המופע של שלי בן משה, הוא נדבך במסורת הנפלאה הזו, ובמובן הזה, בן משה, הוא יותר סטנדאפיסט יהודי מאשר ישראלי. בן משה, בן מהגרים, שחווה עקירה בימי חייו שלו, זרות, שפה חדשה, מנהגים חדשים, ועדיין מתלבט בין זהותו הגיאורגית ושייכותו לקהילה, והרצון שלו להיות חלק מגניב מן השכונה. המופע שלו הוא אכן ווידוי קורע לב ומצחיק בו זמנית, של ילד בן מהגרים, שעבורו להיות ישראלי, היה קודם כל לצבור לקסיקון קללות שאפשר לירות אותן בצרור ממושך, ורק אחר כך לראות מי נשאר לעמוד חי.
וכשהוא מביט אחורה, מהורהר, לעולם לא מצחקק ולו לרגע מן ההומור של עצמו, הקהל נותר מהופנט אל מול מה שהוא הרבה יותר מסטנדאפ – זהו מופע תיאטרון יחיד, של חווית מהגר, שגם כיום, עשרות שנים לאחר שכבר אמור היה להיות מותך בכור ההיתוך הישראלי, הוא עדיין נותר הילד ההוא שמביט בעין עין צוחה ועין אחת בוכקת, על גלריה צבעונית של ישראלים מאאאאשדוד, אשר בכישרונו ואבחנתו הדקה באנשים, מאפשרת לומר גם משהו עגום ומצחיק עלינו, הישראלו-יהודים הללו, שעדיין מחפשים להבין מה הם עושים כאן ולאן הם הולכים.
ואכן, לא היה ניגוד יותר משווע מהיהודי הנודד הזה, מאשר הישראלי המושחז והעוקצני שחימם את ההופעה בכשרון רב, שי חדד. דמות שבהחלט שווה להתחקות ולעקוב אחריה.
בקיצור – בן משה, כשרון גדול. אחד שאני חייב פעם לשבת איתו על בירה בחוף הקשתות באשדוד ורק לתת לו לדבר.
מאת אורון שוורץ הוא עורך-דין, שותף מייסד במשרד שוורץ-נרקיס ושות', כותב ומגיש סדרות הפודקאסט "משפט חוזר" ו"ישראל הראשונה" בתאגיד השידור "כאן", ארכיאולוג וטייס בתחום התעופה הקלה. ניתן להאזין לפודקאסטים, ב"כאן הסכתים" בקישוריות:
https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-776284/ https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-8222/
הוספת תגובה