתמונה עולם הספרות. לכאורה מדובר בכתיבה הכוללת ספרים, טיוטות, חדרי עבודה, כתבי יד וסופרת אחת שאמורה להמשיך את קולה של סופרת אחרת. אלא שמהר מאוד מתברר שהמילים אינן רק תפאורה לסיפור הן המנוע שלו.לואן מוצאת כתב יד אישי ומטלטל של וריטי, ומתחילה לקרוא. ומהרגע הזה עולה אחת השאלות המרתקות בסרט: האם כל מה שאדם כותב הוא בהכרח אמת? האם סופר שכותב בגוף ראשון כותב את עצמו, או שהוא רשאי להמציא את עצמו מחדש? והיכן עובר הגבול בין וידוי, פנטזיה, יצירה ומציאות? האם כתיבה יכולה להיות גם מנוע מניפולטיבי ליצירת מציאות?
עבור מי שאוהב לכתוב, יש כאן רובד מסקרן במיוחד. סופרים יודעים שמילים מאפשרות לנו לחיות חיים שלא חיינו, לחשוב מחשבות שאולי מעולם לא העזנו לחשוב ולברוא דמויות שאינן אנחנו. אבל מה קורה כאשר מישהו אחר קורא את המילים האלה ומחליט שהן עדות לאדם שכתב אותן?את המשחק הפסיכולוגי הזה נושאים על כתפיהם שלושה שחקנים מצוינים. אן האת’וויי הנפלאה בתפקיד וריטי היא נוכחות שאי אפשר להתעלם ממנה. דווקא במקום שבו הדמות עטופה במסתורין, האת’וויי מצליחה להפוך מבט, תנועה ושתיקה לחומר נפיץ. היא גורמת לנו להתבונן בה שוב ושוב ולתהות מה אנחנו באמת רואים.
מולה ניצבת דקוטה ג’ונסון כלואן, והיא מתאימה מאוד לדמות שנעה בין התבוננות מבחוץ לבין היסחפות פנימה. ככל שלואן נשאבת לעולמה של וריטי, גם אנחנו נשאבים איתה ולא תמיד יודעים אם לסמוך על מה שהיא מגלה או על האופן שבו היא מפרשת אותו. מול שתי השחקניות המרתקות הללו עומדת דמות גברית מרתקת לא פחות, ג’וש הארטנט, בתפקיד ג’רמי, בעלה של וריטי המשלים את המשולש. הוא מביא לדמות שילוב של פגיעוּת, מסתורין ומשיכה, ומשאיר אותנו עם אותה שאלה שמרחפת מעל הסרט כולו, למי ניתן להאמין באמת ומי רק מתעתע בראשנו באמצעות מניפולציות כאלו ואחרות המעידות על תפיסת מציאות ייחודית שמגיעה מעולמות הדמיון ולא תמיד מבוססת עובדות ונתונים.
הסרט בנוי במידה רבה על המתח בין שלוש הדמויות ועל חוסר היכולת של הצופה לקבוע בביטחון מי מספר את האמת וזה אולי לבו של הסרט תעתוע. כי גם בחיים אנחנו עושים בדיוק את אותו הדבר כשאנחנו נותנים פרשנות אישית למציאות הכי יומיומית.מישהו לא עונה לנו להודעה והראש כבר כותב עלילה. בן זוג שותק ואנחנו מעניקים לשתיקה משמעות. מנהלת אינה מחייכת אלינו ואנחנו מחליטים שלא מעריכים אותנו. חברה מתרחקת מעט וכבר נולד בתוכנו סיפור שלם. פרשנות שלא תמיד מבוססת עובדות והראש ממריא למחוזות חדשים ויוצר סיפור חדש. עובדה הופכת לפרשנות. פרשנות הופכת לרגש. והרגש הופך בעינינו להוכחה לכך שהסיפור נכון.
יוטיוב באדיבות פורום פילם
הסרט תעתוע מבקש מאיתנו לפקפק לרגע במנגנון הזה. לואן קוראת מילים, והמילים מתחילות לצבוע את כל מה שהיא רואה. מבט הופך לחשוד, שתיקה הופכת לאיום, משיכה מתערבבת בפחד ואנחנו, הצופים, הולכים איתה. אבל האם אנחנו מגלים איתה את האמת, או פשוט נשאבים יחד איתה לתוך סיפור משכנע במיוחד?
אולי זו אחת התזכורות החשובות שהסרט מותיר אחריו שזיכרון אינו מצלמת אבטחה, מחשבה אינה עובדה ופרשנות אינה בהכרח מציאות. ואולי דווקא משום שזהו סרט על סופרים וספרים, המסר הזה מקבל משמעות עמוקה מאוד.כולנו קצת סופרים ותסריטאים, כולנו כותבים בראשנו סיפורים על האנשים שאנחנו אוהבים, על מי שפגע בנו, על מערכות היחסים שלנו וגם על עצמנו. אנחנו מחליטים מי הטוב, מי הרע, מי הקורבן ומי האשם. לפעמים אנחנו אפילו ממשיכים לחיות בתוך עלילה שכבר מזמן היה כדאי לערוך מחדש.
תעתוע הוא לא רק סרט אלא בחירה לעסוק בפרשנות ובתפיסת האמת במציאות שלנו, כי לפעמים התעתוע הגדול ביותר אינו השקר שמישהו אחר מספר לנו. הוא הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו ואז שוכחים שאנחנו אלה שכתבנו אותו. ואולי השאלה שכדאי לקחת איתנו כשהאורות באולם נדלקים היא פשוטה מה באמת קרה ומה מתוך זה הוא הסיפור שהראש שלי כתב והשפיע על מציאות חיינו? זכרו, פרשנות איננה מציאות ויכולה להיות לה השפעה מתעתעת.
ורד גרנדיר – יועצת ארגונית וזוגית, מגישת הפודקאסט ללטש את היהלום וכותבת תוכן
הוספת תגובה