האולם רחב ואוורירי, ועיצובו עושה משהו יוצא דופן, הוא מצליח להיות אקלקטי בלי להיות כאוטי. יש שם משהו שמזכיר יפן בסתיו, עלי שלכת עם נגיעות עירוניות חמות. לא מסעדה שמנסה להרשים, אלא כזו שפשוט יודעת מה היא.את פניי קיבלה מארחת בחיוך אמיתי, מהסוג שלא מרגיש כמו שירות אלא כמו קבלת פנים. פרט קטן, אבל כזה שמציב את הטון לכל הערב.
פתחנו בכוסות פינו נואר יקב ירדן ועברנו למנות הראשונות, בהמלצת המלצרית והמלצותיה היו מדויקות לאורך כל הערב.טרטר טונה עם קראנץ’ באטר, איולי אריסה, לימון כבוש ופאף קינואה, טעמים שלא מכריזים על עצמם אלא מתגלים בהדרגה. סשימי ענבים עם גספאצ’ו ענבים ירוקים, פרוסות אינטיאס ורליש ענבים שחורים, צלחת יפה ומפתיעה, שילוב שלא חשבת עליו שנייה לפני שטעמת. קרודו אומאמי, סלמון נא, ויניגרט צ’ילי, מלפפונים צעירים, שקדים קלויים וקרמבל בצל, היה המנה שגרמה לי לעצור ולשים לב.מה שמשותף לכולן הוא עדינות. טעמים שמכבדים את חומר הגלם, ובמיוחד את הדגים הטריים. בקיץ תל אביבי, כשהכל כבד ומחניק, אוכל כזה נקי, קר, טרי הוא מתנה.
המשכנו לסיגר דגים, מנת שיתוף שפשוט חייבים להזמין, גספאצ’ו טוניסאי עם לאבנה מוקפצת. מנה יפה ומגניבה, מהסוג שמרגיש ספונטני אבל ברור שעמדה מאחוריו חשיבה אמיתית.ממנות השיתוף עברנו לעיקריות, ושם המטבח של בלה הראה את עצמו במלוא העוצמה. ניוקי ביסק מוסר ים וחמאה חומה, הגיע לשולחן כמנה שלמה בכל מובן, הן בטעם והן במראה. שיפוד לוקוס עם פונדו לימון ורביולי “פטייר” דבש, לימונים וסוכריות שום, הייתה מנה עם נוכחות וגדולה, מחמיאה למסעדה, עשויה היטב, וטעימה באמת. ממליצה מאוד.לצד הכל הגיע ירוק של בלה עלים פריכים עם בלסמי לבן, סלט שיודע את מקומו ומשלים את השולחן בדיוק הנכון.ואחרי שנשבענו ונהנינו מכל רגע הגיעו הקינוחים. בהמלצת המלצרית: טירמיסו במנה שאפשר לחלוק, ועוגת גבינה בסקית. שתיהן היו ברמה.
מי שעומד מאחורי כל זה הוא השף אביב משה, שחוזר לזירה הקולינרית כבעלים ושותף לראשונה מאז סגירת מסה האייקונית. הוא הצטרף למסעדה שהיתה ממוקדת פסטה והפך אותה מהיסוד לתפריט שיתוף עם דגים במרכז. “עשיתי מהפך,” הוא אומר בפשטות. “תפריט חדש, מקום להנות. דגים זה קליל, ודגים שמגיעים מהים התיכון פשוט טעימים”. משה מאמין בחומר גלם מקומי כמעט כל מה שמגיע לצלחת הוא תוצרת כחול לבן ובאסתטיקה שלא מתפשרת: “אני אוהב שיהיה בכל מנה טקסטורה, חם וקר, קריספי ונימוח וזה יראה כמו סוג של אמנות. והכי חשוב שיהיה טעים.”
בלה היא חלק ממתחם קולינרי שנפתח במרץ האחרון ברחוב איינשטיין ובו גם ביסטרו דגים, אבל בלה כבר מצאה את זהותה, מסעדה עם אווירה שגורמת לך להרגיש שנסעת לאירופה בלי לעלות על מטוס, עם אוכל שמדבר בשפה של קיץ ים תיכוני.
בלה | איינשטיין 10, תל אביב
א’–ה’ 17:00–00:00 | שישי 12:00–16:00 | מוצ”ש 21:30–00:00
להזמנות: ontopo.com
הוספת תגובה