עמוד הבית » כְּתַלָה חֲרִיפָה

כְּתַלָה חֲרִיפָה

כתלה חריפה קל צילום רועי שנער
פִּרחֵי נָעֳמִי – כמו בָּאך למרידיאניים מסע ריפוי עם פרחי הבר של ארץ ישראל

איך הכל התחיל? איך ביום אחד אשה אחת מתחילה לחוש את השפעת הפרחים על המרידיאנים? איך היא מתחילה לסמוך על המידע הזה? איך היא מתחילה לסמוך על מה שחשה?

יוסי יוסף לוי, בחור שהיה אוטיס עד גיל 10 ואז הצליח לעבור ל'צד שלנו', ולתרגם את שני הצדדים בכישרון רב, ישב איתי פעם ליד מדורה בכרמל, וראה שהיא קוטפת עלים ונותנת למי שהיה זקוק (איזוב לכאבי בטן), ואמר בהתרגשות: את, מלכת הפרחים. ומאז כך היה קורא לי.

הפגישה איתו היתה בתוך מסע. מסע שהתחיל בעצם את כל הסיפור שלפנינו, ווהמסע התחיל באותו רגע במדבר, בו הרגשתי פרח אחד ויחיד. את הכתלה החריפה שהדהדה עם מרידיאן הלב.

מאז חיפשתי מי ילמד אותי את פרחי ארץ ישראל. והגעתי לאנשים רבים וטובים, אבל זה לא היה זה.

כ- שבע שנים ערך החיפוש. ואז הגיע אלי לכיתת זן-שיאצו שלימדתי בחור מהגליל. גיל-עד. בא לחוות שיעור.

בהפסקה דיברנו קצת והוא אומר לי שהוא חקלאי ושבשטח שלו יש עץ חרוב עתיק והוא מרגיש ממנו אנרגיה, כבר 5 שנים. ושהעץ ממש דוחף אותו לעבוד עם אנשים, אז הוא התחיל לחפש… נכנס לבתי ספר וכיתות לרפואה משלימה. אבל אצלי הוא חש משהו שונה. חיבור. פשטות. ולכן הוא מספר לי על החרוב.ואני? הצטמררתי כולי. אמרתי לו שאני מחפשת אותו שנים, ונסעתי לפגוש עץ חרוב באותו סופש.

אין מילים שיתארו את שארע שם. כבר שנכנסתי לשטח הרגשתי התרוממות רוח. וליד העץ, כמו נפתחתי לרווחה. באופן שמעולם לא חשתי קודם. ומאותו הרגע, בקלילות שלא היכרתי, יכולתי לחוש בגופי את הדהוד הפרחים, ואת ההתנסות הראשונה כבר סיפרתי לכם בפרק הראשון.

כל כך התרגשתי שהתחלתי לספר על החרוב לכל מי שפגשתי, ולבוא עם מי שרצה לגליל, ויחד עם גילעד, ללכת לחרוב ואחרי כן ליצור מסעות בטבע.

לפני כשנה שתלתי חרוב קטן, מזרע שהנבטתי וגידלתי ליד ביתי.אז הרגשתי פרחים. עשיתי רשימות בראשי ועל דף. מי מתאים לאיזה מרידיאן, והתחלתי לחשוב על תמציות כמו פרחי באך. וביקשתי הנחיה כיצד לעשות זאת, ואכן עשיתי עם הפרחים שהיו בגינה: איזוב, אלוורה, זוטה.

הייתי לוקחת את התמציות למסעות, להיעזר בהם בטיפול במי שהיה זקוק, ויום אחד היתה שם בחורה, איני זוכרת את שמה, שקמה בבוקר הפוכה, רוצה לחזור הביתה ועכשיו, ואנו באמצע המדבר. ותוך כדי הדיבור והרגש שעולה והמצוקה, היא נותנת לעצמה מכה במצח, וחוזרת על התנועה הזו עוד פעם ועוד פעם.

עד שהבנתי… המצח קשור עם מרידיאן הטחול, ובתוך מרידיאן הטחול יש גם אנרגיה של חשיבה מעגלית ואובססיבית. בדיוק המקום בו היתה באותו הבוקר.

שאלתי אם יכולה לטפטף עליה כמה טיפות, וכשהתשובה היתה חיובית, עשיתי זאת.

כקסם, מצב הרוח השתנה, היא נרגעה והמשיכה במסע.

ואני? משערת ששוב נבהלתי מעוצמת הפרחים. כי כך זה קרה שוב ושוב.

ואתם הקוראים? מוזמנים להגיב. לשלוח לי מייל. או הודעה. אשמח להיות בקשר ונמשיך בשבוע הבא

___________________________________________________

נעמי גולדברג  היא קודם כל מורה. היא מלמדת את החיים דרך זן שיאצו ופיתחה את שיטת Iro Shiatsu – שיאצו בצבעים. כתבה ספר על שיטתה: "מסע אל מגע במרחב הנע" ומובילה מסעות וסדנאות בטבע ובהררי סיני.

כששואלים אותה כיצד היא מגדירה את עצמה, כי זה הרבה מעבר לשיטה טיפולית, תשובתה: מוֹבִילָה אָנָשִים אֶל עוֹמֶק הָשֶקֶט

בקרו אותה ב www.maga-na.com