האם כל אחד יכול להכניס הומור לחייו? שוב ושוב אני נתקלת בשאלה הזו בהרצאות שלי על הומור כמנגנון תקשורת.
תגכוח ההומור
מזה כעשר שנים אני מופיעה במוזיאון מורשת יהדות בבל כשחקנית הבית. תחשבו על הרעיון היצירתי הזה: מוזיאון שמעסיק שחקנית באופן קבוע כחלק בלתי נפרד מהתערוכות, המוצגים...
אומנות הסיפור היא אומנות עתיקת יומין. עוד בימי קדם אנשים העבירו מסרים באמצעות סיפורים. הנביאים בסיפורי התנ"ך היו אוספים סביבם קהל מאמינים ומעבירים מסרים...
בכל הרצאה שלי על הומור כדרך חיים אני נתקלת בשאלות כגון: "האם אפשר לצחוק תמיד ובכל סיטואציה? האם זה בסדר לצחוק על חשבון מישהו אחר? האם זה בסדר לצחוק גם...
אין אדם שאין לו סיפור. לכל אדם נקודת מפנה בחיים, אירוע משמעותי שהשפיע על חייו או אוסף של אירועים שלאחריהם החיים של האדם לא דמו לחיים שהיו לו קודם להתרחשות...
מה לא נאמר על הפעולה הכל כך טבעית הזו, חיוך? מרגע שנולדנו אנחנו מחייכים. תחילה חיוך בלתי רצוני ולאחר מכן חיוך שהוא תגובה לגירויים שמסביב. נסו להזכר אילו תגובות...
לא פעם אנו צופים בסרט, בסדרה או בהצגה או קוראים ספר, ואז מתרחש הקסם הזה. אנו חשים חלק מההתרחשות ופשוט נשאבים לתוך הסיטואציה. עם התקדמות העלילה, אנו מרגישים...
בשנים האחרונות אנו שומעים על אומנות הסיפור. לסיפור יש המון כח ובכדי להדגים את כוחו של סיפור, אני אפתח כמובן בסיפור: בוקר, אחד, ואני ילדה בת חמש, אני קמה לבוקר...