בחול המועד סוכות, בין 28 ל-30 בספטמבר 2026, קיימו זאפה ירושלים ומרכז המורשת הלאומי גבעת התחמושת, לראשונה, סדרת הופעות חיות שחיברה בין מוזיקה ישראלית, תרבות והיסטוריה. במשך שלושה ערבים הפך האמפיתיאטרון של גבעת התחמושת, אחד מאתרי המורשת המזוהים ביותר עם ירושלים, למרחב מוזיקלי תחת כיפת השמיים, ועל הבמה עלה אהוד בנאי, הקהל ישב אל מול הבמה של המקום ואל מול סיפורו.
עוד לפני שהתחילה ההופעה היה שם משהו של חג. הקהל הוזמן לסיור מורשת עם שקיעה ירושלמית בין הערביים ולמיצג אור-קולי, לאורך הערב פעלו דוכן אוכל ובר משקאות, ובמקום הוצבה סוכה. זה היה ערב לקהל שרוצה להרגיש ולהיות ביחד, וההופעה של אהוד בנאי הייתה כמו כולנו בסוכה אחת.
אהוד בנאי, אחד מטובי הנגנים של ישראל, עלה לבמה עם הגיטרה ושר את מיטב שיריו, אלה שכולנו גדלנו עליהם. קשה לתאר את ההתרגשות למראה אהוד בנאי על הבמה. כולנו מכירים את שיריו. בין השירים סיפר כמה סיפורים מחייו, והקהל לא הפסיק לצחוק. הרוח הירושלמית הייתה קרירה, אבל כשאהוד ניגן הלב התחמם. הקהל קם לרקוד לצד הסקסופון, והשירים קיבלו צבע אחר. באחד הרגעים שר בנאי שיר לחברו מאיר אריאל. זה היה ערב ענוג ואינטימי, ובדיוק את מה שאהוד מייצג.
לסיום בירך אהוד את הקהל: “שניתכנס כולם בסוכת שלום”.
הוספת תגובה