מאת שרי זומר
את הערב פתחה מפיקת הסרט אור סיני, שתיארה את תלאות ההפקה: הקורונה, המלחמה המתמשכת, המלחמה באוקראינה… אובדן תורמים ותרומות בדרך, והצורך לעבור לפולין. אך בכוחות משותפים של צוות נחוש ונאמן, הצליחו להעמיד יצירה מעוררת גאווה. לבמאית הצעירה זהו הסרט הארוך הראשון שלה.
הסרט בנוי על צוות שחקנים מעולה. את התפקיד הראשי, של מילה, מגלמת במשחק נדיר יבגניה דודינה הנפלאה. העלילה מתחילה בישראל ופורשת בפנינו את חייה של מילה, עובדת זרה מפולין, החיה והעובדת כבר שנים אצל משפחה ישראלית אמידה.היא הגיעה לכאן כדי לפרנס את בעלה ובתה היחידה, לבנות בית ראוי ולאפשר לבת לימודים גבוהים. הקשר ביניהם נשמר באמצעות הטלפון.
בעקבות נפילה מהבולם ושבירת יד, שולחת אותה בעלת הבית, באהבה ובדאגה, לבקר את משפחתה, להתאחד עמם ולהתפנק בקרבתם.אלא שלא כך קורה. מילה בוחרת לבוא בהפתעה, ומוצאת שהמקום נשאר די רדום. היא, שחוותה קִדמה ופאר בסביבת עבודתה, חשה שם לא שייכת. היא זרה לביתה שלה, ומגלה שקרו המון דברים מהותיים שהיא לא היתה חלק מהם: בעלה מנהל רומן ארוך עם אישה מקומית, וביתה קשורה הרבה יותר אליו מאשר אליה, הזרה לה. היא עומדת להתחתן, ומסתבר שהיא גם בהריון מה שגורם לה לזנוח את הלימודים שמילה עבדה כה קשה כדי לממן, כדי להקנות לה מקצוע, עצמאות וסטטוס. “שלא תהיי כמוני”, היא אומרת לה.
היא מנסה להזיז ולקדם דברים בעודה שם, ומתוסכלת רואה שזה לא הולך.היא עוזבת שבורת לב ושבה לארץ. כאן מקבלים אותה בשמחה ועוטפים אותה באהבה ובהערכה. הסרט מסתיים בכך שהיא עוזבת את מקום עבודתה בחיפזון ובחשאי, והולכת אל בן זוגה, שעד אז לא ידעה בוודאות אם היא רוצה בקשר איתו, כי הוא צעיר ממנה והם נפגשים על שפת הים, כפי שהוא הציע לה לפני שנסעה.היא נשארת עם המחיר האישי הכבד והלא־הוגן של שנות ההקרבה וההגירה.
את הסוף אפשר לפרש בכמה וכמה דרכים. הסרט הוא דרמה רגישה וכואבת, הנוגעת בנושא הגירת עובדים זרים, ההקרבה, ההפרדה והשייכות שלהם. הפער בין התקוות של מי שעוזב את המשפחה ונודד למרחקים כדי לפרנס ולשפר את תנאי חייהם, לבין המציאות שאליה הוא חוזר.יש בסרט גם נגיעה בשחורים ולבנים, בזוגות עם פערי גילים, ובפערי מעמדות…יבגניה דודינה מגלמת את מילה הדעתנית, הקשה, המאופקת רגשית, האמביציוזית באופן מושלם.
הבימוי מאופק, רגיש ואנושי. נוגע בנקודות רגישות אך לא מתבכיין.זהו בהחלט סרט כבד, אך איכותי, רגיש ונוגע.אני נהניתי, והוא מומלץ בחום לאלה שזה הסטייל שלהם.את הסרט מפארת סדרת שחקנים טובים, שאותם פגשנו על הבמה בסוף ההקרנה. היה מרגש.
הוספת תגובה