עמוד הבית » בלעדי: ראיון אישי עם דפנה כהן, "מעצבת תודעה" ואביזרי אופנה

בלעדי: ראיון אישי עם דפנה כהן, "מעצבת תודעה" ואביזרי אופנה

דפנה כהן, צילום באדיבות דפנה כהן
"יש לי חיבה עזה לצורות גאומטריות משולבות בחיבורים לא קונבציונאליים: מראה צורני קלאסי משולב בהדפסים וצבעים עזים".

דפנה כהן ילידת,1971 גדלה בהרצליה כילדה ונערה בעלת תפישת עולם עצמאית. מקוריות המתבטאת בשני כובעים שונים מעצבת אביזרי אופנה במילאנו, ומנהיגות לשינוי. מילדות הייתה לה זיקה לאומנות דרך,ציורי אופנה,כתיבה ואף נגינה על פסנתר.

בתקופה זו (שנות ה-  80'),לבוש בסגנון יד שנייה היה נדיר. שם למעשה החל החיבור שלה לאופנה. היא יצרה לעצמה סגנון לבוש משלה, מורכב מבגדי יד שנייה, שנקנו לרוב בשוק הפשפשים ביפו, אותם עיצבה כראות עיניה. הלבוש היוצא דופן גרר אחריו הרבה תגובות ברחוב והרמות גבה. הפריטים הבולטים במלתחה שלה היו התיקים של סבתה ז"ל…

במסגרת מסעותיה בעולם ,טוקיו בה התגוררה כחצי שנה היה אחד המקומות אשר, השאיר בה את חותמו בשפה העיצובית שלה. בעידן שקדם לאינטרנט,עולם חדש וססגוני נפתח בפניה, תוך כדי התוודעות לגדולי המעצבים דאז כגון :ז'אן פול גוטייה, איסי מיאקה ויוז'י ימאמוטו.

דפנה ב 80, צילום באדיבות דפנה כהן

דפנה רואה מאז ועד היום בבגדי יד שניה משהו רוחני, היא חווה את הסיפור שמאחורי הבגד, ויחד עם זיקה לבדים עם הדפסים גאומטריים וצבעים עזים משנות ה – 60' וה -'70', היא מצליחה ליצור לעצמה סגנון לבוש מקורי וייחודי משלה.

פילוסופיית חיים שתשתקף בהמשך גם בשפה העיצובית שלה וגם ברצון שלה להשפיע על אחרים להתחבר לליבם וללמוד להתחבר לאני האותנטי שלהם.

איך הגעת לעצב באיטליה  ?

"החלום שלי היה להיות מעצבת אופנה. התחלתי את לימודי בתל אביב בבית הספר אסכולה במגמת עיצוב אופנה, אך הרגשתי בחושיי שאופנה תלך ותדעך ותהפוך בהמשך לטרנדים . בשנה השנייה עברתי למגמת עיצוב מוצר. בסיום לימודי עבדתי כפרילאנס ועיצבתי פריטים שונים המשלבים את שני התחומים יחד. כעבור מספר שנים החלטתי לממש את החלום הישן שלי ולטוס למילנו ,הבנתי שבישראל אין לי מבחר של חומרים להם נזקקתי למוצרים שלי ולא יצרנים מתאימים בשוק שהתמלא בייבוא מסין. שיחת טלפון עם מנהל ביה"ס אסכולה לשעבר אופיר פז הבהירה לי שעלי להחליט בין החלפת מקצוע להחלפת מיקום גאוגרפי ובחרתי באפשרות השנייה: להתחיל חיים חדשים באיטליה קרוב לגיל 40.

רציתי לעצב אביזרים כמו שייצרו פעם בעבודת יד ,הוט קוטור ובסדרות קטנות. כאלו שמי שתשתמש בהם תרגיש מיוחדת ותהנה מאיכות עילית. הסלוגן שאני משתמשת בו הוא I was born to be me  והוא גם שם הספר שלי שיצא לאור בינואר השנה".

תיק זברה צילום Anna Minaeva

איך הגעת לעיצוב תיקים ?

"תחילה התחלתי לעצב נעליים אני סובלת מהמון בעיות בכפות הרגליים ואני מאמינה שמוצרים טובים משלבים צורך ואסטטיקה. התהליך בפועל היה ארוך ממה שתכננתי והתחלתי לייצר במקביל תיקים,שתמיד היו חלק בלתי נפרד מהמלתחה שלי,כולל אוסף תיקי וינט'ג מהמסעות שלי בשווקים וחנויות המוכרות יד שנייה ברחבי העולם".

צילום LucaTrevisani

מאיפה את שואבת את ההשראה שלך?

"בעיקר מצורות בטבע,יש לי חיבה עזה לצורות גאומטריות משולבות בחיבורים לא קונבציונאליים: מראה צורני קלאסי משולב בהדפסים וצבעים עזים".

מה מרגש אותך בעבודתך ?

"יצירה של רוח אל תוך החומר, כל מוצר עובר דרך ארוכה משלב הבריאה שלו ברוח ועד שהוא הופך לחומר זוהי עבודה שמאפשרת לי לבטא את המיטב שבי".

מי הקהל שלך ?

"נשים שיש להן את האומץ להיראות כמו שהן רוצות, הן מודעות לכך שהמוצר שהן רוכשות יחודי וכמותו יש בודדים בעולם ומוכנות לשלם על איכות".

מה הייחודיות שלך בעיצובים?

"כל החלקים שאני מייצרת לתיקים הם בעבודת יד ומיוצרים רק באיטליה, את הסוגר של התיק למשל עיצבתי בעצמי,והוא עשוי כתכשיט, אני קונה כמויות קטנות של חומרים בעיקר שאריות של עורות שנותרו אצל היצרנים, לעיתים אני מייצרת רק שני תיקים מאותו  עור, ייצור התיקים שלי קטן.

צילום באדיבות דפנה כהן

בנוסף אני "במערה הפרטית שלי לא מסתובבת בתצוגות ולא לוקחת חלק בפוליטיקה של עולם האופנה" "אי תחרות הוא אי של חירות ",זו פילוסופיית העולם שלי,לכל אחד מתנה יייחודית משלו לבטא פה.

אני לא מייצרת על פי עונות שנה ולא מחזיקה מלאי, התיקים שלי יכולים לשמש כאביזר משלים בכל השנה ולהישאר במלתחה לשנים רבות. הלוגו שלי מוצנע בתוך התיק,וחלק מהתיקים ממוספרים,ומגיעים בקופסה איכותית שגם היא על טהרת עבודת יד".

צילום פלאביו טורה: Flavio torre
סטיילינג ודוגמנית: Ladydiabolika

מה הקורונה עשתה לך ואיזה מסר הוא מביא מבחינת הראיה שלך ?

"הקורונה מכריחה את כולנו להשתנות והתהליך שקורה בעקבותיה בעולם רק חיזק בי עוד יותר את השקפת העולם שלי-היא הגיעה לחיינו  במטרה להכניס אותנו כבני אדם לפרופורציה, במיוחד בהרגלי הצריכה שלנו, ולחבר אותנו לעצמנו. קורונה פירושה באיטלקית כתר, והיא חיבור לצ'אקרת הכתר שלנו ,כאשר אדם פועל מתוך ההקשבה שלו לעצמו בהרמוניה, הוא מתחבר לערכי הליבה שלו .

ללמוד לשים את הכתר על עצמנו להתחבר למי שאנחנו, זו העבודה האמיתית והיא פנימית. כולנו חלק מרקמה אנושית אחת , זה הזמן לשאול את עצמנו באיזה עולם אנו בוחרים לחיות, ומהי המתנה הייחודית שלי כאדם שבאתי לבטא כאן . אנו נדרשים להתעסק ביצירה ולא בהרס".

מה את עושה כיום בארץ ?

"הגעתי לכאן בסוף ינואר 2020 ליוזמה פרטית שלי לפרוייקט לקידום נושא האחדות שהתקיים בבית הספר טביתא ביפו עם עוד חבורת מופלאים.ובעקבות הקורונה אני עדיין כאן.אני בונה את העסק שלי ובמקביל מקדמת את הפצת הספר הראשון  שכתבתי בשם  I WAS BOREN TO BE ME המספר על המסע שלי באיטליה."

על מה מדבר הספר?

"הספר מדבר על מסע ההקשבה ללב,דרך קפיצות משמעותיות בתודעה התמודדות עם פחדים,וחוסר וודאות, במטרה לעורר באנשים השראה, ללמד אותם לשחרר שליטה, ולחזק בהם את ההקשבה ללב שלהם.הספר מורכב מסיפור עלילתי ושזור בתובנות .

במקביל דפנה מוציאה ערכת קלפים סדנה בתוך קופסא מתוך הניסיון האישי הרב שלה, לתת לאנשים כלים לאהבה עצמית. "אנחנו יודעים לאהוב את עצמנו ליד האחר רק כאשר אנחנו בהרמוניה עם עצמנו ושלווים עם עצמנו וכך גם קל לנו לקבל את האחר ולחלוק עימו אהבה וחמלה"

את חוזרת למילאנו ?

"כן, הלב שלי שם" .

מה החלום שלך ?

"החזון שלי להיות עמדה להשפעה ולשינוי באמצעות היצירות שלי".

ההויה שבחרתי לעצמי היא : "להיות מנהיגה יצירתית ומחוללת טרנספורמציה".