במשך השנים שאני עוסק בחקר הזוגיות והסקסולוגיה לא באמת היה לי משהו ברור בסוגייה הזאת. פתחתי שוב את הספרים המצויים אצלי לבדוק אם מישהו דיבר בעניין הזה, ביניהם: 'אינטליגנציה ארוטית' של אסתפר פרל, סקס עכשיו של פול ג'ואנידס, 'סקס או לוגיה' של גאולה פלדמן, 'סודות לעינוגה של אישה של שארון קולונה', 'סודות הפיתות' של ברנדה וונוס… ומה לא… ובאף פרק מהספרים הללו שדיברו על פנטזיות מיניות לא מצאתי התייחסות לשינויים של פנטזיות מחמת הגיל, גם לא על הפערים הנוצרים בעקבות הגיל בין גברים לנשים. ובכל זאת, להיפטר בלי כלום אי אפשר, ולכן שקעתי במחשבה מעמיקה ולאחר עיון, לדעתי אכן אפשר לומר משהו בסוגייה הזאת.
לא לפני שנבין שהפנטזיות המיניות, אלו שנמצאים עמוק אצלנו בדמיון, שאת חלקן אפשר לממש במציאות ואת חלקן לא, יושבות בדרך כלל על דברים עמוקים יותר המצויים בנפש שלנו. לא אתייחס במאמר הזה להיבט הפסיכולוגי שעומד מאחורי מרקם הפנטזיות האנושיות, אך כן אומר שהשינויים בחיים בהחלט יכולים ליצור אצלנו פנטזיות חדשות שלא הכרנו בעבר.
האם השנים שעוברות, בהם אנו עוברים במסלול החיים ומתבגרים תורמות לכך? כן ולא. יותר ממה שהגיל עושה את שלו, השינויים בדעות שלנו ובמצבי חיינו הם הגורמים העיקריים לתוכן הפנטזיות שלנו.
אך ישנו חייץ גיל שיתכן מאד שישפיע מאד על עולם הפנטזיות שלנו, שהוא אזור גיל הארבעים ומעלה, המלווה בדרך כלל בכינוי: משבר אמצע החיים, או אם תרצו משבר גיל הארבעים. לא כולם יעברו את סוג המשבר הקטן הזה, אבל אלה שכן, יתכן שיושפעו ממנו גם בתחום הפנטזיות המיניות.
אמצע החיים, הוא זמן לחומר למחשבה, זמן להתבונן על מה שכבר היה, אך בעיקר על מה שכבר נשאר. האם חיינו יכולים להישאר כמו שהם? האם לא הגיע הזמן לשינוי? האם מיציתי את עצמי די הצורך, או אולי זה הזמן לחיות את החיים ולהתחיל להנות ולעשות דברים שמעולם לא עשיתי? אולי נתתי יותר מדיי מעצמי לאחרים, למשפחה, והגיע הזמן להשקיע בעצמי? ומה עם הזקנה…?
כל המחשבות העמוקות הללו המלוות את אותו משבר, יכולים להשפיע על הפנטזיות שלנו בדרך כזאת או אחרת. ניתן כמה אפשרויות אופציונאליות. נכון אמנם שאין אדם שאין לו פנטזיות מיניות כאלה ואחרות במהלך חייו, אך יתכן שדווקא בעקבות החייץ של גיל הארבעים פתאום נגלה פנטזיות שעולות לנו בראש שלא הכרנו בעבר, בעיקר בכמות שלהן. מבלי לפרט לפרטים את התוכן האינטימי של אותן הפנטזיות, משבר גיל הארבעים של חוסר מימוש עצמי, הבדק בית שאולי יכלנו לעשות את המין טוב יותר – עושה את שלו ואז פתאום יתחילו לרוץ לנו בראש רעיונות שלא הכרנו בעבר, כדי להספיק, למצות, לקוות, ולהעצים את הסקס שלנו, כדי שנספיק להפוך אותו לטוב ביותר לשארית חיינו.
אפשרות נוספת, יתכן מאד שאצל אלו שהרגישו לקיחת אחריות כלפי עצמם, או בן הזוג, או המשפחה, במשך רוב שנות הקשר שעד גיל ארבעים, לפעמים עד כדי אחריות בלעדית, שליטה והנהגה, על פי השקפתם כמובן, נגלה פתאום פנטזיות הקשורות באובדן שליטה. סקס של כניעה, להיקשר בחבלים, לפעמים אף שנילקח בכוח, בפנטזיה כמובן (שאגב, גם אם היא תתממש במציאות, ברור לכולנו איפה הגבולות וזה נעשה עם האדם האהוב שלנו, שכמובן אנחנו מרגישים הכי בטוח איתו… אז הכל טוב). הדבר נובע מכך שבאיזה שהוא מקום, אנחנו מרגישים עייפים מלקחת את ההנהגה ולהיות אחראיים על הכל, גם אם מדובר על חיינו האישיים בלבד, את המימוש הזה לחופש ושחרור מהעול הזה שלנו שהיה עד אמצע החיים, אנחנו עלולים להביא לידי ביטוי בפנטזיות שלנו. לא שבאמת נשחרר את השליטה שלנו על החיים הפרטיים שלנו, אבל בחדר המיטות זהו סוג של שחרור, לפחות לרגע קל, מהאחריות הכבידה הזאת.
לפעמים משבר גיל הארבעים יוליד אצלנו המון פנטזיות בראש הקשורות למשחקי תפקידים, או למשהו שקשור ברוך אימהי או אבהי, שיבוא לידי ביטוי בעיקר במלל: GOOD BOY. זה נובע מכך שמשבר גיל הארבעים נוצר לפעמים מהפחד להזדקן. הפנטזיות המיניות שלנו, בעיקר אלו שיתממשו, מחזירים לנו, לפחות לזמן הסקס את רוח הנעורים שלנו. מכירים את השיר של נירוונה: smells like a teen spirit? אז פנטזיות כאלה באמת מריחות ככה.
אך עדיין לא יצאתי ידי חובתי. כי הרי נתבקשתי גם לכתוב על הפערים שבין המינים בפנטזיות המיניות הללו ובגילאים הללו. אך אם כבר באמת נגלה פערים בין הגבר והאישה בפנטזיות המיניות בעשור החמישי שלהם זה יהיה נובע מסיבות שונות. אכתוב אותן בקצרה.
תופעה מצויה אצל נשים רבות היא עליית החשק המיני בצורה חדה באזור אמצע העשור החמישי של חייהן, שם יתכן מאד שבעקבות החשק, גם הפנטזיות המיניות שלהן יקבלו מקום של כבוד והן יהיו רבות יותר, אמיצות יותר ו'צבעוניות' יותר, בעוד שהגבר, שלא חווה את ההאצה בחשק המיני שלו בגילאים הללו, ולפעמים הוא גם יורד לו, לא יימצא במקומות הללו שהאישה נמצאת בהם.
הסבר נוסף לפערי הפנטזיות הוא פשוט מאד, שהרי את 'משבר גיל הארבעים' לא כולם חווים, אולי אפילו הרוב לא יחווה אותו, לפחות לא בצורה קיצונית, ואז יוצא שהפנטזיות שעלו בעקבות אותו משבר שהתרחש אצל אחד מבני הזוג, לא קיימות כלל ואפילו ייראו מוזרות לבן הזוג השני, שלא חווה את אותו 'משבר אמצע החיים'.
ההסבר האחרון שלי לתופעה, הוא שגם אם שני בני הזוג יחוו את משבר גיל הארבעים, יתכן מאד שהמשבר של כל אחד מבני הזוג יושב על מקום אחר, סיבות התבוננות אחרות, מה שגורם לכך שהפנטזיות המיניות שלהם שיהיו נובעות מאותו המשבר, יהיו שונות בהתאם לסיבות השורש. זה קצת עמוק, אבל בטוחני שתבינו.
הפתרון בדרך כלל לבעיות הללו של פערים בפנטזיות המיניות הוא שיפור הפתיחות המינית שבין בני הזוג. אבל מפאת האריכות נשמור זאת למאמר נפרד.
אלעד קויאטק,
כתב סופר ומרצה על מערכות יחסים סקסולוגיה וגירושים
אתר: www.elad-kwiatek.co.il
הוספת תגובה