פרשת השבוע.

פרשת קדושים

מה בפרשה?

הפרשה נפתחת בפסוקים: “וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:”. הפרשה שלפנינו עוסקת בציווי שקיבלנו מהקב”ה להתקדש לו לעם. יחד עם הציווי להתקדש מופיעים כל הציוויים שאם נקיים ונשמור אותם נמלא את תפקידנו בעולם כעם קדוש.

מיד לאחר מכן מופיעים הציוויים הנדרשים מבני ישראל כדי להיבדל מן הגויים ולהיות העם הנבחר והנציגים של הקב”ה בעולם. חלק מהציוויים נזכרו בפרשה הקודמות ובמקומות קודמים. כאמור, אין בתורה אות אחת מיותרת ואם הקב”ה מזכיר ציווי יותר מפעם אחת, סימן שזה עניין בעל חשיבות עליונה ביותר ואין להקל ראש בכך.

צילום: freepik

>>>רשת “חלום יעקב”…

בפרשה מוזכרות מעל 50 מצוות מרכזיות וחשובות בתורה.

הנושאים הנידונים בפרשת קדושים:

החיוב להיות קדוש
מורא הורים, שמירת שבת, עבודה זרה ושמירת דיני הקורבנות
מתנות לעניים, יושר ואחווה
כלאיים, שפחה חרופה וערלה
אכילה על הדם, מנהגי אלילות, זנות, שמירת שבת, מורא מקדש וכיבוד זקן
השוואת הגר לאזרח, וניהול משא ומתן צודק
העונשים על עבודה זרה
העונשים על עבירות חמורות בתחום המשפחה

החיוב להיות קדוש

נשאלת שאלה מעניינת מאוד: מה זה אדם קדוש?

אנשים חושבים: זה הרבנים. הם שואלים, כבוד הרב, מה זה נוגע אליי?! אני ישראלי פשוט, אני בקושי דתי, נאבק כל יום עם חיי היומיום. אחד נהג משאית, אחד סבל, אחד נהג מונית, אחד רופא. כל אחד והעיסוק שלי. אני במצב שלי יכול להיות קדוש? קדוש זה רק אחד עם גלימה שיושב עם גלימה בחדר הרבה שנים, יושב כל היום עם הספרים, עושה מקווה כל יום, שומר על קדושת העיניים. אלה אנשים קדושים. מה לי ולזה? מה זה קדוש? קדוש זה הרב קוק מטבריה. עזוב אותי זה לא בשבילי, כבוד הרב. יש עוד כמה קדושים נחבאים אל הכלים…ככה רוב הציבור הדתי חושב.

מה נעשה שיש לנו פסוק בתורה שאומר שקדושים תהיו. מי זה תהיו? כל עם ישראל. ולמה? כי קדוש אני. קדושים הכוונה לכל עם ישראל: איציק, אבי, משה, אבנר, שרה, רחל, כל מי שהולך ברחוב בתל אביב, חיפה, בת יום, חולון. כל יהודי בעולם באירופה, בארצות הברית, בארצות ערב, איפה שלא יהיה יהודי, לכל יהודי ויהודי יש חיוב בכל דור ודור להיות קדוש.

יש טעות מאוד מאוד נפוצה: אם תבוא לאדם עם ג’ינס, חורים, כפכפים, עגיל בגבה, איציק, תגיד: למה אתה לא קדוש? הוא יצחק עליך רבע שעה. אני קדוש? אני הדבר הכי רחוק מקדוש… שאל אותי למה אני לא אוכל כשר? אני אבין. שאל אותי למה לא הנחתי תפילין 30 שנה מהבר מצווה וגם אז הנחתי בשביל התמונה… מה אתה שואל אותי על קדוש? מה אני נראה לך הבבא סאלי?.. ככה הוא יגיד, לא? אבל בתורה כתוב שכל יהודי חייב להיות קדוש.

ראשית, נשאלת השאלה: מה ההגדרה של המילה קדוש?

אם נשאל את השאלה גם בציבור הדתי, לא מעט יחשבו שזה אדם עם גלבייה ותרבוש היושב בחדר עם זקן לבן וארוך… מה נעשה שאם נלך לעולם של הישמעאלים חצי מהם לבושים עם גלביות ותרבושים. אותו הדבר נראה גם במזרח, הרבה לבושים ככה ובסוף משתחווים לפרה…

זה מראה שהמראה החיצוני של האדם לא בהכרח מעיד מי הוא.

קדוש הוא אדם שנבדל מאחרים. הפירוש של המילה קדושה הוא הבדלה. אין הכוונה להתנזרות מן החיים, אלא הכוונה היא התקדשות בתוך החיים ולא מחוץ לחיים. אדם לא צריך להיות מלך. האדם הוא יצור חי כמו שאר בעלי החיים, אך עליו האדם להתבדל מהם ולהיות קדוש.ישנם עמים שקידשו את מתיהם. לעומתם, היהדות מקדשת את החיים: “פיקוח נפש דוחה כל עבירות שבתורה”. בחיים יש קדושה ובמתים יש טומאה.

רבי יחזקאל הלברשטם אמר דבר מעניין שהקב”ה לא אמר את הדברים בלשון ציווי: “היו קדושים”, אלא בלשון עתיד: “קדושים תהיו”. המשמעות היא שיש כאן הבטחה של הקב”ה שבסופו של דבר כל עם ישראל יעשו תשובה ויהיו קדושים. יש לכך תימוכין מדברי הרמב”ם שאמר: “וכבר הבטיחה תורה, שסוף ישראל לעשות תשובה…” (הלכות תשובה פ”ז, ה”ה).

נקודה נוספת היא שהקב”ה התכוון למנוע כל פולחן של קדושים מקרב בני ישראל. כלומר, אין לו כל עניין שבני ישראל יהפכו אנשים מסוימים לקדושים ויסגדו להם, כפי שקיים בתרבויות אחרות. ניתן לראות באופן מפורש שבתורה אין זכר לסגידה לקדושים. בקרב בני ישראל כל הרוצה בכך יכול להפוך להיות קדוש. התורה כן חייבה להקשיב לנביאים, לכבד את הרבנים ואת ההורים, אך בצורה הגיונית.

ניתן לראות שבהגדה של פסח, לא מוזכר בכלל משה רבנו, שהוא היה גיבור מרכזי בפרשה. הדגש בהגדה הוא שכל גאולת ישראל נעשתה על ידי הקב”ה בכבודו ובעצמו: “אני ולא מלאך“. לצערנו הרב, ישנם אנשים שבמהלך השנים החלו ל”קדש” אנשים מסוימים, שלא הגיעו לקרסוליים של משה רבינו. הם העתיקו את זה מדתות אחרות, וחשוב לדעת שאין לכך כל קשר ליהדות ולרצון השם.

להלן הציוויים הנדרשים מבני ישראל כדי להיבדל מן הגויים ולהתקדש:

מורא הורים, שמירת שבת, עבודה זרה ושמירת דיני הקורבנות
“אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:”. אף על פי שאין להמרות את פי ההורים, אינכם צריכים לציית לדבריהם כשהם סותרים את מצוות שמירת השבת או מצוות אחרות.
“אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: “. איסור פנייה לכל אלילי השווא.
“וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַיהוָה לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ: בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף: וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי פִּגּוּל הוּא לֹא יֵרָצֶה: וְאֹכְלָיו עֲוֺנוֹ יִשָּׂא כִּי אֶת קֹדֶשׁ יְהוָה חִלֵּל וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ:”. בשר קודש שנשאר ביום השלישי נקרא: נותר. פיגול הוא בשר שבזמן ההקרבה תכנן האדם לאוכלו ביום השלישי ועל כך ייענש בכרת.

מתנות לעניים, יושר ואחווה
“וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט: וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:”. הרעיון הוא להשאיר לעניים חלק מהיבול כדי לתמוך בהם.
“לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ:”. לא לגנוב. כשאתם חייבים למישהו, אל תכחישו זאת. לא לשקר.
“וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה:”. הזכרת שם ה’ לשווא ולשקר היא עוון כפול.
“לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ”. אל תשתמש בכוח או במעמד שלך כדי לנצל אחרים.
“וְלֹא תִגְזֹל”. אל תיקח מאחרים את מה שייך להם.
“לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר:”. במידה ואתה מעסיק שכיר על בסיס יומי, עליך לשלם לו בסוף היום.
“לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה:”. מעבר לפירוש המילולי של לא לקלל חירש ולפני עיור לא לשים מכשול, הכוונה רחבה יותר למי שלא מבין בתחום שלך ואתה מנצל את הידע שלך כדי להפיל אותו, שזה אסור.
“לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ:”. ראשית, לשמור על יושר במהלך המשפט. שנית, לא להפלות לרעה או לטובה את החלשים ואת החזקים. כלומר, לא להעדיף אף אחד מהצדדים ולשפוט בצדק בלי קשר לזהותו ולמעמדו של כל אחד מהצדדים.
“לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ”. כפי שרוכל קונה במקום אחד ומוכר במקום שני, כך אל תשמע משהו במקום אחד ותלך לספר אותו במקום שני. איסור רכילות.
“לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי יְהוָה:”. אם יהודי נמצא בסכנה, תושיט לו עזרה ואל תתחמק בתירוצים שונים כי הקב”ה יודע בדיוק את האמת.
“לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא:”. אל תשמור את הדברים בלב, אלא תוכיח את חברך וכך תמנע מהחטא. כאשר אתה מוכיח אדם, עשה זאת לא בפניי אנשים אחרים, כדי שחס וחלילה לא תבייש אותו.
“לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהוָה:”. הכוונה בלא תיקום היא שאם מישהו עשה לך רעה או מנע ממך טובה כלשהי, אל תתנהג איתו באותו אופן. הכוונה בלא תיטור היא לא לשמור טינה בלב. הקב”ה רואה ויודע בדיוק מה יש בלב האדם כלפי רעהו.

כלאיים, שפחה חרופה וערלה
“אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ:”. איסור לזווג בין שני מינים. איסור לזרוע שני מיני זרעים. איסור ללבוש בגד העשוי מצמר ופשתן ביחד.
“וְאִישׁ כִּי יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע וְהִוא שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה לֹא יוּמְתוּ כִּי לֹא חֻפָּשָׁה: וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַיהוָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֵיל אָשָׁם: וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן בְּאֵיל הָאָשָׁם לִפְנֵי יְהוָה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְנִסְלַח לוֹ מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא:”. איסור לשכב עם שפחה כנענית שחציה שפחה וחציה חופשיה והיא מאורסת לעבד עברי.
“וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל: וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַיהוָה: וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:”. כאשר נוטעים עץ אסור לאכול את פירותיו בשלוש השנים הראשונות. בשנה הרביעית ניתן לאוכלו בקרבת בית המקדש באווירה של קודש והילול. רק בשנה החמישית ניתן לאכול מפירותיו לאחר הפרשת תרומות ומעשרות. מאחר ולא קל לקיים מצווה זו, הקב”ה נותן ברכה על עצם קיום המצווה ומברך את התבואה בשפע!

אכילה על הדם, מנהגי אלילות, זנות, שמירת שבת, מורא מקדש וכיבוד זקן
“לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם”. אסור לאכול אבר מן החי (=כל עוד בעל החיים חי).
“לֹא תְנַחֲשׁוּ”. אסור לנחש באמצעות חפצים או פעולות כלשהן.
“וְלֹא תְעוֹנֵנוּ:”. אסור לנסות לדעת את העתיד באמצעות צורת העננים או באמצעות ייחוס סגולות שונות לזמנים ולעונות.
“לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם”. איסור הקפת הראש הוא המשווה פאותיו , לאחורי אוזניו ולמצח. הכוונה היא לא לעשות קרחות בצידי הראש.
“וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ:”. אסור לגלח את שערות הזקן בסכין.
“וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם”. בעבר האמוריים נהגו לשרוט את הגוף כאות אבל על מות אדם. הדבר אסור!
“וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם אֲנִי יְהוָה:”. אסור לעשות כתובת קעקע על הגוף!
“אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ”. אסור למסור את הבת לזנות.
“וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה:”. יחסי-מין בין אנשים פנויים, שאינם נשואים, אסורים!!!
“אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי יְהוָה:”. חשיבות שמירת השבת! רש”י כותב שבניית בית המקדש לא תימשך בשבת.
“אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים אַל תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:”. אסור לפנות לאנשים המתקשרים עם המתים. הדבר מטמא את האדם, שנעשה מתועב בעיני הקב”ה.
“מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה:”. יש לקום לפני אדם זקן מתוך כבוד. למה כתוב: “ויראת מאלוהיך אני השם”? כדי שאדם לא יעצום עיניו כאילו הוא לא ראה את האדם הזקן ולא קם לפניו.

השוואת הגר לאזרח, וניהול משא ומתן צודק
“וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ: כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:”. יש חובה להתנהג לגר כמו לאזרח אחר. לא להזכיר לו את עברו מאחר שגם אנחנו היינו פעם גרים במצרים. לא לנצל את חולשתו כדי לנצלו ולפגוע בו.
“לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה: מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי יְהוָה:”. רש”י מסביר שהכוונה היא שאדם המודד שטח, משקל או נפח של דבר מסוים הוא במעמד של דיין (=שופט) ואסור לו לרמות. אם הוא רימה, ולו במעט, הוא מקלקל את הדין ונקרא: עוול, שנאוי, משוקץ, חרם ותועבה. הוא גורם לחמישה דברים: מטמא את הארץ, מחלל את הקב”ה, מסלק את השכינה, מפיל את ישראל בחרב ומגלה אותם מארצם.

העונשים על עבודה זרה
“אִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ מוֹת יוּמָת עַם הָאָרֶץ יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן: וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי וּלְחַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי:”. אדם המעביר את ילדיו לעבודה זרה הנקראת: מולך, עונשו מוות בסקילה.
“וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת עֵינֵיהֶם מִן הָאִישׁ הַהוּא בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ לְבִלְתִּי הָמִית אֹתוֹ: וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ וְאֵת כָּל הַזֹּנִים אַחֲרָיו לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ מִקֶּרֶב עַמָּם:”. אם אנשים יעלימו עין ויחפו עליו, אז הקב”ה יכרות את נשמתו ויביא ייסורים על משפחתו.
“וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים לִזְנוֹת אַחֲרֵיהֶם וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הַהִוא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ:”. אדם שיתעסק בהעלאת רוחות המתים, ייענש בכרת.
העונשים על עבירות חמורות בתחום המשפחה

איפה שכתוב:

“עונו ישא” זהו עונש כרת.
“דמיהם בם “או “דמיו בו” זהו עונש סקילה.

“כִּי אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ מוֹת יוּמָת אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל דָּמָיו בּו:”. אדם המקלל את אביו ואימו אפילו לאחר מותם – דינו מוות בסקילה!
“וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת:”. אסור לנאוף. הנואף והנואפת – דינם מוות בחנק!
“וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אֵשֶׁת אָבִיו עֶרְוַת אָבִיו גִּלָּה מוֹת יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם דְּמֵיהֶם בָּם:”. אדם שישכב עם אשת אביו – דינם מוות בסקילה!
“וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת כַּלָּתוֹ מוֹת יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם תֶּבֶל עָשׂוּ דְּמֵיהֶם בָּם:”. אדם שישכב עם אשת בנו – דינם מוות בסקילה!
“וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם:”. איסור על משכבי זכר. דין שניהם – מוות בסקילה!
“וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אִשָּׁה וְאֶת אִמָּהּ זִמָּה הִוא בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אֹתוֹ וְאֶתְהֶן וְלֹא תִהְיֶה זִמָּה בְּתוֹכְכֶם:”. איש אשר ישכב עם אישה ועם אימה – דינם מוות בשריפה!
“וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה מוֹת יוּמָת וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ:”. אדם השוכב עם בהמה – דינו מוות בסקילה ואת הבהמה הורגים!
“וְאִשָּׁה אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל כָּל בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם:”. אישה המתקרבת לבהמה כדי לשכב איתה – דינה מוות ואת הבהמה הורגים!
“וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ וְהִיא תִרְאֶה אֶת עֶרְוָתוֹ חֶסֶד הוּא וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה עֲוֺנוֹ יִשָּׂא:”. אדם השוכב עם אחותו (גם אם היא מאחד ההורים) והיא משתפת פעולה – עונשם כרת!!!
“ואִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה וְגִלָּה אֶת עֶרְוָתָהּ אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה וְהִיא גִּלְּתָה אֶת מְקוֹר דָּמֶיהָ וְנִכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם מִקֶּרֶב עַמָּם:”. אדם השוכב עם אישה בנידה (במחזור) והיא משתפת פעולה – עונשם כרת!!!
“וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה עֲוֺנָם יִשָּׂאוּ:”. אסור לאדם לשכב עם אחות אימו או אחות אביו – שניהם יענשו.
“אִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת דֹּדָתוֹ עֶרְוַת דֹּדוֹ גִּלָּה חֶטְאָם יִשָּׂאוּ עֲרִירִים יָמֻתוּ”:. אסור לשכב עם אשת הדוד – שניהם יענשו: אם יש להם ילדים, ילדיהם ימותו. אם אין להם ילדים, לא יהיו להם ילדים.
“וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֵשֶׁת אָחִיו נִדָּה הִוא עֶרְוַת אָחִיו גִּלָּה עֲרִירִים יִהְיוּ: “. אסור לאדם לשכב עם אשת אחיו והעונש: אם יש להם ילדים, ילדיהם ימותו. אם אין להם ילדים, לא יהיו להם ילדים.

הקב”ה חותם את הפרשה בציווי לשמור את חוקיו, כי אחרת ארץ כנען תקיא אותם משם כפי שהוא מסלק את העמים שיושבים שם ועושים את כל התועבות הללו עד אשר הקב”ה מואס בהם, ככתוב: “וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָקִיא אֶתְכֶם הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לָשֶׁבֶת בָּהּ: וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה עָשׂוּ וָאָקֻץ בָּם: וָאֹמַר לָכֶם אַתֶּם תִּירְשׁוּ אֶת אַדְמָתָם וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם לָרֶשֶׁת אֹתָהּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים:“.

הפרשה מסתיימת, כפי שנפתחה, בציווי להיות קדושים לה’: “וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן־הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי׃”.

מהם המסרים בפרשה?

קדושים תהיו. אומר רש”י היו גדורים מן העריות, פרשה זו נאמרה בהקהל. אם נמצאים בהקהל דהיינו בין אנשים יש להיזהר מאוד לשמור על הפה ועל העיניים, וזה שאומר רש”י גדורים מן העריות.
עוד פירוש על קדושים תהיו שנאמרה בהקהל, אם רוצים להיות קדושים צריך להתנהג בהקהל ובאחדות, שכל אחד יאהב את חברו.
“איש אמו ואביו תיראו” אפילו שהוא “איש” שאינו זקוק לאביו ולאמו, מכל-מקום חיוב עליו לכבדם.
“לעני ולגר תעזוב אותם”וסמוך ל“לא תגנובו,” לרמז אם אתה נותן צדקה שיהיה משלך ולא, חס וחלילה, גניבה.
חז”ל אומרים, שלשון-הרע גורם לעניות. רמז “פרנסה“ אותיות פה-רסן .המרסן פיו מלשון-הרע תהיה לו פרנסה בריווח.
ואהבת לרעך כמוך, אני ה’. מספרים על שני חברים שהיו אהובים ונאמנים זה לזה. פעם אחת העלילו על אחד מהם עלילת שווא, ובית המשפט הוציא עליו גזר דין מוות. החבר הנאמן ניסה בכל כוחו לעשות כל מה שבידו למען הציל אותו מחרפת מוות, אך ללא הועיל, והנה בעת הגיע היום המר וכבר הובל למקום הגרדום, ורואה איך שמובילים אותו כבול עם חבלים סביב לצווארו רח”ל, והוא מרוב כאב וצער, לא היה מסוגל לראות איך שחברו וידידו מובל כך למוות, ומתבוסס בדמו, ולא יכל לעצור בעד עצמו, ורץ נבהל למקום הגרדום בצועקו גיוואלד! אל תהרגו אדם חף מפשע שלא עשה כלום, והרי אני הוא שעשיתי את העוול ולא הוא, ועשה כך מרוב אהבתו שלא יראה במות חברו, וביקש שיעשו את משפט המוות לו ולא לחברו הכשר, ואילו האנשים שרצו לעשות את תפקידם בהוצאת גזר הדין, נבהלו ונשתוממו. היתכן דבר כזה שיזכו את החייב ויחייבו את הפטור, וגם הנידון למוות בעצמו, לקח עוז בנפשו והרים קולו וטען ששקר ענה חברו, בכוונה כדי להציל אותי מידכם ומוכן למות במקומי, וגם הוא מגודל האהבה שאהב אותו, לא הסכים שחברו יקריב נפשו בשבילו. בעודם מתווכחים כך ביניהם עם מי האמת, מהומה גדולה נעשתה סביבם, עד שהגיע הדבר לאוזני המלך. המלך התפעל מאוד מאהבה גדולה כזו שיכולה לשרור בין שני ידידים, ומיד ביטל גזר דינו, וביקש מהם אנא שתפו אותי גם בחבורתכם הזאת. הקב”ה כשרואה ששורה אהבה ורעות בין אדם לחברו, כביכול גם כן רוצה להשתתף עמהם, וזה מה שכתוב ואהבת לרעך כמוך אני ה’, אם תאהבו זה את זה, אומר הקב”ה “אני ה’ ” שותף אני באהבתכם (מעינה של תורה).
ואהבת לרעך כמוך אני ה’.הקב”ה אומר שאיך שאתה מתנהג עם חברך כך אני אתנהג אתך (אוצר החיים).
ואהבת לרעך כמוך אני ה’. אומר השפת אמת שמצוה זו קשה מאוד ולכן מסיים הפסוק אני ה’ שאם תרצה לקיימה באמת אני אסייע בידך.
ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם. כשאדם חוטא, נחרט על פניו רושם מהחטא. מספרים על הצדיקים שכשהיו מסתכלים על האדם היו אומרים מה שעשה בסתר. זה שאמר הכתוב ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם.

בכתיבה התבססתי על שיעור של כבוד הרב יוסף מזרחי שליט”א

כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו:

עץ חיים היא למחזיקים בה, ותומכיה מאושר

דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום

אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד

טעמו וראו כי טוב ה’

פרשת אחרי מות

מה בפרשה?

הפרשה נפתחת בפסוק: “וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי יְהוָה וַיָּמֻתוּ:” וחוזרת לעסוק בתורת הכהנים ובדינים המיוחדים להם. בספר החינוך מצוין כי בפרשה מוזכרות 28 מצוות: 2 מצות עשה ו-26 מצוות לא תעשה.

הנושאים הנידונים בפרשת אחרי מות:

תנאי הכניסה לקודש הקודשים
אופן כפרת הכהן הגדול על בני ישראל
הלכות יום כיפור
איסור הקרבת קרבנות מחוץ למשכן
מהו עונש כרת?
איסור אכילת דם
מצות כיסוי הדם
יחסי אישות

תנאי הכניסה לקודש הקודשים

ישנם הסברים שונים מדוע שני בני אהרון, נדב ואביהו, מתו. ההסבר הניתן כאן הוא שהם התקרבו בלא רשות יתר על המידה. לאור דברי רש”י, החתם סופר ציין כי מאחר ונדב ואביהו לא שמעו את הקריאה וראו שמשה נכנס, הם הבינו שמותר להם להיכנס. לאור זאת בפסוק השני מופיעה אזהרה של הקב”ה, ככתוב: “וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת:”. הסבר זה מצביע על כך שנדב ואביהו לא חטאו, אלא מדובר בשגגה וכמעין “תאונת עבודה”.

הרעיון כאן הוא שאל הקודש בוודאי שלא נכנסים אנשים טמאים, אך גם אנשים טהורים אינם מורשים לגשת אליו בכל עת. אפילו אהרון הכהן הגדול אינו מורשה לבוא בכל עת, אלא בזמן מסוים ובדרך מסוימת כפי שתפורט בהמשך.

כיצד מותר לאהרון לבוא אל הקודש?

ישנה דרך אחת שבה מותר לאהרון לבוא והיא על ידי הבאת קורבנות, ככתוב: “בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה:“.

מה על אהרון ללבוש בכניסתו אל הקודש?

הוא לא ילבש את בגדיי הכהן הגדול הרגילים, אלא ילבש: “כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם:“.

אופן כפרת הכהן הגדול על בני ישראל

מהו השלב הראשון?

ראשית, הכהן הגדול מכפר בעדו ובעד ביתו באמצעות קורבן שהביא בעצמו: “וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ:“.

מהו השלב השני?

לאחר שהכהן הגדול כיפר על עצמו ועל בני ביתו הוא מתפנה לכפר עבור כל בני ישראל באופן הבא: הכהן הגדול מביא קורבנות עבור כל ישראל: “וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה:“. הוא מעמיד אותם לפני הקב”ה בפתח אוהל מועד: “וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם וְהֶעֱמִיד אֹתָם לִפְנֵי יְהוָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד:“. הכהן לוקח את שני השעירים ועל פי גורל ייקבע הייעוד של כל שעיר: “וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל:“.

שעיר אחד יקבל גורל להיות מוקרב כקרבן חטאת לקב”ה, ככתוב: “וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַיהוָה וְעָשָׂהוּ חַטָּאת:“.
שעיר שני ישלח לעזאזל למדבר, ככתוב: “וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד חַי לִפְנֵי יְהוָה לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה:“. מכאן נובע הביטוי הנפוץ בימינו: שעיר לעזאזל.

השעיר שמוקרב לקב”ה

אהרון הכהן הגדול שוחט את השעיר שעלה בגורל כקרבן חטאת לקב”ה ולוקח מדמו. הוא נכנס לקודש הקודשים ומזה (מתיז) מדמו לכיוון ארון הקודש פעם אחת למעלה ושבע פעמים למטה וכך מכפר על טומאת בני ישראל ופשעיהם: “וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם וְכֵן יַעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם:“.

יצוין כי הכהן הגדול נמצא לבד ואסור לאיש להיות בזמן הזה באוהל מועד: “וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ עַד צֵאתוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל:“.

השעיר שהולך לעזאזל

אהרון הכהן הגדול מניח את שתי ידיו על ראש השעיר שהולך לעזאזל, מתוודה על כל חטאי בני ישראל ומעביר אותו לאדם שלוקח אותו להר גבוה ומשם דוחף אותו למטה כאשר הוא לוקח למותו את כל חטאי בני ישראל: “וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת־שְׁתֵּי ידו [יָדָיו] עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת־כָּל־עֲוֺנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת־כָּל־פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל־חַטֹּאתָם וְנָתַן אֹתָם עַל־רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשִׁלַּח בְּיַד־אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה׃ וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת־כָּל־עֲוֺנֹתָם אֶל־אֶרֶץ גְּזֵרָה וְשִׁלַּח אֶת־הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר׃“.

מהו השלב השלישי?

לצורך הקטרת הקטורת, הכהן הגדול לוקח שני דברים:

מחתה (כלי לאיסוף והעברת גחלים ממקום למקום) וממלא אותה במלואה בגחלי אש מהמזבח החיצון שבצד המערבי.
מלוא חופניו בקטורת דקה.

את הגחלים הוא מניח בקודש הקודשים ועליהם הוא מניח את הקטורת. אם הוא לא הכין את הקטורת כראוי, הוא חייב מיתה. ענן הקטורת העולה מן הגחלים אמור לכסות את הכפורת.

זהו חלק מהתהליך ויש בו שלבים נוספים.

הילכות יום כיפור

הקב”ה מצווה על משה להעביר לבני ישראל שפעם אחת בשנה ביום י’ בתשרי כל בני ישראל יפסיקו את עבודתם ויצומו: “וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם:“.

ניסן הוא ראש החודשים וממנו סופרים שבעה חודשים ומגיעים לחודש תשרי: “בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי“. בחודש תשרי יום הכיפורים חל ביום העשירי: “בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ“.

בהמשך מתוארים שאר הדברים שעלינו לעשות ביום הכיפורים:

לשבות ממלאכה.
להימנע משתייה, מאכילה ומשאר תענוגות הגוף.

ביום הזה הכהן הגדול יכפר ויטהר אותם מחטאיהם: “כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה תִּטְהָרוּ: שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם: וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמְשַׁח אֹתוֹ וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ לְכַהֵן תַּחַת אָבִיו וְלָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי הַבָּד בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ: וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ יְכַפֵּר וְעַל הַכֹּהֲנִים וְעַל כָּל עַם הַקָּהָל יְכַפֵּר: וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה:“.

מתי מותר לכהן הגדול להיכנס אל הקודש?

רק פעם אחת בשנה ביום הכיפורים מותר לכהן הגדול להיכנס אל הקודש ולכפר על כל בני ישראל.

איסור הקרבת קרבנות מחוץ למשכן

עד הקמת המשכן, בני ישראל היו רשאים להקריב קרבנות לקב”ה בכל מקום. מיום הקמת המשכן בא’ בניסן, אסר הקב”ה להקריב קרבנות מחוץ למשכן, והדבר נחשב לרצח אדם עם עונש חמור ביותר – עונש כרת: “וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז בַּמַּחֲנֶה אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה: וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַיהוָה לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהוָה דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ:“. האיסור הזה הוא נצחי: “וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם חֻקַּת עוֹלָם תִּהְיֶה זֹּאת לָהֶם לְדֹרֹתָם:“.

בהמשך הפרשה מבוארים דינים הקשורים לאכילת בשר בעלי חיים.

מהו עונש כרת?

ראשית, נסביר את המושג: כרת. כרת זהו העונש החמור ביותר. כרת אינו עונש בידי אדם, אלא משמיים. האדם שמקבל עונש כרת מת קודם זמנו (הכוונה למות לפני גיל 60). במצבים מסוימים גם נפשו נענשת בעונשים שונים. ישנן 36 עבירות בתורה שהעונש עליהם הוא כרת, רובן בעניין גילוי עריות והסיבה לכך היא שהקב”ה שונא זימה, ככתוב בגמרא: “אלהיהם של אלו שונא זמה הוא” (סנהדרין קו א).

איסור אכילת דם

הקב”ה אוסר על אכילת הדם: “וְאִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יֹאכַל כָּל דָּם וְנָתַתִּי פָנַי בַּנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת אֶת הַדָּם וְהִכְרַתִּי אֹתָהּ מִקֶּרֶב עַמָּהּ:“.

שאלה: מדוע איסור אכילת הדם חמור כל כך עד כדי עונש כרת?

תשובה: אומר לנו הקב”ה: “כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר:“. כלומר, הקב”ה נתן לכל היצורים חיוּת שהיא הנפש. הנפש נמצאת בדם ובמותו היא חוזרת אל הקב”ה, ואליו בלבד. הדם נועד רק לצורך קורבן על המזבח.

כידוע, בתורה אין מילה מיותרת, ולאחר ההסבר הקב”ה חותם ומוסיף כי גם לגרים שאיתם אסור לאכול דם: “עַל כֵּן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא תֹאכַל דָּם וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם לֹא יֹאכַל דָּם:“.

מעבר לכך מופיעה מצווה נוספת:

מצוות כיסוי הדם

הקב”ה מצוה שאם אדם צד חיה ונשפך דמה, עליו לכסות את הדם בעפר: “וְאִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר:“. כאמור, הדם אסור באכילה, ואסור להשאירו חשוף, אלא יש לכסות אותו בעפר מאותה סיבה שצוינה קודם לכן.

עד כאן עסק ספר ויקרא בעניינים הקשורים לעבודת הכהנים ולמקדש הן מבחינת הקרבת הקורבנות והן מבחינת דיני טומאה וטהרה. כעת נפתח נושא חדש והוא יחסי אישות.

יחסי אישות

בני ישראל יוצאים ממצרים לאחר שישבו בה 210 שנה, וכאשר אדם יושב בבוץ זמן ממושך, משהו נדבק אליו. לכן הקב”ה מכין את בני ישראל מבחינה מנטאלית לעתיד לבוא. הקב”ה אומר להם דרך משה: “וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ“. כלומר, הוא לא רוצה שהם יתנהגו כמו שהמצרים התנהגו מבחינת גילוי עריות. מעבר לכך, גם בארץ כנען לא יושבים צדיקים גדולים וגם מהם אין מה ללמוד, ככתוב: “וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ:“.

אם כך, אז איך על בני ישראל כן להתנהג?

תשובה: “אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי יְהוָה“:.

אז מהם המשפטים והחוקות אשר יש לשמור ולקיים?

הקב”ה נותן לבני ישראל חוקים הנוגעים לקדושת עם ישראל ולייחודם בתחום יחסי אישות והם מתווים את הדרך הנכונה לחיות.

מאחר והנושא מאוד רגיש, הקב”ה מציין את החוקים באופן מפורט ביותר, כך שאין מקום לספק או לטעויות כלשהן.

האיסור הכללי הוא גילוי עריות בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה:

“אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי יְהוָה:“

לאחר מכן מופיע הפירוט:

“עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה אִמְּךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ:“. איסור יחסי מין בין בן ואמו.
“עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה עֶרְוַת אָבִיךָ הִוא:“. איסור יחסי מין גם אם האישה של אביך אינה אמך, אלא אישה אחרת של אביך.
“עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן:“. איסור יחסי מין עם אחותך בין שנולדה במשפחה ובין שנולדה מחוץ לנישואין, בשל קירבת דם ביניכם.
“עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ אוֹ בַת בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן כִּי עֶרְוָתְךָ הֵנָּה:“. איסור יחסי מין עם הנכדות ובוודאי גם בתך עצמה כלולה באיסור.
“עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ מוֹלֶדֶת אָבִיךָ אֲחוֹתְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ:“. איסור יחסי מין עם אחות מהאב שהיא גם בת אשת האב. זוהי אזהרה כפולה על האמור קודם לכן.
“עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה שְׁאֵר אָבִיךָ הִוא: עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי שְׁאֵר אִמְּךָ הִוא:“. איסור יחסי מין עם הדודות מצד אביך ומצד אמך.
“עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה אֶל אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב דֹּדָתְךָ הִוא:“. איסור יחסי מין עם אשתו של דוד שלך, שהיא גם דודתך.
“עֶרְוַת כַּלָּתְךָ לֹא תְגַלֵּה אֵשֶׁת בִּנְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ:“. איסור יחסי מין עם כלתך.
“עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה עֶרְוַת אָחִיךָ הִוא:“. איסור יחסי מין עם גיסתך.
“עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה אֶת בַּת בְּנָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ לֹא תִקַּח לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ שַׁאֲרָה הֵנָּה זִמָּה הִוא“. איסור יחסי מין עם אישה ועם בתה, ולא רק בתה ממש אלא גם עם הנכדות שלה.
“וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ:“. אסור לשאת שתי אחיות. גם אם אדם התגרש, כל זמן שגרושתו בחיים, אסור לו לשאת את אחותה.

הדינים הבאים אינם קשורים לגילוי עריות, אך הם קשורים ליחסי אישות:

“אֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ:“. אסור לקיים יחסים עם אישה נידה (במחזור).
“וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְזָרַע לְטָמְאָה בָהּ:“. איסור יחסי מין אם אשת איש.
“וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְלֹא תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה:“. איסור להעלות את ילדיך לקורבן לפולחן עבודה זרה כלשהו.
“וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא:“. איסור משכב זכר, זוהי תועבה בעיני הקב”ה.
“וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא:“. משכב עם בהמה אסור לגברים ולנשים.

הקב”ה מזהיר את בני ישראל של יטמאו בכל המעשים הנוראיים הללו כי זוהי הסיבה שהוא מסלק את כל העמים היושבים בארץ כנען ומאפשר לבני ישראל להקים חברה ערכית וקדושה לפי החוקים של הקב”ה, שהם החוקים הנעלים ביותר הקיימים בעולם. אם, חס וחלילה, הם יחטאו, הארץ תקיא אותם כפי שהקיאה את העמים שקדמו לבני ישראל: “אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם: וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֺנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת יֹשְׁבֶיהָ: וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם: כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ: וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם:“.

מהו העונש החמור למי שיעבור על החוקים הללו?

מי שיעבור על החוקים הללו מסתכן בעונש החמור ביותר שקיים שהוא עונש כרת!!! ככתוב:

“כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:“.

מהם המסרים בפרשה?

לאור האמור לעיל, כל מצעדי “הגאווה” שעושים רק מכעיסים את הקב”ה. אין כאן שום גאווה בלעבור על חוקי התורה ולהתגאות בכך בפרהסיה, להיפך זוהי בושה נוראית. אדם שיש לו משיכה לאותו מין צריך לעבוד על המידות שלו ולהתגבר על יצרו, בבחינת: איזהו גיבור? הכובש את ייצרו. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא על ידי לימוד תורה. כפי שהקב”ה אמר להם לישראל: “בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו, שנאמר: ‘הלא אם תטיב שאת’, ואם אין אתם עוסקין בתורה אתם נמסרים בידו, שנאמר: ‘לפתח חטאת רובץ’, ולא עוד אלא שכל משאו ומתנו בך, שנאמר: ‘ואליך תשוקתו’ ” (קידושין ל, ב) . ככתוב: “הֲלוֹא אִם־תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל־בּוֹ׃” (בראשית ד, ז).

נסביר:

אומר לנו הקב”ה: “בראתי יצר רע”. מה הכוונה?

לכל אדם יש יצר רע. לאחד – תאוות אכילה, לשני – תאוות ממון, לשלישי – תאוות נשים, לרביעי – תאוות שתייה, לחמישי – תאוות הימורים, לשישי – משיכה לאותו מין וכך הלאה…

ממשיך הקב”ה ואומר: “בראתי לו תורה תבלין”. מה הכוונה?

כשם שתבלין שמוסיפים אותו למאכל גורם להשבחת הטעם, כך כאשר אדם לומד תורה הוא לוקח את היצר הרע ומזכך אותו והופך אותו למנוע שעוזר לו יותר בעבודה השם.

כל אדם שלומד תורה יראה שלאורך זמן היצר הרע שבוער בו יתמתן והוא יוכל לשלוט בו ולנתב אותו לכיוון חיובי של עבודת השם.

היצר הרע מנסה להפיל את האדם כל הזמן כמו כלב שיושב בפתח הדלת ורק מחכה שתפתח את הדלת כדי להיכנס, ככתוב: “לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ”, אבל באמצעות לימוד תורה קבוע יום יום האדם מגיע לשליטה ביצר הרע, ככתוב: “וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ”.