מאת לין סלומון
שבועות ספורים לפני פתיחת שערי צבע טרי 2026, התכנסו בבית הראל בתל אביב אנשי תרבות, אמנות, עיצוב, תקשורת ועסקים למפגש ראשון עם המהדורה ה־17 של היריד. המצגות הציגו טעימה מהפרויקטים, היוצרים ושיתופי הפעולה שיגיעו לקרמניצקי בסוף החודש, אך לא פחות מכך חשפו את הדרך שבה צבע טרי ממשיכה להרחיב את גבולותיה משנה לשנה.עוד לפני חשיפת התערוכות והפרויקטים, אפשר היה לחוש בחדר את הסקרנות. מסיבות עיתונאים נוטות לעסוק במה שעומד לקרות. הפעם נדמה היה שהציפייה עצמה תופסת מקום מרכזי. לצד הנתונים, המצגות וההכרזות, ריחפה בחלל תחושת התרגשות לקראת המפגש הבלתי אמצעי עם היצירות ועם האמנים העומדים מאחוריהן. הזדמנות להציץ מבעד לעדשה ומאחורי הקלעים אל תהליכי החשיבה, היצירתיות והעשייה של האמנים והיוצרים, ולהתרגש לקראת המפגש פנים אל פנים במתחם היריד עצמו. צבע טרי תמיד נולדת פעמיים. פעם אחת ברגע ההכרזה, ופעם השנייה כשהקהל נכנס בשעריה.
בין 24 ל־29 ביוני יהפוך המרכז הטכני ברחוב קרמניצקי 7 בתל אביב למרחב המארח מאות יוצרים, מעצבים, גלריות, יוזמות תרבות ופרויקטים מיוחדים. זו תהיה השנה ה־17 של צבע טרי, נתון המעיד לא רק על התמדה אלא גם על היכולת להתחדש, להישאר רלוונטית ולמשוך אליה קהלים מגוונים שנה אחר שנה.מאחורי היריד עומדות יפעת גוריון ושרון טילינגר, מקימות צבע טרי, מתוך רצון ליצור חיבור ישיר בין אמנים לקהל הרחב. הרעיון נשמע כמעט מובן מאליו כיום, אך בזמנו היה מהלך יוצא דופן. במקום שהאמנות תישאר מאחורי דלתות של גלריות או מוסדות מקצועיים בלבד, נוצר מרחב פתוח שבו אפשר לפגוש את היוצרים עצמם, לשוחח, לשאול, להתעניין ולעיתים גם להתחיל קשר מקצועי שנמשך הרבה מעבר לימי היריד.אחד הכוחות הגדולים של צבע טרי טמון ביכולת שלה להפגיש בין מי שכבר ביססו את מקומם לבין מי שעושים את צעדיהם הראשונים. בין העבודות המוכרות מסתתרים בכל שנה גם קולות חדשים, כאלה הפוגשים כאן לראשונה קהל רחב ואנשי מקצוע. לא פעם קריירה מתחילה מרגע קטן של גילוי, כשאדם אחד נעצר מול עבודה ומחליט להסתכל עליה עוד כמה שניות.
הבחירה לשוב גם השנה למרכז הטכני בקרמניצקי מעניקה ליריד ממד נוסף. במשך שנים, פעל המתחם כחלק מהלב הפועם של העיר, מקום בו תשתיות, תנועה ועשייה יומיומית נפגשו מאחורי הקלעים. כעת מצטרפים אליהם אמנות, עיצוב ודמיון. המפגש בין המערכות המחזיקות את העיר לבין היצירה המבקשת להתבונן בה, יוצר שכבה נוספת של משמעות. חיבור זה, מעניק למקום אופי ייחודי ונוכחות שנשארת עם המבקרים הרבה אחרי הביקור.בין בטון, ברזל ותשתיות צומחת השנה גם שכבה נוספת של יצירה, מחשבה ודמיון. החיבור הזה אינו מקרי. הוא מהדהד את אופייה של תל אביב, עיר בה יזמות, תרבות וחדשנות מתקיימות זו לצד זו ומזינות זו את זו. הבחירה במתחם ובתכנים יוצרת מרחב בו, העיר אינה רק רקע ליצירה אלא חלק בלתי נפרד ממנה.במהלך המפגש, התבהר כי הסיפור גדול מהיצירות עצמן. אמנות, עיצוב, חדשנות ויוזמות חברתיות נשזרו זו בזו לכדי שיחה רחבה על הדרך בה, רעיונות פוגשים מציאות. התרבות שנחשפה כאן מבקשת לא רק להתבונן בעולם אלא לקחת חלק בעיצובו. בין העבודות, הפרויקטים והיוזמות עלתה תחושה של תנועה מתמדת, של סקרנות ושל רצון לחבר בין יצירה לבין החיים עצמם.
העיתוי בו, מתקיימת המהדורה הנוכחית מעניק לדברים עומק נוסף. בתוך מציאות רוויית התרחשויות, היריד מציע מרחב להתבוננות מסוג אחר. בין היצירות, היוזמות והקולות השונים נפתחת הזדמנות לעצור, להקשיב ולהיחשף לנקודות מבט חדשות. לעיתים די במבט אחד, ברעיון אחד או בעבודה אחת כדי לעורר מחשבה, לחדד שאלה או לפתוח כיוון שלא נראה קודם לכן.זו אחת הסיבות שהיריד ממשיך למשוך אליו קהל כה רחב. בעידן בו, חלק ניכר מהחוויה התרבותית עובר דרך מסכים וגלילה בלתי פוסקת, המפגש הישיר עם יצירה מקבל משמעות אחרת. העמידה מול עבודה מקורית, שיחה ספונטנית עם יוצר, גילוי מפתיע של אמן שטרם הכרת או פשוט האפשרות לשוטט בין החללים בלי יעד מוגדר, כל אלה יוצרים חוויה הקשה לשחזור, בכל דרך אחרת. לעיתים דווקא בתוך השיטוט הזה נולד רעיון חדש, חיבור בלתי צפוי או רגע קטן שנשאר הרבה אחרי הביקור.
השותפות ארוכת השנים עם קבוצת הראל ועם עיריית תל אביב יפו ממשיכה לאפשר ליריד לצמוח ולהתפתח. החיבור בין גופים עסקיים, מוסדות ציבוריים וקהילת היוצרים מייצר מודל מעניין של שיתוף פעולה, כזה המאפשר לאמנות ולעיצוב להגיע לקהלים רחבים יותר ולהיות חלק בלתי נפרד מהשיח הציבורי.לקראת פתיחת השערים בסוף החודש, הסקרנות אינה מופנית רק אל רשימת המשתתפים או אל העבודות שיוצגו השנה. משהו גדול יותר עומד במרכז התמונה. הרצון להיפגש, לגלות. והרצון להיזכר,בכוחה של יצירה לחבר בין אנשים שונים סביב חוויה משותפת.במהלך ימי היריד יארח המתחם בקרמניצקי אלפי מבקרים, יוצרים, אספנים, אוצרים וחובבי תרבות. חלקם יגיעו כדי לגלות אמן חדש, אחרים יחפשו השראה ויש מי שפשוט יבואו להסתובב בין העבודות ולתת לסקרנות להוביל אותם. זהו אחד מסימני ההיכר של האירוע לאורך השנים: היכולת למשוך קהלים שונים סביב חוויה תרבותית משותפת.
כאשר ייפתחו שערי היריד, ימלאו המבקרים את החללים בקרמניצקי, יעצרו מול עבודות, ינהלו שיחות במסדרונות וייקחו איתם הביתה רעיונות, השראה ולעיתים גם יצירות. אם לשפוט על פי האווירה שנרשמה השבוע בבית הראל, המהדורה ה־17 אינה נשענת רק על ההצלחה של השנים הקודמות. היא ממשיכה לנוע קדימה, לפתוח דלתות חדשות ולחפש דרכים נוספות לחבר בין אמנות, עיצוב, עיר וקהילה.זהו אחד מסודותיו של היריד. לא רק היצירות שמוצגות על הקירות, אלא המפגש שנוצר סביבן. בין אדם ליצירה. בין יוצר לקהל. בין רעיון שנולד בסטודיו קטן לבין אלפי מבקרים שפוגשים אותו לראשונה. במציאות שמחפשת ללא הרף את הדבר הבא, היא מזכירה את ערכו של הדבר הבסיסי ביותר: האפשרות לעצור לרגע, להתבונן ולהרגיש חלק משיחה תרבותית גדולה יותר.
מכירת הכרטיסים 2026 באתר היריד: https://www.freshpaint.co.il/
הוספת תגובה