עמוד הבית » צילה דגון/ לא יכולתי אחרת
דנדש על המדף

צילה דגון/ לא יכולתי אחרת

לא יכולתי אחרת - עטיפה קדמית צילום יחצ

צילה דגון, סופרת מרמת השרון, שבאמתחתה מעל 20 ספרי ילדים ו-6 ספרי מבוגרים, שהאחרון יוצא ממש זה עתה

לאויר העולם ושמו: לא יכולתי אחרת.

צילה נוסעת ותרה בעולם אחר פרטים, עובדות, יבשות, ארצות ותרבויות, כמתחקה אחרי גיבורי ספריה, במטרה לחוות ולחוש את מה שעובר עליהם ולייצר אמינות ואותנטיות מלאה בתיאוריה בספרים שהיא כותבת.

בין לבין היא לרגע לא נחה, יש לה עוד 2 ספרים בקנה שמחכים להוצאה.

היא מתאמנת בחדר כושר באופן קבוע, מבלה עם 10 הנכדים שיש לה ולבעלה צביקה דגון , ונוסעת ברחבי העולם, בכל פעם כדמות מספר אחר.

צילה עבדה שנים רבות בקריירה ראשונה מפוארת ומלאת סיפוק כגננת בעלת גן פרטי, שהיה מוסד של ממש ברמת השרון, בו חינכה דורות רבים עם אהבה ושליחות של ממש.

הכתיבה שלה ברמה ספרותית גבוהה ואיכותית. שוחרי ספרות והקוראים מלאי התפעלות וציפייה לספריה, שכן היא מלאת עומק וספריה מרתקים וסוחפים את הקורא לקריאה רציפה, עוצרת נשימה ומסקרנת מאד.

כאמור, ספרה החדש, ומציג סיפור אהבה יוצא דופן וייחודי של אישה, שבכוח רצונה ונחישותה, על אף גילה המתקדם , מצליחה לגבור על מכשולים ולנתב את דרכה קדימה.

הסיפור מובא מפרספקטיבה של זמן ומקום ,כשהגיבורה נזכרת בעברה, דרך דמויות מסעירות ומרתקות.

אהבה מוזרה נרקמה בין בת המושבה הצעירה לגבר השרמנטי, הזר והמבוגר שהגיע לראש-פינה מארגנטינה עם בתו הקטנה ונשא אותה לאישה.

'לא יכולתי אחרת', מתאר גיבורת הספר שברחה מהארץ ונעלמה לאחר מות בעלה, כשהיא מותירה מאחור עשרות שנות נישואים כאובים. אהבתם נעה בין מסירות ואכזבה. מחלתו הופכת את החיים לכואבים ואכזריים.

במהלך מנוסתה היא חוצה גבולות ויבשות, מגיעה למחוזות מרתקים ופוגשת אנשים קסומים המעניקים טעמים חדשים לחייה בחיפושיה אחרי האושר המיוחל.

רוחל'ה אישה גאה ונשית שמעולם לא עזבה את הארץ מגיעה אל מחוזות קסומים אחרי מסכת כאובה של חיים לצד בעל סכיזופרן ואלים לפרקים, שנפטר אחרי 30 שנות נישואים וכשהילדים עזבו כבר את הבית.

צילה מפגישה את הקוראים עם אנשים, נופים, תרבויות שונות ועלילה מסתעפת , שסופה מפתיע.

היא נודדת בין יוון, אירלנד וחופים נידחים אליהם היא מגיעה בהפלגה עם תיירים זרים. וכל אותן שנים היא נשארת נאמנה לאמונה שלה כי לצד המר אפשר למצוא גם את המתוק.

סיפור חייה של רוחל'ה נחשף באמצעות שולינקה, בתה של חברתה הטובה, המגיעה לאי לצורך מחקר ימי ושם היא פוגשת אותה באקראי .  בגיל 70 היא מגעה לכפר נודיסטים באי בודד באוקיינוס הצפוני שהופך לביתה ושם היא מממשת את עצמה ועצמאותה כשהיא חוזרת לצייר ולגדל עיזים , כמו בראש פינה, לצד פיטר, בן זוגה הצעיר ממנה בעשר שנים.

אירועים בלתי צפויים ומסעירים עוברים על גיבורת הספר הבועטת במוסכמות ובדרכה הייחודית והנחושה מנתבת את דרכה.

עלילת הספר וגיבוריו הם פרי הדמיון. הוויית החיים ומרבית המקומות, המראות והנופים לקוחים מהמציאות.

בשפה עשירה וברגישות רבה כותבת צילה דגון סיפור חיים מיוחד ומרתק החושף בפני הקורא לבטים אישיים מורכבים המותירים חומר רב למחשבה.

זהו ספר שונה, מסקרן ומותח עד סופו המפתיע.

צילה מטיילת בעולם לאורך כל השנה, ותרה אחרי הפרטים הקטנים שגיבוריה בספרה חווים, רואים , עוברים, אוכלים ונחשפים.

כך למשל היא 'בלשה' אחרי מרצים מהאוניברסיטה ביוון בבית קפה ייחודי שמתואר בספרה, ושם הם נוהגים לשבת כי הגיבורה שלה מתאהבת במרצה מהאוניברסיטה בזמן שהותה ביוון.

כך היא גם גיששה וטעמה מחיי הגיבורה שלה באיסלנד כדי לעבור בעצמה את החוויה שלה ,ובעוד ארצות רבות בכל רחבי העולם.

דרך חייה וכתיבתה של דגון אפשר ללמוד רבות , כי המסר בעצם הוויה וסיפוריה הוא אחד וחשוב עבורה מאד, ולצערה לא עוסקים בו רבות.

נשים הן נשים בכל גיל. לאישה חשוב לשמור על נשיותה, חיותה, נוכחותה, רצונותיה ותשוקותיה. אישה לא מאבדת את נשיותיה גם אחרי גיל 60….ההגדרה הרפואית כיום של גיל הבלות כבר אינה מעשית כיום, על פי דגון.

נשים בגילאי 'סבתאות' הן עסוקות, נראות מצוין, עושות כושר, שומרות על טיפוחן ועיסוקן, ומלאות בעשייה ותשוקה לחיים ולאחרים.

חשוב לה לעורר מודעות לנושא זה שכן לפעמים החברה מתייחסת לנשים מגיל מסויים כשקופות ולא רלוונטיות, וזה כלל לא מוצדק לדעתה.

את הספר החדש 'לא יכולתי אחרת' ערך דר' ב. דקל.

בהוצאת ספר לכל (הספר עלה על המדפים החודש בסטימצקי ,צומת ספרים ורשתות נוספות)