עמוד הבית » "נשים מפחדות לגעת בכסף" שיח נשים עם עמותת "רוח נשית"

"נשים מפחדות לגעת בכסף" שיח נשים עם עמותת "רוח נשית"

ד"ר מאיה גז, צילום: נעמה משיח כהן
מפגש של רוח נשית בשיחה עם נשים שהגיעו לשמוע על פעילות העמותה שמטרתה למען נשים נגד אלימות כלכלית בישראל שנערכה במעמד יו"ר העמותה חגית בכור, עו"ד ענת דניאל קאופמן וזמרת יוצרת ריטה במרכז תאו בהרצליה פיתוח.

את האירוע הנחתה במקצועיות מופלאה ד"ר מאיה גז ופתחה את האירוע ואמרה: "נשים נפגעות מאלימות נפשית, פיזית, דתית וכלכלית, נשים וכסף הוא נושא טעון בישראל, לרוב נשים לא יודעות לדרוש את הכסף בעבור עבודתן, הן חוליה מוחלשת".

בתחילת האירוע ד"ר גז אירחה את חגית בכור יו"ר העמותה וסיפרה על העמותה רוח נשית" העמותה הוקמה לפני 15 שנים ע"י שני נשים שורדות אלימות במשפחה אלימה והן הבינו את הקשר בן אלימות לכסף. נשים אינן עוזבות את התא המשפחתי ויוצאות החוצה מאחר וזה לחיות בעוני ולכן, הן חוזרות למעגל האלימות. ראשית יש להתיר את הקשר ולצאת לעצמאות והעמותה כאן נכנסת לעזור ולהחזיר את הביטחון לחיים עבורה ועבור ילדיה. בכור מציינת : מערכת יחסים אלימה לא מתחילה ביום אחד לרוב מתפתחת עם הזמן בזוגיות. הממוצע לצאת ממעגל האלימות הינו עשר שנים וצריך המון אומץ לעשות את הצעד, השיקום אורך בין שלוש שנים עד שש שנים".בכור מוסיפה: " אני בעד נשים שידרשו כסף בעבור העבודה שהן עושות ובעד חינוך פיננסי מגיל צעיר ללמד כיצד להשתמש בכסף".

צילום: פרטי

אלימות כלכלית מהי 

אלימות כלכלית היא לא מלחמה על כסף, אלא ההגדרה היא להשתמש במשאבים משפחתיים ולייצר כוח ושליטה כלומר, אין יכולת גישה לחשבון הבנק, החלטות נעשות לבד, דרישה לקבלה על כל רכישה, ניהול קובץ אקסל על הוצאות ועוד..

פעילות העמותה

כאשר אישה מליט לצאת ממעגל האלימות העמותה מצמידה עבורה מנטורית שעברה הכשרה ויש לה כלים ללוות אותה, לחזק אותה וכך , לייצר לעצמה קריירה, עבודה, לימודים ולפרנס את ילדיה" מודל זה מבוסס מנטורים, מודל מוכר מטעם האו"ם.

ענת דניאל קאופמן עו"ד העוסקת בתחום דיני משפחה וגירושין מסבירה: " נשים לא יודעות שהן סובלות מאלימות כלכלית זה מתגלה לאחר שנים והן אינן יודעות לטפל בבעיה וכאן העמותה מעניקה עזרה ותמיכה לאותה אישה וטוב שהעמותה קיימת".

עו"ד ענת דניאל קאופמן  צילום: פרטי

במהלך האירוע ריטה זמרת ויוצרת תורמת מזמנה לעמותה והגיעה לספר לקהל על ילדותה באיראן: " התגוררנו בשכונה מוסלמית אשר התגוררו קציני צבא, הורי ביקשו לא לגלות שאנחנו יהודים, למדנו בבית הספר מוסלמי ואבי לאחר היה בישראל החליט לעלות את המשפחה לארץ, ההתאקלמות הייתה מורכבת  היה חוסר אונים בבית, חוסר שפה, אבא חולה ואימא שמקשיבה לתקליטים. ילדים לועגים לי בגלל השפה, המצב הכלכלי לא היה טוב. הבנתי, כך מספרת ריטה שאני חייבת להתמודד בדרכי ולנצח היה לי חלום שהוא לשיר וזה מה שהציל אותי מהמציאות שגדלתי בה. התחלתי לשיר לעצים, לקירות למראה וזה גרם לי לרגעים להיות בעולם אחר" ריטה מגוללת בספרה "צאדור נוטף מי גשם " את ילדותה. ריטה מסכמת מול קהל הנשים "מאמינה שאשה צריכה לעבוד שיהיה כסף לא להושיט ידיים, אני עבדתי מגיל 10 אישה יכולה להגשים עצמה וקריירה".

צילום: פרטי

העמותה כיום נמצאת ת"א , חיפה, קריות ובאר שבע