הוא מבקש לעצור רגע באמצע, ולהחזיר אותנו למקום הכי בסיסי שלנו כבני אדם שהינו חיבור לגוף שלנו ולאנרגיית מין שהיא אנרגיית חיים. מי שמחובר לאנרגיית המין שלו בעצם יחיה חיים יותר מלאים בחוויית מימוש עצמי ועונג.כשאלון גושן היה נער צעיר הוא סבל מדימוי עצמי נמוך והעדר ביטחון עצמי וזו הסיבה שלא העז ליצור אינטראקציות מיניות כפי שנהגו נערים אחרים בני גילו. לאחר שחצה את גיל 20 הוא נחשף לסדנת מודעות בסופשבוע מרוכז ובעקבותיה גילה את המיניות שלו ובעצם התחבר לאנרגיית חיים במלוא העוצמה. מנער ביישן ומופנם הוא יצא למסע גילוי של המיניות שלו כשהוא מנסה לזהות נשים שסובלות מנתק רגשי מהמיניות שלהן ובזכות האינטראקציה עימו הן החלו להיפתח למיניות ולחוויית עונג. מה שהחל כסקרנות התפתח לשליחות. הוא החל להבין שזוהי השליחות שלו ולכן לא פעם יצר אינטראקציות מיניות עם נשים שלא בהכרח נמשך אליהן אלא זיהה שיש שם מחסום מיניות והאתגר שלו הפך להיות לסייע להן.
בהמשך, מכיוון שזיהה בעצמו נפש טיפולית בחר ללמוד לימודי פסיכולוגיה בתואר ראשון ושני ועוד בסטאז’ הבין שמה שמעניין אותו זה להיות איש מקצוע שמסייע לאנשים לפתור את העדר החיבור שלהם לגוף, למיניות ולעונג.כשהיה בתואר הראשון כסטודנט לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון הגיע לקמפוס דוקטור צחי בן ציון שהינו פסיכולוג ובהרצאה על מיניות שהייתה יותר דומה למופע סטנד אפ ומסביבו המון רב שצוחק ללא הרף, הוא הבין שהוא רוצה לעסוק בתחום שמח, אנרגטי וייצרי ולא לטפל בפצעי העבר של הלקוחות שלו. בעקבות תובנה זו המשיך להכשרות שונות בתחום המיניות כולל הכשרה למנחי טנטרה, הכשרת מטפלים מיניים והכשרת סרוגייט.
אלון גושן הוא כיום מרצה ומדריך לעונג, מגע ואורגזמיות, מדריך טנטרה ומשתמש בידע הנרחב שרכש במהלך שנותיו כסרוגייט פעיל. הוא פיתח שיטה ייחודית משלו שמשלבת את כל תחומי התוכן שלו ומשלבת בין ההכשרות השונות שלו. הוא מרצה לקהלים רחבים על מיניות ומעבר לטיפול בקליניקה ועבודה כסרוגייט הוא גם מנחה סדנאות ליחידים וזוגות במטרה לחקור את המיניות שלהם ולייצר חיבור חזק זה לזו ולכל אחד לעצמו.הוא לא מדבר על מיניות כטכניקה, אלא כשפה. שפה של גוף, של רגש, של נוכחות. בעיניו, מיניות היא לא רק פעולה אלא דרך להיות בנוכחות תוך הסכמה לחוות עונג ללא אשמה. בקליניקה שלו אנשים מגיעים לפרק את הסיפור הישן שלהם בקשר עם גופם. רובנו חיים בתוך סיפור ישן על מיניות. סיפור שמורכב ממסרים שספגנו מהבית, מהחברה, מהתרבות ואפילו טראומות וניסיון עבר שמשפיעים קשר ישיר על הנוכחות שלנו ברובד מיני. רבים מתייחסים למיניות כמשהו שצריך “לבצע”. משהו שצריך “להצליח בו”. משהו שנמדד. אבל אלון מציע תנועה אחרת. במקום לשאול “האם אני טוב/ה בזה? ”הוא מזמין לשאול: “האם אני נוכח/ת?”
“רובנו חיים בתוך סיפור ישן על מיניות. סיפור שמורכב ממסרים שספגנו מהבית, מהחברה, מהתרבות ואפילו טראומות וניסיון עבר שמשפיעים קשר ישיר על הנוכחות שלנו ברובד מיני”.
זו שאלה שמפרקת את כל המנגנון המוכר ומחזירה אותנו אל החוויה עצמה. להיות בגוף כלא מובן מאליו. כמה מאיתנו באמת נמצאים בגוף שלהם? לא רק מתפקדים דרכו, אלא מרגישים אותו. מקשיבים לו ונותנים לו להוביל.אלון מדבר על ניתוק עדין שרבים חווים ניתוק מהתחושות, מהעונג, מהאותנטיות. ניתוק שלא תמיד מרגיש דרמטי, אבל יוצר פער עמוק בין מה שקורה מבחוץ למה שנחווה מבפנים.כאן משתלבת העבודה שלו בין המשלבת טנטרה, תהליכים הדרכתיים מכלים שרכש מעבודתו כסרוגייט בעברו או תהליכי ליווי אישי.
כשאני שואלת אותו מה ההבדל בין כל המיומנויות שהוא רכש בעברו שמשמשים אותו בתהליכי הליווי אנחנו מתעכבים על המושג סרוגייט. הוא מספר לי שסרוגייט הוא תפקיד שהגיע אליו במקרה ונזכר בימים שהיה סטודנט צעיר, החברים הטובים ידעו שהוא נמשך לאנשים עם מורכבות מינית ונרתם לסייע. כך יצא, שחברתו הטובה הזמינה אותו לביתה והזמינה חברה נוספת. כשהערב התגלגל החברה המשותפת פרשה לישון והשאירה אותם לבד. משיחת נפש הם המשיכו למגע והיה זה לילה ענוג לשניהם. מסתבר מאוחר יותר שהייתה זו “מזימה” של הבנות להוביל את אלון לאינטראקציה מינית עימה משום שהיא היתה מעל 30 ועדיין בתולה וערב זה היה יום הולדתה. בבוקר, כש “המזימה” נחשפה שאל אלון את הפרטנרית איך היה לה והיא ענתה לו בחיות רחב: “חסכת לי חמישים אלף שקל כי תכננתי לפנות לטיפול אצל סרוגייט”. המושג היה חדש לו ותוך כדי שיחה הוא למד שיש מקצוע כזה ופנה אל ד”ר רונית אלוני שהינה בעלים של מכון שמסייע לאחרים לפתור עכבות מיניות ולאחר הכשרה ממושכת וסדרת מיונים קפדניים הצטרף לצוות המדריכים שלה כסרוגייט.
סרוגייט הוא אדם שמלווה תהליך טיפולי בתחום האינטימיות והמיניות, כחלק מעבודה משותפת עם מטפל מוסמך. במילים פשוטות: זהו ליווי חווייתי שמאפשר לאדם ללמוד דרך התנסות איך להיות בקשר, במגע, ובקרבה רגשית ופיזית במקום רק לדבר על זה.העבודה נעשית בצורה מובנית, עם גבולות ברורים וליווי מקצועי, ומיועדת לאנשים שמתמודדים עם קשיים כמו פחד מאינטימיות, חוסר ביטחון בגוף וקושי ביצירת קשר זוגי או מיני. המטרה היא לא “להחליף זוגיות”, אלא לעזור לאדם לפתח ביטחון, נוכחות ויכולת לקשר בריא ואמיתי. הכשרה נוספת של אלון היא הטנטרה שהינה גישה עתיקה (שמגיעה ממסורות במזרח) הרואה בחיים ובכללם הגוף, הנשימה, הרגש והמיניות דרך להתפתחות, מודעות וחיבור.טנטרה אינה רק מיניות, אלא נוכחות מלאה ברגע ודרך למימוש הפוטנציאל המלא של האדם.היא מזמינה להאט, להרגיש, ולהיות מחוברים לעצמנו ולאחר דרך גוף, נשימה ומודעות.
מדריך טנטרה הוא אדם שמלווה אנשים או זוגות בתהליך כזה ומסייע להם להתחבר לגוף ולתחושות ,להעמיק אינטימיות ותקשורת, לשחרר חסמים, בושה או פחד סביב מיניות ולפתח נוכחות והקשבה בתוך קשר. המטרה אינה ללמד טכניקות אלא לאפשר חוויה של חיבור לעצמי ולאחר, בצורה מודעת, בטוחה ומכבדת.מיניות לא מתחילה במיטה. אלון מתאר מיניות כתנועה של אנרגיה כזו שיכולה להיות נוכחת גם בשיחה, במבט, בהקשבה. וכשאנחנו מבינים את זה משהו משתחרר.הלקוחות שלו שונים ומגוונים החל מזוגות, המשך בנשים שמחפשות לפתור אתגרים ביכולת שלהן להנות ממין ואורגזמיות, גברים ושלל אנשים שחוו טראומה מינית בעברם ולאור עיבוד הטראומה הם פונים אליו על מנת לתת לכאב העבר פחות מקום ולהתחבר לעונג וחופש להיות.
אחד מהביטויים לתרגול חושניות ועונג הוא ריקוד. אלון גושן הביא לארץ סגנון ריקוד לטיני בשם בצ’אטה שהינו ריקוד זוגות חושני באמצעותו הזוגות הרוקדים מתרגלים חיבור לחושניות, חיבור למיניות והתמסרות להובלה כשיש בריקוד מוביל ומובל. הסטודיו שלו שוכן בראשון לציון ומגיעים אליו לא רק בודדים אלא גם זוגות שמטרתם לחזק את הקשר הזוגי באמצעות תנועה, הקשבה הדדית ותשוקה.הוא מדבר על החשיבות של יצירת מרחב בטוח שבו אפשר להביא גם את המקומות המביכים, המבולבלים, הלא פתורים. כי דווקא שם מתחיל הריפוי. זו עבודה עדינה, עמוקה, ולעיתים גם אמיצה מאוד שמבוססת על יצירת חוויה מתקנת המאפשרת למיניות להיות שער לחיים.אולי התובנה העמוקה ביותר שעולה מתוך השיחה שלנו היא שמיניות אינה מנותקת מהחיים. היא השתקפות שלהם. וככל שאנחנו מסכימים להיות נוכחים יותר במיניות שלנו כך אנחנו לומדים להיות נוכחים יותר בכל תחום אחר. ביחסים, בעבודה ומול עצמנו.
“מיניות היא לא רק פעולה אלא דרך להיות בנוכחות תוך הסכמה לחוות עונג ללא אשמה”.
אלון גושן מזכיר לנו שהגוף אינו רק כלי אלא הוא מצפן. וכשאנחנו לומדים להקשיב לו באמת,אנחנו לא רק משפרים את המיניות שלנו אנחנו מתחילים לחיות אחרת. עמוק יותר. נוכח יותר. אמיתי יותר.לקראת סיום אני שואלת אותו על החיים הפרטיים שלו. אני שואלת כיצד ניתן לקיים זוגיות עם אדם שזהו המקצוע שלו והוא עונה בחיוך: ” לא פשוט להיות בת זוג של מדריך מיני אבל מי שיודעת להבדיל בין העבודה שלי לאדם שאני בזוגיות מרוויחה הרבה מההתמחות שלי וחווה הרבה עונג”.אני שואלת על הוריו והוא מספר שההורים מצד אחד תומכים בו ומגיעים פיסית כמעט לכל הרצאה ומצד שני אמו אומרת לא פעם שתשמח אם יבחר מקצוע פחות שנוי במחלוקת ויבחר להיות פשוט פסיכולוג.
הוא מחייך ואומר: “זה לא יקרה כי השליחות שלי היא במקום אחר”. את השיחה אנחנו מסיימים בהתייחסות לביקורת וקיימת ביקורת רבה כלפי המקצוע שלו ולא פעם הוא נאלץ להדוף אמירות פוגעניות ושיפוטיות. אלון מספר שהציבור שם בחוץ משוכנע שזהו מקצוע שיש בו הרבה עונג אבל בעצם מגיעים אליו גם הרבה אנשים עם דימוי גוף נמוך, פציעות, נכויות וטראומות ולכן לא פעם הם לא אנשים אטרקטיביים אך דורשים ריפוי בקבלת הגוף שלהם ועל זה יאמר: “ מי שחושב שאני מטפל כל היום בפרימות בלרינות דקיקות גזרה לא מבין כלל את העבודה שלי”.כשאני שואלת אותו מהו הסיפוק הכי גדול הוא עונה: “הסיפוק הכי גדול שיש לי הוא לראות נשים שמגיעות לקליניקה שלי לאחר שאיבדו תקווה שאפשר לחיות אחרת ולראות את השינוי העצום והמהותי שחל בהן אחרי מספר חד ספרתי של מפגשים, שהופך אותן מנשים כבויות לנשים מלאות חשק, אנרגיה וחיות. המחמאה הגי גדולה שקיבלתי הייתה אותה אשה שהביאה את הבת שלה, מבחינתי זו הפגנת אמון הכי מרגשת שיש “.
ורד גרנדיר פרוכטמן. יועצת זוגית ומשפחתית. כותבת תוכן ומגישת הפודקאסט ללטש את היהלום הפנימי.
להאזנה לראיון המלא הפרק הפודקאסט ללטש את היהלום הפנימי – https://open.spotify.com/episode/7t2MrxknhrrMyA0CV9LZ4b?si=ahvcqEScSSmWtMl7V27lyw
הוספת תגובה