“חנאל ומכבית” מבוססת על סדרת הרשת האהובה שכבשה קהלים ישראליים רחבים. אושרית סרוסי וחן רוטמן, שיצרו יחד את סדרת הקאלט “זאת וזאתי”, לוקחים הפעם את הדמויות האהובות שלהם ומעלים אותן על הבמה כשהם עצמם משחקים אותן. הבימוי של אודי גוטשלק מדויק, חכם ומלא אנרגיה, ומצליח לשמר את הרוח הייחודית של הסדרה ולהפוך אותה לחוויה תיאטרלית שלמה ועצמאית.
סיפור ישראלי עד עצם העצמות
חנאל, שרת באולפנת בנות, עוזב יום אחד את מכבית יועצת באותה אולפנה ומשאיר אותה המומה ופגועה עם זוג תאומות קטנות ומתולתלות. אבל הפרידה הזאת רחוקה מלהיות פשוטה: השניים ממשיכים לעבוד יחד מדי יום, פנים אל פנים, במסדרונות אותה אולפנה. והמציאות הכואבת הזאת הופכת לבלתי נסבלת כשמכבית מגלה שחנאל יוצא עם בת השירות של האולפנה מתחת לאותה גג, מול עיניה.
מכבית, שנחשפת לבגידה הכפולה של בעלה לשעבר ושל עמיתה לעבודה מוצאת את עצמה שבורה. אבל היא לא נשארת שם לאורך זמן. לצדה עומדת חברתה הטובה, המורה, ומסרבת לתת לה להישאר בשבר.
קרן מור-מישורי הדמות שגונבת את ההצגה
קרן מור-מישורי בדמות המורה, חברתה של מכבית, היא אחד הדברים הבולטים והמרשימים ביותר בהצגה. דמות תיאטרלית, צבעונית ונוכחת בכל רגע שהיא על הבמה, אי אפשר להוריד ממנה את העיניים. היא מגלמת את החברות האמיתית בצורה הכי כנה שיש: לא עוזבת את מכבית לרגע, עוטפת אותה בחום ודוחפת אותה קדימה בעדינות ובנחישות כאחד. אבל כמו בחיים האמיתיים, גם לחברות הטובות ביותר יש צדדים מורכבים היא חטטנית, תמיד חייבת להיות בשליטה, מאזינה מאחורי הקלעים ויודעת הכל על כולם בחדר המורים. דמות שמצחיקה, מרגשת ומוכרת להפליא.
השדכן, החתן והחיים החדשים
כשמכבית מחליטה להמשיך הלאה, נכנס לחייה שדכן ניר קרני בדמות ערמומית, חלקלקה ומניפולטיבית שמעוררת צחוק בכל הופעה שלו. ואז מגיע החתן המיועד, תום זידנר גבר צבעוני, אוהב עצמו, מלא ממון ונדלק על מכבית מהרגע הראשון. לפתע נפתח בפניה צוהר לחיים שלא הכירה: חיים עם שפע, עם הרפתקה, ללא קמצנות וללא פחד. מכבית, שמבינה לאחור כמה חיה בצמצום לצד חנאל, מחליטה לנצל את ההזדמנות ולצאת לפרק חדש בחייה עד כדי החלטה על נישואים. אך הדרך לחתונה רצופה תקלות, הפתעות ורגעים שמביאים את האולם לידי פרץ צחוק אחרי פרץ צחוק, כשחברתה, המורה, מנסה בכל דרך לסייע ולהציל את האירוע.
חדר המורים מקרוסקופ על החברה הישראלית
אחד הדברים שהופכים את ההצגה לעשירה ומרובת שכבות הוא מה שמתרחש ברקע, חדר המורים של האולפנה, שמשמש כמעין מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית כולה. הרב אולפנה, בגילומו הנפלא של חי מאור, עסוק כל העת בלהתהדר ברשתות החברתיות, להתגאות במעשיו ולצבור לייקים בעוד שהמציאות סביבו בוערת. לעומתו, מנהלת האולפנה, רוית יעקב כהן, מגלמת דמות של חוסר מסוגלות רגשית: אדם סגור ומופנם, שנלחם בכל כוחו לנתק את הוואטסאפ ולשלוט בצוות, אך מגלה בהדרגה, ובאופן מכאיב לפעמים, עד כמה הוא דחוי ומנותק מהאנשים שסביבו. את מה שקורה בסוף, לא נגלה כאן.
מה שנשאר אחרי שיורדים הווילון
“חנאל ומכבית” היא הרבה יותר מקומדיה זוגית. זוהי הצגה על חברות, חברות אמיתית, תמימה לעיתים ומורכבת תמיד, של אנשים שעובדים יחד, חיים זה לצד זה ומחזיקים זה את זה ברגעי השבר. היא מדברת על האמת הפשוטה שרק כשהכל מתפרק, מתברר מי באמת עומד לצדך. הטקסטים של סרוסי ורוטמן חדים, מצחיקים ונוגעים בול במקום, ומציעים מבט אנושי, רגיש ואוהב על העולם הדתי-ישראלי: על כובד מטלות הבית, על גידול הילדים לבד, על ההשקעה בעבודה שבאה לעיתים על חשבון הזוגיות, ועל כל מה שמצטבר בשקט עד שזוגות מוצאים את עצמם נפרדים מבלי שהתכוונו לכך. הדמויות גרוטסקיות, מוגזמות לעיתים, אך מוכרות עד כאב. הן מגיעות ישר מהחיים, מכל בית ישראלי, מכל משפחה. ובסוף, מעל הכל, ההצגה מזכירה לנו דבר אחד פשוט: האהבה מנצחת. תמיד. תביאו ממחטות, לא לדמעות עצב, אלא לדמעות מרוב צחוק.
הומור ישראלי טהור, חם ואותנטי. זר לא יבין אותו וזו בדיוק הנקודה.
תיאטרון בית ליסין ע”ש ברוך איבצ’ר
הוספת תגובה