בתחילת שנות השמונים פתח בירושלים את גלריה אלון. בשש שנות קיומה הוצגו בה תערוכות של מיטב האמנים המקומיים, והיא זכתה להערכה רבה. “יום אחד אבא שלי אסף תייר ממוזיאון ישראל”, מספר שבתאי, “והוא ביקש שיסיע אותו ל’גלריה אילן שבתי’, הוא שיבש את השם, שהמליצו עליה במוזיאון. אבא שלי נסע לכתובת ורק כשהגיעו הוא אמר: ‘רגע, זה הבן שלי’. זו היתה הפעם הראשונה שהוא הבין מה אני עושה.
שבתאי עבד באופן דומה גם עם אמנים אחרים, ויצר מצב שהוא האספן הבלעדי של עבודותיהם. הוא קנה כל ציור שלהם, במחיר נמוך יחסית, ובתמורה אפשר להם ליצור בלי לדאוג לפרנסה. כך עבד למשל עם גבריאל כהן, אילן ברוך, פסח סלבוסקי, סיגל צברי, דניאל אלנקווה וישראל הרשברג. גם הרשברג, מקים הסדנה לציור ורישום בירושלים, נהפך עם השנים לאמן מבוקש שעבודותיו נמכרות בעשרות ומאות אלפי דולרים, ושבתאי זוקף לזכותו את הגילוי וההצלחה שלו.
לדברי אילן שבתאי: אמנות עבורי היא דיאלוג, היא שפה ודרך להבין את הווה. פעם היו מציירם את הדיבור ואט אט הגיעו האותיות ודחקו את הציור הצידה. הציור הוא הדבר הפרימיטיבי והראשוני ביותר אך גם העמוק ביותר. האמת עוברת בו ואינה צריכה מילים”. תערוכת הפתיחה של הגלריה אורי ריזמן מציגה מבחר מייצג ומובחר של יצירות האומן. מעניין וייחודי למביני ענין.
מאת אריאל דרור עו”ד מומחה במעמד אישי
הוספת תגובה