מחברארטין יועצת תדמית ותקשורת

שמתם לב איך הלבן פתאום מרגיש הרבה יותר מצבע? כאילו משהו באוויר מתנקה, הלב מתרכך, ואנשים חוזרים לחפש פשטות, אור וחיבור אמיתי.

בתקופה שבה הכול מרגיש רועש, שבועות מגיע להזכיר את כוחם של שורשים, אמונה וחיבור אנושי.

השנה הזאת מרגישה אחרת. זה כבר מעבר לחג, שולחן, משפחה ואוכל. יש כאן רגע שמבקש לעצור ולהרגיש באמת.

בכל מפגש בין שני אנשים מתרחש הרבה יותר משיחה. נפגשים סיפורי חיים, אמונות שנטמעו בילדות, דפוסים שהפכו להרגל, זיכרונות שממשיכים לפעול מתחת לפני השטח...

אני זוכרת את הרגע שבו המשפט הזה נאמר. המבט בעיניים שלו כשהבין שאני נפרדת ממנו. בשנייה אחת עברו שם כעס, פחד, אגו פגוע ועלבון. ואז הגיע המשפט.

ובשבילי, זה גם המקום שבו למדתי את כוחה של מילה.

בעולם התקשורת מקובל להניח שהשיחה מתחילה בדיבור, ושמה שקובע הוא ניסוח, טיעון ובהירות. בפועל, מרבית ההכרעות התקשורתיות מתרחשות מוקדם הרבה יותר, עוד...

בחירה אחת של צבע בבוקר מפעילה מערכת שלמה בתוך המוח. העין קולטת את הגוון, המוח מפרש אותו, והגוף מגיב אליו מיד. זו אינה פעולה אסתטית בלבד, אלא תהליך...

ניסים זה ביטוי ושם נרדף שניתן לרגעים שבהם המוח, התודעה והגוף מסתדרים יחד, ופתאום משהו בחיים נפתח. כמה מאיתנו מאפשרים לעצמם להאמין ברגעים כאלה?