מאת שרי זומר
פראג, 1968. רוק-נ-רול בחוץ, מחאות סטודנטים, ואביב שמנסה להפציע. רדיו צ’כוסלובקיה הוא מעוז אחרון של חופש הדיבור מול משטר קומוניסטי ששולט בכל. תומאש חושש שאחיו הצעיר והמהפכן, פאבל, יתקבל לעבודה ברדיו, ובמפתיע דווקא הוא עצמו מתקבל, לצד העיתונאי הנערץ ולוחם החופש מילאן ויינר. תחת מעקב ואיומים של השירותים החשאיים הם נאבקים בצנזורה וחושפים שחיתויות, ומהר מאוד מוצאים את עצמם בלב הסערה, ברגעים ששינו את העולם.
זוהי דרמה היסטורית על הפריחה והחופש הקצרים של האביב הצ’כי, ועל השבר והכניעה שבאו אחריהם, כשהכיבוש הסובייטי ובעלות בריתו קטעו אותם באכזריות. הסרט עוסק בכמיהה לחופש ולביטוי עצמי, אישי ולאומי, בנאמנות ובפטריוטיות, באומץ מול פחד, בהשכלה וליברליזם מול צרות מוחין, ברובוטיות צבאית ובשאפתנות כוחנית. הכול מסופר דרך שני האחים, שחיים בתוך הסערה הגדולה של כיבוש צ’כוסלובקיה, וכשהרדיו הוא הכלי המרכזי במאבק על חופש המידע ועל חשיפת האמת בפני האומה והעולם.
הסרט זכה בשמונה פרסי האריה הצ’כי, בפרס חביב הקהל בפסטיבל קרלובי וארי, והיה ברשימת הסרטים הזרים שהתמודדו על האוסקר. היה לי קל להזדהות, וגם להבין מקרוב מה קרה שם. זה לא סרט קל, והוא בהחלט מעציב, אבל הוא חשוב מכל הבחינות. את השאר תראו בעצמכם.
מומלץ בחום.
שחקנים: וויצ’ק וודוחודסקי, אנדרי סטופקה, טטיאנה פאוהופובה, סטניסלאב מאייר, וויצ’ק קוטק
הסרט בכל רחבי הארץ.
הוספת תגובה