ניב הוא יזם חברתי, איש חזון ומייסד ארגון “ביחד”. הוא מוביל תנועה של שינוי תודעתי ומפתח מודלים קהילתיים שמבקשים להחזיר את הכוח לידיים של האנשים. בשנים האחרונות הוא מקדם כלכלה שיתופית ואנושית יותר באמצעות מיזמים חברתיים, מתוך אמונה שהשינוי לא יגיע מהמערכות הישנות, אלא מהלב, מהקהילה ומהיכולת שלנו לחלום ולפעול ביחד.
ביקשתי להבין מניב מה מאפשר לו להמשיך להאמין בטוב, מה מחזיק אותו ברגעים הקשים ואיך הופכים אמונה בטוב לעשייה שמבקשת לשנות מציאות. ניב משתף, “הרבה דברים נשברים כרגע, הרבה מערכות כמו שהכרנו אותן, וזה כואב וקשה. אבל לא להיות רק בתוך זה, אלא ליצור את החדש. להיות ביחד עם אנשים שמרשים לעצמם לחלום ולעוף, לראות את כל הקושי אבל עדיין לדעת שזה חלק מהתמונה הגדולה, זה מה שמחזיק אותי. לקום כל בוקר וליצור יחד עם האנשים הנפלאים האלה, לראות את האדוות של זה, לראות את זה גדל ונוטע תקווה בהמון לבבות של אנשים, זה בשבילי הכול”.
“בסוף היום יש לנו רק שתי אופציות, או להאמין בטוב או לא להאמין בטוב. זו הבחירה היחידה שתמיד תהיה לנו, לא משנה מה יקרה בעולם”.
תוכל לספר על פרויקט שיצר אדוות?
אחד המיזמים הכי גדולים שלנו הוא הקמת רשת “פייר”, מיזם להקמת רשת סופרמרקטים בבעלות הציבור. בכל מקום שאני הולך אנשים מדברים על זה, שואלים מתי זה קורה ואיך הם יכולים לעזור. יש אנשים ששמו כסף ותמכו בקמפיין ועדיין מתנדבים ועוזרים לנו, מחברים אותנו לאנשים ויוצרים שיתופי פעולה. מדהים לראות לכמה אנשים זה הגיע וכמה אנשים מבינים את הכוח של המיזם הזה לשנות כאן את המציאות. עכשיו אנחנו עוברים לשלב הבא, גיוסי הכספים הגדולים והקמת הסניפים הראשונים.
אמרת קודם שהאנשים סביבך הם מה שמחזיק אותך. איך זה בא לידי ביטוי?
גדלתי בקיבוץ ותמיד היה ממש כיף שיש לך קהילה להישען עליה, שאתה לא מרגיש לבד. אני חושב שהעולם שלנו חוזר למקום הזה כי הגענו לבדידות מאוד גדולה. יש לנו המון חברים ברשתות והמון אנשים בודדים. לפעמים אפילו יש לך שכנים וכולם מאחורי גדרות ואתה לא מכיר אותם.אני חושב שיש כמיהה מאוד גדולה לחזור לקהילה. קהילה זה בעיניי מקום שאתה יכול לנחות בו ויקבלו אותך, יהיה מי שיתפוס אותך בטוב וברע. קהילת שייכות, קהילה של אנשים שמרגישים כמוך. זה הכוח של קהילה, זה מתחיל מחיבור ומחזון משותף שאנשים צועדים בו ומאמינים בו. זה מה שאני רואה גם ביום יום, אנשים באים, לוקחים על עצמם תפקידים, מתחילים לעשות וליצור.
ואיך כל זה מתחבר אצלך לטוב?
“פייר” זה נחמד. בוא נקים סופרמרקטים. זה כבר תוצר הלוואי. אבל קהילה חזקה של אנשים שמסתכלים בעיניים ומחוברים בלב ומרגישים חלק מתנועה שזזה קדימה, זה הדבר היחיד שיכול באמת לשנות את העולם שלנו. זה הדבר שמרגש אותי, לראות אנשים שמביאים את עצמם, נרתמים, קמים ויוצרים. אין שום כוח בעולם שיכול לעצור את הלב האנושי החזק שבאמת מתחבר, שבאמת חולם את זה.
ומה עוזר לך, כניב, כאדם פרטי, לשמור על העשייה ועל האופטימיות?
זה לא תמיד קל ועברתי עם זה הרבה מסעות, אבל התנועה של האנשים שסביבי היא מה שמחזיקה אותי. יצרנו קהילה חזקה של אנשים, שגם כשאתה נופל, וזה היופי של קהילה, כי לכולנו יש רגעים קשים ומשברים, מישהו אחר יכול להיכנס, לקחת, להרים ולדחוף.אני חייתי 15 שנה באוסטרליה ואנשים אומרים לי, מה אתה עושה פה, תחזור לאוסטרליה, ואני אומר להם, הכי טוב פה. יש פה את האנשים עם העומק הכי גדול והשינוי קורה פה. האנשים שיש כאן הם כל כך טובים, וזה מה שמחזיק אותי.
אתה מדבר על הכוח של האנשים מבחוץ, אבל מה אצלך פה בפנים?
קודם כול למדתי שיש בי כוחות אדירים. למדתי את השיעור הכי גדול בחיים שלי, שאני לא יכול לבחור מה יקרה לי אבל אני תמיד יכול לבחור איך להגיב. אני חושב שזה מלווה אותי כל הזמן, והיכולת שלי לעשות את זה מתפתחת. גם בשביעי באוקטובר, שהיה פצע מאוד כואב ומדמם לכולנו, ראיתי איך אני מצליח עדיין לראות את התמונה הגדולה ולפעול מתוך המקום הזה, אבל גם לדעת בכל תא בגוף שכל מה שקורה כאן הוא ללמד אותי. אני משתדל להסכים להסתכל פנימה למקומות החשוכים, לדבר על הדברים שאני פחות טוב בהם או שתוקעים אותי. גם למדתי לקבל פידבק, לשמוע אותו ולא להיכנס למקום של מגננה. בהתחלה היה לי קשה, הייתי לוקח הכול נורא אישית, וגם בזה עשיתי עבודה והתקדמות בשנתיים האחרונות.
מכאן עברנו לקצב קצת אחר, עם כמה שאלות קצרות ומהירות.
בתוך כל העשייה מי האדם שנותן לך הכי הרבה כוח?
האדם שנותן לי הכי הרבה כוח, אשתי.
ומה הדבר הכי טוב שקרה לך הבוקר?
הכי טוב היה שלקחתי את הילדה שלי לגן ואז חזרתי והתיישבתי בחוץ עם הקפה פה בקיבוץ, והייתי בהודיה על מה שיש לי פה, על השקט שיש פה באזור, על המשפחה ועל הכול. אני אוהב להגיד תודה בבוקר.
ספר לי על דברים טובים נוספים שקרו לך השבוע.
הייתי במפגש ממש מדהים אתמול במקום שנקרא “עליה” בפולג, מקום של קהילות שקורה בו עבודה משותפת ויצירה משותפת, ודיברנו על שותפות. זה ממש ריגש אותי. הצלחנו לגייס עוד סכום כסף יפה ל”פייר”. היה לי דייט עם אשתי. זה חשוב כשיש לך שלושה ילדים קטנים, ואנחנו עושים את זה קבוע ביומן וממש לוקחים את הזמן, ובלי טלפונים. וקיבלנו פרוטוטייפ למיזם נוסף שאנחנו עובדים עליו.
איך היית מגדיר אדם טוב לפי תפיסת העולם שלך?
מישהו שאכפת לו מאחרים, שיש בו כבר מספיק שקט וטוב כדי לראות את האחר.
איזה מעשה טוב של מישהו שעשה לאחרונה ריגש אותך ברמות?
יש מישהו אחד שאני חייב לו המון וזה תמיד כל כך מרגש אותי. זה מישהו שפשוט שילם לי במשך ארבע שנים כדי שאני אוכל לעשות את ארגון “ביחד” בשקט, בלי שאף אחד יודע. גם כשאמרתי לו, לא, אני לא יכול, אז הוא אמר לי, “זה לא בשבילך, זה בשבילי”. בעיניי זה שיעור כזה גדול לחיים. ועוד להיות אנונימי, זו נתינה בסתר, בשקט, בלי שאף אחד יודע, וככה יכולתי לעשות את מה שאני עושה.
איזה הרגל או הרגלים שינית לאחרונה ששינו לך את החיים לטובה?
להסכים לשחרר ולתת לאחרים לקחת אחריות ולעשות דברים. זה משהו שהיה לי מאוד קשה. בניתי את ארגון “ביחד” וכל הזמן רציתי להחזיק את כל המושכות. מישהי אמרה לי פעם, “זה בסדר, אל תדאג, זה לא יהיה טוב כמו שאתה עושה, אבל זה יהיה טוב”. זה היה מאוד חזק המשפט הזה. מאז שהסכמתי לשחרר, בעיקר בשנתיים האחרונות, קורים דברים נפלאים. הקהילה שלנו גדלה, אנשים מרגישים הרבה יותר שייכים ואני מרגיש בכתפיים שלי קלות הרבה יותר.
מה נותן לך את הכוח להאמין שיהיה טוב? מאיפה זה נובע?
בסוף היום יש לנו רק שתי אופציות, או להאמין בטוב או לא להאמין בטוב. זו הבחירה היחידה שתמיד תהיה לנו, לא משנה מה יקרה בעולם. אני גם מייצר את הטוב. אני מייצר אותו בכוונה, אני בוחר לייצר אותו בחיים שלי וזו עבודה. זו בחירה כל יום איזה “זאב” אני מאכיל, את הזאב הטוב או את הזאב הרע. תראה לי מי החברים שלך ואומר לך מי אתה. אני מסתובב עם אנשים שחולמים את החדש וחולמים את הטוב. זה לא אומר שאין להם רגעים מאוד קשים ומשברים בחיים, לכולנו יש, אבל הם בוחרים שוב ושוב בטוב.
“שביעי באוקטובר, שהיה פצע מאוד כואב ומדמם לכולנו, ראיתי איך אני מצליח עדיין לראות את התמונה הגדולה ולפעול מתוך המקום הזה”
מה הם העוגנים שלך שעוזרים ליום שלך להיות טוב יותר?
המשפחה שלי, ההורים שלי. ארוחת שישי אצל אחותי עם כל המשפחה, זה עוגן שאני ממש מחכה לו וזה ממלא אותי חבל על הזמן. והמשפחה שלי המצומצמת, אנה והילדים, שבשבילם אני עושה את מה שאני עושה.
מה היית רוצה לומר לקוראים שלנו?
זו תקופה של להשתגע ולהעז ולעשות, ולהגיע לסוף החיים שלנו במחשבה שלפחות ניסינו. לא להגיע ולהיזכר, חבל שלא העזתי אז לעשות את זה, חבל שלא העזתי אז לנסות. בעיניי זה הדבר שאני הכי רוצה להשאיר עם אנשים, לנסות ללכת עם החלומות שלנו ולא לקבור אותם. ג’ים קארי אומר, “הלוואי שכל בני האדם יעשו את כל הכסף בעולם כדי להבין שכסף לא יכול לקנות אושר אמיתי”.
השיחה עם ניב חיזקה אצלי את הידיעה שהבחירה בטוב מתחילה בתוכנו, אבל מקבלת גם כוח בחיבור עם אנשים אחרים ובעשייה משותפת. היכולת לבחור איך להגיב למציאות שלא תמיד נמצאת בשליטתנו פוגשת תפיסה שאני מאמינה בה עמוקות. עבורי, הטוב הוא נוכחות תמידית, הוא דרך שבה אני בוחרת לחיות. דרך של אמונה שגם כשהמציאות מורכבת והטוב לא תמיד גלוי, הוא עדיין שם, ואפשר תמיד להמשיך לבחור בו.
ולכם, קוראים יקרים, בימים האלה של חגי תשרי אני משאירה הזמנה פתוחה לעצור לרגע ולשאול את עצמכם איזה טוב אתם רוצים ליצור? ואיך תיראה השנה שלכם אם תבחרו לתת לטוב יותר מקום?
יש לכם גם סיפור טוב? רוצים להכיר? צרו איתי קשר >>
לארגון ביחד: https://togethermovement.world/
הוספת תגובה