עמוד הבית » מסע בעקבות יהודי עיראק – רינת לגל עושה דוקטורט

מסע בעקבות יהודי עיראק – רינת לגל עושה דוקטורט

צילום: באדיבות רינת לגל
את רינת אני מכיר דרך פעילותה הענפה לשימור ומחקר מורשת יהודי עיראק, קהילה ממנה הגיעו הוריו ובני משפחתי המורחבת. אני מבקש מרינת לפתוח ולספר על עצמה והאופן בו הגיעה לעיסוקה הנוכחי

מי את רינת ?

שמי רינת לגל לבית חיו. בת לעולי עיראק מהעיירה כ׳נאקין מצפון לבגדד בקרבת פרס, דוקטורנטית ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון לחקר עולים ומעברות ובלוגרית בנושא תולדות יהודי  עיראק מתקופת הגלות הקדומה ועד העלייה וההשתלבות בארץ.כבת לעולי עיראק, נשואה לעולה להולנד ואם לבנים החלטתי באמצע החיים לשים עליי מקל נדודים וכמו אליס בארץ הפלאות להישאב לתוך עולמם של הוריי וסביי בעיראק של פעם. של קהילה מפוארת עתיקת יומין שקיימת כבר רק בזיכרונות.

המסע התרפויטי המרתק אל העבר כדור ראשון בארץ מתיר בהדרגה את סבך הקשר שיצר אצלי משבר ההגירה וההשתלבות של הוריי ומאיר באור חדש את גידולו של דור האלפא.

ספרי לי אך הכול התחיל?

בשנת 2017 הגשתי  לאוניברסיטת תל אביב תזה בנושא ״חוק הגנת השכר״ עליה קיבלתי ציון גבוה מאד.  אז החל הרומן שלי עם עולם המחקר ועם תקופת העלייה הגדולה ועם תושבי המעברות אשר ״כיכבו״ במחקר שלי נגעו מאד לליבי וחיברו אותי אל סיפוריו של אבי ז״ל שהיה בשלוש מהן. באחרונה, פרדס כץ בחר להתיישב ושם נולדתי וגדלתי. בער בי להמשיך לחקור ולכן ניגשתי לדוקטורט ובמקביל התחלתי לחקור גם את שורשיי האישיים ולהעמיק בהן.

אין זה סוד, כי  כבת לעולי עיראק, אותם הדחקתי עד אז, בדומה לרבים מבני הדור שלי אשר ביקשו לשים בצד את הזהות הקשורה  לשפה  ומוסיקה ערבית ולהיצמד לישראליות.  בו ברגע שהסרתי מעליי את החסם הזה נפתח בפניי מעיין קסום ונובע של השתייכות לקהילה ענפה וחזקה, עם איכויות רבות. לשמחתי אבי היה עדיין בחיים ושאבתי ממנו כל מידע אפשרי, קראתי וכתבתי הרבה על הנושא בסדרת הבלוגים שלי על עולי עיראק, וכך  התחברו לי כל הנקודות. העיראקיות-המחקר- הסיפורים של אבא ז״ל על ה״פרהוד״, ״אל פותווה״, פנטלון, הפצצות במסעודה שמטוב, המנטליות המיוחדת ועוד.

צילום: פרטי

מה בילדותך הוביל לבניה ותנופה של אישיות יזמית

אני בהחלט רואה קשר הדוק בין יזמות לבין  הבית העיראקי בו גדלתי. שהיה בית שמרני מבחינת עבודה. חונכתי על טהרת העבודה השכירה, הבטוחה, לדעת לקבל מרות, לגור קרוב לעבודה. מאחר וכך, כאשר סיימתי את לימודי התואר הראשון, יצאתי לשוק העבודה כשכירה לשביעות רצון הוריי. אולם חיידק היזמות לא הרפה ולצד העבודה השכירה פיתחתי תחומים שונים משלי, זה לא היה פשוט כשילדיי היו קטנים, במיוחד שהבוגר בהם בעל צרכים מיוחדים שזה אתגר בפני עצמו ובשנים האחרונות, כשבגרו הילדים היום בני 11, 19 ו 20 אני מרגישה ש הגיע הזמן להגשמה עצמית ושיש לי הרבה מה לתרום לעולם מעבר לעבודה שכירה, וזכותי גם לייצר הכנסה בעצמי.  מעבר לפעילות העיקרית שלי של הפצת הבשורה של תולדות יהדות עיראק, במחקר, בכתיבה ובהרצאה אני גם יו״ר איגוד למנהלי וחשבי שכר שהקמתי לפני חמש שנים, מובילה מרכז מורשת מעברות בהתנדבות במסגרת קרן אח״י לחיילים בודים ונוער בסיכוי וגם מתגלגל אצלי תהליך של הקמה ביחד עם בעלי חברה לאימון אקדמי  המתמקדת בסטודנטים עם  צרכים מיוחדים, כמו הבן שלי בן 20 על הספקטרום האוטיסטי שסיים בגרות מלאה ויתחיל בקרוב  ללמוד תואר ראשון .

מה משך אותך למקצוע?

הסקרנות שלי, האהבה לכתיבה והאהבה לאנשים. אני חייבת להתפתח ולגדול כל הזמן ומרגישה שהעיסוק במחקר, שאילת שאלות וניסיון לענות עליהן , באמצעות קריאה והעמקה, שיחות ואינטראקציות עם אנשים מרחיבה  בלי הפסקה את מנעד האפשרויות שלי להביע את עצמי בו.

אך את יוצרת רלוונטיות ויצירתיות ?

אני קוראת המון חומרים אקדמיים במסגרת המחקר הנוכחי  שלי על עולי עיראק במעברות אור יהודה וגם באופן כללי על יהדות עיראק ואני כותבת עליהם באופן קבוע בפייסבוק ומצלמת פודקאסטים עם אנשים מעניינים. כתבתי כבר עשרות בלוגים וראיינתי את זהבה ברכה, ד״ר תמיר קרקסון חוקר של התקופה העותמאנית, בני אשר יו״ר עמותתה המעברות ועוד אנשים מעניינים הקשורים לנושא.  קהילת משמרים השפה העיראקית  היא בית שני עבורי ויש גם קבוצות נוספות אשר אוהבים ומוקירים את הפוסטים והבלוגים שלי, מחבקים ומגיבים ואני גם מוצאת דרכם בחזרה קשרי משפחה שאבדו וגם אוספת  דרכם את סיפוריהם של האנשים, המקבילים לסיפורים שלי ומעשירים אותם.

צילום: באדיבות רינת לגל

נקודת המפנה שלך ?

זהו תהליך ארוך ומתמשך אולם רגע הגשת התזה שלי ב1 במאי 2017, כאשר קראו את פרשת השבוע בה מופיע הפסוק ״לא תלין עבודת שכיר״ , כי התזה שלי עסקה בחוק הגנת השכר, זו היתה נקודת המפנה שבה החלטתי להקדיש כל דקה פנויה למחקר.

מהיכן התעוזה והאומץ ?

אני לא רואה בכך תעוזה ואומץ אלא רגש טבעי של דחיפה. כמובן שהמשפחה תומכת מאד, בעיקר בעלי והילדים שלי גם הולכים בכיוון שבו כל אחד חייב להגשים את עצמו בדרכו שלו כך שהרוח נושבת בכיוון הטוב. אני רואה בכך מצב של ״אין ברירה״ שאם לא נלך בדרכנו, ניצור בעצמנו את ההזדמנויות שלנו ונצעד איתן  קדימה, הצער על האבדן בגיל מבוגר יותר, יהיה עמוק מאד ומזה אני חרדה.

הפחדים שבדרך ?

יש הרבה פחדים. אני משקיעה הרבה אנרגיה במספר כיוונים מקבילים. לפעמים הם חופפים יותר או פחות וכולם תובעניים. בנוסף יש לי גם משפחה וגם מחויבויות כמו כל בית ולכן הפחד הכי גדול הוא שתאזל האנרגיה לעשות את כל הדברים ונצטרך לעשות ויתורים.

כיצד את משלבת קריירה ומשפחה ?

לשמחתי, הילדים שלי כבר גדולים ואני עדיין בגיל לא מבוגר מדי, וגם נשואה לבן זוג אירופאי שתומך ומסייע כך שהקריירה והמשפחה משתלבות אחת בשנייה, אנחנו מדברים על כך בבית ומשתפים אחד את השני והעשייה שלי משמשת דוגמא לילדים כי הדרך הנכונה היא ״מולטי דיסציפלינריות".

מה העצה הכי טובה שקיבלת?

בתחילת דרכי בעולם העבודה, אמר לי הבוס שלי, אחד העילויים שפגשתי בחיי, כי לא כל האנשים שווים. זה אולי נשמע קצת מתנשא אולם זה עזר לי להבין, את מה שאני מבינה היום כי אם אתה הולך בדרך מסוימת, לא תמיד כולם יסכימו איתך ואתה תמצא לך את המעגל המתאים לך, שיאהב את מה שאתה עושה וגם יעריך את האישיות שלך כאדם. במקביל, תמיד יהיו גם כאלו שפחות יאהבו ופחות יתחברו אבל לא צריך להתרגש מכך אלא להתרכז באלו  שמעוניינים בך ובהם להשקיע ואיתם לטפח את הקשר.

מה הדבר הגורם לך הנאה במקצוע?

הכתיבה והשיח על מה שכתבתי עם אנשים שזה מעניין אותם זה הסיפוק הכי גדול שלי. בקיץ ביקרנו את משפחתו של בעלי בהולנד והוזמנו לביתו של הנכד של חכם ששון כדורי שהיה הרב הראשי של בגדד, יוסי צמח ששון שהוא אומן ידוע בהולנד ואשתו לינדה. המפגש עמם היה  עבורי אושר גדול. הכרתי את יוסי דרך הקבוצה של המשמרים, יצרנו קשר והוא סיפר לי על היצירות שלו וקראתי את הספר שפרסם וגם כתבתי עליו באחד הבלוגים. בהולנד ביקרתי בתערוכה שלו והביקור בביתו היה רגע מכונן מכיוון שמצאנו הרבה קווים משותפים כיוצאי העדה העיראקית שבחרו בני זוג הולנדיים, גם בני הזוג שלנו התחברו, דיברנו על מחקר ואומנות והיה מפגש מרגש ויפה.

מה השיא שלך בקריירה מבחינתך?

שיא  הקריירה מבחינתי עוד לפניי. כאשר אני אהיה חוקרת בעלת שם, שאנשים ירכשו את הספרים שלי, יבואו להרצאות שלי , שהסטודנטים שאני מאמנת יצליחו באקדמיה ובהמשך החיים, אז יגיע שיא הקריירה שלי.

מה הערך שאת מביאה לשוק ?

נסיבות החיים המאתגרות, זה שהגעתי למהות שלי בגיל מאוחר יחסית, האתגר של גידול ילד על הספקטרום , טרדות החיים הרגילות של פרנסה ובית,  הרצון לדהור קדימה ולהתפתח ולהקדיש לכך כל דקה פנויה כל אלו הביאו אותי היום למצב שבו אני מרגישה שאני יכולה להוות עבור אחרים סוג של עוגן יציב שאפשר להסתמך עליו, מבחינת ידע, מקצועיות, הבנה, הכלה. שאני יכולה לקחת עליי משימות ולעשות אותן בצורה מעמיקה, אני גם יודעת להפעיל אנשים כדי שילכו איתי בדרך , אנשים מאמינים בי וסומכים עליי , אני גם סומכת עליהם ונותנת להם כח והקשר שלי עם  הקוראים שלי, עם עובדים  או לקוחות הוא קשר של אמון הדדי והעצמה .

מה מרגש אותך ?

קשרים טובים ועמוקים שיצרתי עם אנשים של הבנה ועזרה הדדית , חברויות טובות ואנשים שבולעים את העולם ורוצים עוד. אהבה של אנשים כלפיי וכלפי העשייה שלי.

צילום: פרטי

מה סוד ההצלחה שלך ?

הצעידה בדרך, הלאה וקדימה, בלי לחשוש מה יגידו ומה יחשבו, האמונה בעצמי והיצירה של סביבה תומכת שתרים אותי, אם ארגיש שקצת קשה.

טיפ למתחילים ?

ללכת על הרעיון.. לא בכוח אלא במוח. להתחיל בקטן בסביבה הקרובה, לצבור בטחון ולגדול עם זה. להתעלם מקולות מכשילים ולחזק קולות מעודדים.

מה החזון שלך לעשור הקרוב?

לגדול עוד ולהתפתח. להוציא לאור מחקרים חשובים שיתרמו למידע על הקהילה של יהודי עיראק ויהדות ארצות האסלאם בכלל, לתת את הפורטה שלי ולשים את הכיסא על הבמה המקומית והעולמית בתחום.

רינת לגל מרצה על תחומי פעילותה ומיוצגת בסוכנות 'נשים מרצות אונליין' www.womenspeakers.online

 

תגיות