התערוכה "חומר ורוח" חושפת את עולמם של "אדוני האש", חרשי הנחושת הקדומים – מחוללי המהפכה המטלורגית ויוצרי כלי המתכת הראשונים – שפעלו בארץ לפני 6000 שנה. כ-700 חפצים, שנוצרו בשחר ההיסטוריה, בתקופה הכלקוליתית (נחושת – כלקוס, אבן – ליתוס), פותחים צוהר לחיי היום-יום, הרוח, והפולחן של תושביה הקדומים של הארץ באחד הפרקים הבלתי ידועים והמרתקים בתולדותיה. בין המוצגים הנדירים: מיטב חפצי המטמון מנחל משמר, גלימה מפוארת של לוחם וקשתו, ציור הקיר של ה"כוכב מע'סול" הקשור בפולחן מסתורי ועוד. התערוכה הארכיאולוגית, אחת הגדולות והחשובות מסוגה שנערכו בישראל, מוצגת במסגרת שיתוף פעולה מיוחד עם רשות העתיקות.
ארץ ישראל, גשר בין יבשות ונקודת מפגש לתרבויות רבות, מילאה תפקיד חשוב בתולדות האנושות משחר ההיסטוריה. לפני 6000 שנה, בתקופה הכלקוליתית, התרחשה באזור מהפכה טכנולוגית ששינתה את העולם – המהפכה המטלורגית, תעשיית כלי המתכת. חרשי הנחושת הראשונים הצליחו להפוך עופרות לכלים, בעזרת אש וידע נסתר. קרוב לוודאי שבממלכות השבטיות שהתקיימו בפרק זמן זה ברחבי האזור, כמו בתרבויות מסורתיות רבות בנות זמננו באסיה ובאפריקה, החרשים יוצרי המתכות, נחשבו לקוסמים בעלי ידע על-טבעי. הם היו קרוב לוודאי מהעילית החברתית של ממלכות אלה, שנשלטו כנראה על ידי שליטים שבטיים, כדוגמת השליט-הלוחם שמנחות הקבורה שלו הן משיאי התצוגה.
כתר ושרביט מעוטר בראשי יעלים, מהמוצגים הנדירים והיפים של הארכיאולוגיה העולמית, מוצגים במוקד התערוכה המבקשת לפענח את סודותיהם של "אדוני האש".
התרבות הכלקוליתית השתרעה מהגולן בצפון ועד למדבר יהודה והנגב בדרום. קרוב למאה שנה, משנות ה-30 של המאה ה-20 ועד לימים אלה, נחפרו עשרות אתרים, שהניבו עשרות אלפי ממצאים המאוחסנים במחסני אוצרות המדינה של רשות העתיקות; רובם לא הוצג מעולם. לתערוכה נבחרו מאות רבות של ממצאים, המאפשרים הצצה אל "החומר והרוח" של תרבות ייחודית זו על מגוון היבטיה: חיי היומיום, הפולחן, האמונה והטקס ומנהגי הקבורה.
הממצאים המרתקים מגלים כי המהפכה המטלורגית הביאה עמה תמורות כלכליות וחברתיות, שהייתה להן השפעה מכרעת על תולדות בני האדם. לצד תעשיית הנחושת שגשגו עוד תעשיות מתמחות, כגון תעשיית הבזלת, תעשיית השנהב והצדף ותעשיית האבן, ששימשו לייצור כלי יוקרה ופולחן. ייצור כלי החרס לבש לראשונה אופי תעשייתי עם המצאת "האבניים האטיים" ושכלול שיטת הצריפה. נוסף לכלי היום-יום, התמחתה תעשיית החרס בתקופה זו בייצור מכלי קבורה (גלוסקמות) וקנקנים, במגוון צורות ועיטורים.
בין השרידים המרהיבים ביותר שיצרו "אדוני האש" נמנים חפצי נחושת ממקדש מסתורי, שיוצרו בטכניקת "שעווה נעלמה" מסגסוגת שמקורה בעפרות שיובאו מארצות רחוקות. החפצים, זוהרים היום כמו ביום יצורם, שופכים אור על הופעת המקדשים, בתי האלים. ויש הקושרים את החרשים ותעשיית הנחושת למקומות מקודשים אלה.
בין המוצגים בתערוכה
פריטים מהמטמון מנחל משמר: המטמון שהתגלה בשנת 1961 בתוך כוך טבעי במעמקי מערה במדבר יהודה, נחשב לאחת התגליות החשובות מהתקופה הכלקוליתית. למעלה מארבע מאות פריטים התגלו כשהם עטופים במחצלת גומא ומכוסים בלוח אבן. רוב הפריטים ששימשו ככלי פולחן וטקס, עשויים נחושת ונוצרו בטכניקת ה"שעווה הנעלמה". מקורותיו של המטמון ושימושיו אינם ברורים, והחוקרים חלוקים בדעותיהם. על פי סברה אחת המטמון קשור למקדש הכלקוליתי בעין גדי. לפי סברה זו הכוהנים, שנטשו את המקדש ללא סיבה מובנת, אספו את כל חפצי הפולחן שהיו בו והטמינו אותם במערה בנחל משמר הנמצאת במרחק של כ-12 קילומטר, מתוך כוונה לשוב למקום, אלא שהם לא זכו לחזור.
הכוכב מע'סול: בשנות ה-20 של המאה הקודמת התגלתה לראשונה בעבר הירדן תגלית ארכיאולוגית מרתקת. חוקרים מהמכון האפיפיורי למקרא בירושלים שחיפשו אחר שרידי סדום ועמורה המקראית, חשפו באתר תלוליות ע'סול מכלול בתי מגורים ובהם ציורי קיר, המפורסם שבהם הוא הכוכב מע'סול שאופיו פולחני. לכוכב שמונה קרניים והוא צויר בצבעי אדמה: אדום, שחור, אפור וצהוב. כוכב ע'סול שנטמן ב-1939 במחסני מוזיאון רוקפלר בירושלים, שוחזר ביוזמת רשות העתיקות.
ממצאים ממערת הלוחם: בשנת 1993 התגלתה בוואדי אל-מכוך במדבר יהודה תגלית מיוחדת במינה, שלד של אדם שנעטף באריגים והונח על מחצלת. לצדו הונחו מנחות קבורה, ובהן זוג סנדלים, מקל הליכה, סל, קערה, קשת וחצים, וסכין צור, והם מצביעים על מעמדו הרם של הנקבר. גילו המשוער 45–50 שנה, נחשב לגיל מופלג באותם הימים. הממצאים עשויים ברובם מחומרים אורגניים, והם השתמרו הודות לאקלים הצחיח השורר באזור. אלה פותחים אשנב משמעותי לתרבות החומרית של התקופה הכלקוליתית ולפולחן המת. ייתכן שחלק מהממצאים, כמו מקל ההליכה, מייצגים תפיסה דתית, שלפיה המעבר בין החיים למוות כלל מסע של ממש; ממצאים אחרים נועדו לשרת את הנפטר בחיים שלאחר המוות.
עוד מוצגים בתערוכה: מגוון כלי חרס – כלי אגירה, כלי בישול וכן כלים ייחודים לתרבות הכלקוליתית, דוגמת מחבצות ובזיכים, שאינם מוכרים מהתרבויות שקדמו לה או המאוחרות לה; מכתשים ואבני רחיים, העשויים מאבן גיר ומאבן בזלת; גרזנים, כילפות, אזמלים ומרצעים עשויים אבן צור; צדפים מים סוף, שנתגלו ביישובי צפון הנגב. הצדפים שונעו לאתר בדרכי מסחר, והם מלמדים על קיומה של תעשייה מתמחה, שיצרה מהצדפים חרוזים, נטיפות וצלמיות; אזור נרחב בתערוכה מוקדש לקברים ולמנהגי קבורה – בתקופה כלקוליתית נוסדו לראשונה בתי קברות ציבוריים מוגדרים מחוץ לאתרי המגורים, התקיימה שיטת הקבורה השנייה ונכרו קברים שהוטמנו בהם עשרות עד מאות נקברים בכל קבר ("קבורת רבים"). בתערוכה מוצגות גלוסקמות חרס ממינים שונים וכן שרידי מנחות ובהן צלמיות חרס ואבן. עוד מוצג כאן שחזור של אחד מחמישים מבני קבורה עגולים שהתגלו באתר פלמחים צפון.
מוז"א – מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב
פרטים באתר
הוספת תגובה