עמוד הבית » טוב או רע או שהכול לטובה

טוב או רע או שהכול לטובה

צילום: pexels
תתארו לכם עולם שאין לנו בו דעה האם זה טוב או רע. כל מצב חיים שמשתקף לנו, אנו מקבלים בהשלמה, ללא רצון לקבוע את טיבו, לנקוט עמדה, לשפוט או להעביר ביקורת. תתארו לכם כמה שקט היה לנו בראש ללא המחשבות שמעסיקות אותנו כתוצאה מהדעתנות שלנו.

זה הכי קל כשאנו שופטים את מצבי חיים  כ"טובים", כי אז על פי רוב, נרגיש ונחווה תחושות חיוביות, אך רגשות אילו טיבם להעלם אחרי זמן מסוים ואף ישאירו אותנו לעיתים מרוקנים עד הדבר הבא הטוב שיבוא. הבעיה מתחילה כשאנו שופטים מצבי חיים כאירועים "רעים". מצבי חיים ששפטנו כ"רעים" נוטים לגרום לנו להיות בלופ של מחשבות שליליות, ככל שאנו ממשיכים לשחזר במוחנו את האירועים השליליים כך אנו ממשיכים ליפול לבור הרגשות השליליים. אם לא נהייה מודעים לעובדה שרגשות שליליים הן תולדה ישירה של מחשבות שליליות וננסה להתמקד במחשבות חיוביות על הטוב הקיים, סביר להניח שיהא לנו קשה להתנתק מהשפעתן ה"רעה" לפרק זמן ארוך מאוד.

צילום: pixabay

 

>>>על היכולת להיכנס לנעליו של האחר

טוב ורע הם רק מושגי יחס

טוב ורע הם לא הפכים אלא מושגי יחס שעוזרים לנו לייצר מנעד של שיפוטיות על מצבי החיים שאנו עוברים ביחס לעצמנו, לזולת ולסביבה. מנעד יחסי שהוא רק בעיניי הצופה או החווה. מה שטוב לאחד יכול להיות רע עבור האחר, ומה שחשבנו לרע היום, מחר ייתכן וייחשב כטוב. ומה שטוב יכול להיות מעולה או רק טוב מאוד. זוהי פשוט דרך מחשבה שסיגלנו לעצמנו לתאר את מצבי החיים שאנו עוברים, דרך שלעיתים הופכת בידנו להיות העיקר. כי כול השתקפות, כול מעשה, כול פעילות, כול תחושה,  נשפטים לעיתים באכזריות מרובה על ידינו כ"טובה" או כ"רעה", ועל בסיס קביעה זו נלקחות החלטות משמעותיות ולעיתים אף משנות חיים.

נניח לרגע שאנו אדם שפספס את הרכבת לעבודה ואיחר לפגישה חשובה, האם נוכל לומר שזה "טוב" או "רע"? סביר להניח שרובנו נתרגם סיטואציה זו כסיטואציה "רעה" שתתכן שתביא בצידה כמה מחשבות ואמירות שליליות, "שוב איחרתי איזה אדיוט אני", "הבוס שוב ינזוף בי", "שוב אצטרך להישאר עד מאוחר בעבודה" וכיוצא בזה.  אבל נניח שאם בגלל פספוס הרכבת יצא לך להכיר אדם אחר והתפתחה בינכם שיחה מעניינת שגרמה לכם להחליף מספרי טלפון, וברבות הימים אותו אדם הציע לך את משרת החלומות שלך. האם עדיין סיטואציה זו תחשב כ"רעה"?  סביר להניח שהמשפט "איזה מזל שפספסתי את הרכבת באותו יום" יהא מתאים יותר, והתרגום לאירוע ישתנה לסיטואציה "טובה", הלוא כך?

פספוס הרכבת הוא דוגמה אחת מיני רבות למצבי חיים שונים שאנו חווים, שיכולים בקלות להתהפך משיפוט של מצב "רע" למצב "טוב" או ממצב "טוב" למצב "רע".  *סיפור זן שכתבתי עליו בעבר ממחיש זאת היטב.

 

צילום: pexels

 

היה איש זקן ועני, שאפילו המלך קינא בו בגלל סוס לבן ויפהפה שהיה ברשותו. המלך הציע לו כסף רב עבור הסוס, אך האיש אמר:  "בעבורי זה איננו סוס רגיל, זהו חבר, ואיך ניתן למכור אדם או חבר?" למרות עוניו הרב מעולם לא מכר האיש את סוסו. יום אחד גילה הזקן שהסוס נעלם. התכנסו אנשי הכפר ואמרו, "זקן טיפש, ידענו שיום אחד יגנבו את סוסך, מוטב היה לו מכרת אותו, איזה בזבוז". "בואו לא נרחיק לכת"  אמר הזקן, "נוכל רק לומר שהסוס איננו באורווה כעת,  אם זה אסון או מזל טוב אינני יודע, מי יודע מה יקרה מחר?" אנשי הכפר לעגו לו, הם חשבו שהזקן קצת משוגע.  לילה אחד, מקץ שבועיים חזר הסוס, הוא לא נגנב אלא ברח, ולא זו בלבד שחזר, אלא גם הביא עימו תריסר סוסי פרא. שוב התכנסו האנשים ואמרו. "צדקת, איש זקן, אין זה אסון אלא מזל -טוב". "שוב אתם נסחפים", אמר הזקן "תוכלו רק לומר שהסוס שב אליי, מי יודע אם זה מזל טוב או לא? אם אתם קוראים רק מילה מתוך משפט וכיצד יש ביכולתכם לשפוט את הספר כולו?"

צילום: pexels

 

הפעם לא יכלו אנשי הכפר לומר דבר, אולם בתוכם האמינו שהוא טועה. הרי היו לו עתה שנים עשרה סוסים יפהפיים. לזקן היה בן שהחל לאמן את הסוסים, לאחר שבוע נפל הבן מאחד הסוסים ושבר את שתי רגליו. שוב התכנסו אנשי הכפר ואמרו: "איזה חוסר מזל, בנך יחידך שבר את שתי רגליו, ובגילך הוא המשענת שלך, עכשיו אתה עני יותר מתמיד." אמר הזקן: איש אינו יודע אם זה אסון או מזל- טוב. החיים באים בחלקים, ולעולם איננו יודעים יותר מכך. לאחר כשבועיים פרצה מלחמה באותה מדינה וכל הגברים הצעירים גויסו לצבא ורק בנו של הזקן לא גויס. אנשי הכפר בכו והתלוננו, משום שזו הייתה מלחמה חסרת תקווה והם ידעו שרוב הבנים לא יחזרו. "צדקת איש זקן. זה היה מזל- טוב למרות נכותו הבן שלך עדיין יישאר איתך ובנינו הלכו לתמיד." אמר הזקן. "תוכלו רק לומר שבניכם נאלצו להתגייס לצבא ושבני לא. רק אלוהים יודע האם זה אסון או מזל טוב שדבר זה התרחש…

 תתארו לכם עולם שהיינו יכולים לחשוב כמו הזקן בסיפור, עולם בו נקבל את המציאות כפי שהיא, בשוויון נפש ובלי לנקוט דעה או עמדה האם אירוע כזה או אחר הוא טוב או רע, אלא פשוט נקבל כל מצב מתוך הנחה שכול מה שקורה, קורה לנו לטובה.

אך כמו אנשי הכפר, נפש האדם מקשה עלינו לקבל את החיים בשיווין נפש, הנפש מחפשת שליטה ואחיזה במציאות, ולכן היא על פי רוב מושכת אותנו למטה, למקום מצומצם שגורם לנו להתבצר בדעות שלנו, ובמקום המצומצם הזה, גאווה, ביקורת, דעתנות, כעס, אכזבה וסבל נוטים להיות דומיננטיים יותר. אך האם באמת יש לנו שליטה על מה שאנו חושבים עליו שהוא טוב או רע?

אמר הזקן: "בסוף רק אלוהים יודע האם זה אסון או מזל טוב", אם רק נצליח לדבוק בגישה מודעת זו שאין לנו את היכולת באמת לדעת מהו רע ומהו טוב, ולאמץ את המחשבה שהכול קורה לטובה.  אזי נצליח לעלות מעט מעל נקודת המבט המצומצמת ולהרחיב את המודעות שלנו. ובמקום להיות עסוקים בתוצאות השפיטה שלנו נוכל לאפשר לעצמנו להתבונן על החיים ממקום עניו יותר וסלחני יותר, ולהפנות את המשאבים שלנו להתחזקות וצמיחה.

כלנית פילו, צילום:רונית לובצקי

 

כלנית פילו , M.A. מתמחה בייעוץ והדרכת כלים פרקטיים לטיפוח מיינדסט חיובי עבור ילדים ומשפחות, ומחברת הספר סוד המילים הקסומות.

 ליצירת קשר:     calanit@maagalim-m.com

למידע נוסף:  www.maagalim-m.com

*נאסף מספרה של מאבל כץ

 

הוספת תגובה

הוספת תגובה