בתערוכה ‘קול כלה’, שנפתחה לאחרונה בבית קלנג באשדוד, מתגשם רגע נדיר: שישה בתי אופנה מהעיר’ כל אחד עם שפה עיצובית משלו, עם שורשים ועם חזון נפגשים תחת קורת גג אחת לחגוג את המורכבות ואת היופי שבשמלה הלבנה. לצדם: עבודות מיניאטורה של דור צעיר מהמחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, מיצב פירוק מרהיב, וציר היסטורי המתחקה אחר מסעה של השמלה לאורך מאות שנים. התערוכה היא חלק ממיזם ‘אשדוד: עיר אופנה’ חזון שמבקש לקבע את מעמדה של העיר כמרכז יצירה, עיצוב ותרבות.
שמלה ולבן: מסע בזמן
לא תמיד הייתה הכלה לבושה בלבן. בימי הביניים ובעידן הרנסנס לבשו כלות שמלות צבעוניות ורקומות, שנועדו להציג את עושרה ומעמדה של המשפחה. השינוי הגדול הגיע ב-1840, כאשר המלכה ויקטוריה בחרה להתחתן בשמלה לבנה, מחווה מהפכנית שהפכה את הלבן לסמל של טוהר, יוקרה ורומנטיקה המוכר עד היום. ציר ההיסטוריה המוצג בתערוכה מנהל שיח עם הצופה: הוא אינו מסתפק בתאריכים ועובדות, אלא מזמין להתבונן בשמלת הכלה כמראה של תקופה, מה אמרה על האישה שלבשה אותה, על החברה שהקיפה אותה, ועל האידיאלים שעיצבו אותה. השמלה משתנה; הרגש שמאחוריה. לא.
אנטומיה של קצפת: כשהשמלה מתפרקת
אחד הרגעים החזקים בתערוכה הוא מיצב הפירוק מאת מוני מדניק, היסטוריון לבוש ומרצה בכיר בשנקר. מדניק מציג שמלת כלה קלאסית כשהיא פרושה לגורמיה: בד, בטנה, תפרים, מחוך, שכבות, רקמת חרוזים. כל מרכיב מקבל קיום עצמאי כמעט פיסולי. מה שנגלה הוא מערכת שלמה של החלטות: ידיים שמדדו ותפרו, עיניים שבחרו חומרים, שעות של עבודה שמסתתרות מתחת לסאטן החלק. השמלה המוצגת במיצב נרכשה מעמותת ‘רוח נשית’, הפועלת לקידום עצמאות כלכלית לנשים בהליכים מורכבים, ועיצב אותה אדי קיי מי שייסד ב-1994 במילאנו את מותג Eddy K ותרם עשרות שמלות לעמותה עם פרישתו.
שישה בתי אופנה, שפה אחת
הלב הפועם של התערוכה הוא המפגש בין שישה בתי אופנה אשדודיים, כל אחד מהם עולם עיצובי שלם בפני עצמו.
ריקי דלאל
ריקי דלאל היא סיפור של חדר קטן שהפך לאימפריה. היא למדה את רזי התפירה מאמה, ג’ולייט, עבדה מסטודיו צנוע והפכה למעצבת האישית של נשות ברנז’ה רבות. לפני מספר שנים לכדו עיצוביה את עינה של בלוגרית אמריקאית ושאר ההיסטוריה. כיום יש למותג שלוש חנויות דגל: באשדוד, בתל אביב ובסן פרנסיסקו, ושמלותיה נמכרות ביותר ממאה בוטיקים ברחבי העולם. דלאל היא גם המעצבת הרשמית של תלבושות כל המתחרים בתוכנית ‘רוקדים עם כוכבים’ מאז העונה הראשונה.
מיקי ארביב | מיקי רג’ינה
מותג ‘מיקי רג’ינה’ פועל באשדוד מאז שנת 2000, ומיקי ארביב האישה שמאחוריו, מאמינה שהאלגנטיות הנשית גרה בפרטים הקטנים. גזרות מחמיאות, בדים איכותיים, תחרות ורקמות; שמלות שנוגעות בגוף כמו מפל נחל.“שמלות כלה זה מבחינתי לב לבן הכול. רק שהיא מרגישה נוח, נשית ומוגנת. אני אוהבת שהבד נוגע בגוף ויש בזה קדושה, לובן, השרות. השמלה עם השובל מתארת את העדנה, את הנשיות, ועם קריצה לנוכחות” ארביב היא גם אחת הדמויות המרכזיות מאחורי מיזם ‘אשדוד: עיר אופנה’ אמונה עמוקה בכוחה של יצירה לחבר בין אנשים, תרבויות וקהילות.
ישראל מור וטומי טופיקי
ישראל מור וטומי טופיקי עיצבו בבתי אופנה אקסקלוסיביים בארץ ובחו’ל ובהם ולנטינו ורוברטו קוואלי, לפני שהקימו את הקו הנושא את שמם. שמלותיהם נעות בין רכות רומנטית ליוקרה זוהרת, עם גזרות מתוחכמות ועבודת יד מדויקת. ניוד ופודרה הם גווני הבית; תחרה ואבנים שנחרזו בדיוק מילימטרי הם השפה. “זה רגע מעצים. כיף לנו להיות כאן. אנחנו יוצאים מהקופסא לא להיות מקובעים. אהבנו את השראת השמלה, השקענו בבדים ובשכבות”
סטודיו טל מדינה
סטודיו טל מדינה הוא עסק של שלושה דורות: הסבתא תרז למדה תפירה עילית בקזבלנקה של 1966; בתה מיכל המשיכה את המסורת; ועכשיו טל, נכדת תרז ובוגרת שנקר, מפתחת את החייטות המשפחתית לשפה עכשווית. שמלות כלה וערב לצד פריטים משלימים, בדגש על גישה אישית מסורת שמתחדשת מדי יום.
אורטל דהן
הסטודיו של אורטל דהן באשדוד הוא ממלכה של שיק נסיכותי. בדים עשירים, נצנצים ותוספות עבודת יד, פרחים, נוצות, פרטים שרק הידיים יכולות ליצור. דהן מעצבת שמלות כלה וערב בתפירה אישית, בשפה רומנטית ועכשווית שמכבדת גם את הגוף שלובש אותה.
שירן אבוחצירה | Shiran A
שירן אבוחצירה, בוגרת שנקר, מעצבת תחת המותג Shiran A בשפה שמחברת בין שורשים משפחתיים לעיצוב עכשווי. עבודת יד, שיבוץ אבנים וגזרות נקיות ומדויקות הם ליבת עבודתה. לתערוכה הביאה שמלה שהכתירה את אחד הרגעים הגדולים שלה: שמלתה של תאלין אבו-חנא, שהתהלכה בה על השטיח האדום בפסטיבל קאן 2024.“החלטתי להביא את הסיפור. אפשר לראות כלה בכל מגוון הדרכים והשמחה הזו עוצבה לתאלין. היא הלכה על השטיח האדום והביאה גאווה לישראל. והודות למצלמת האשדודית מורן, החלטתי להביא אותה לקדמת הבמה. יש לה סיפור שמחבר בין הכול. לובן, כלה, שלום והעולם ראה את השמלה מתנופפת כמו יונת שלום”
חולמים בקטן: דור המעצבים הצעיר
קיר שלם בתערוכה הוקדש לדור הבא: 16 סטודנטים וסטודנטיות משנה ג’ במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, בהנחיית המרצה הבכיר רונן לוין והמנחה הטכני מתן אנחיסי, בראשות אילן בז’ה. העבודות נוצרו בהשראת Théâtre de la Mode תערוכת האופנה הפריזאית האגדית שהציגה, לאחר מלחמת העולם השנייה, לבוש עילי על דגמים מיניאטוריים בתפאורות תיאטרליות. הסטודנטים פירשו את שמלת הכלה דרך קולאז’ים תלת-ממדיים: חלקם שמרניים ונאמנים למסורת, חלקם מאתגרים ומפרקים אותה, וחלקם מגדירים אותה מחדש לחלוטין.
הבדים לפרויקט סופקו בחסות בית האופנה של אוהד קריאף. בין הסטודנטים: רותם אברג’יל, יעלה אזרן, תאיר גבאי, מאי הרלב, טל זהר, תמרה זרביב, אורין חננשווילי, דולב טל, נועה לזרוביץ, עמית ליזר, חן נעים, נועה נצר, רעות סגל, ויקי סטרצב, מיכל פאוקר ונעמה שרון.
אשדוד: מרכז על המפה
‘קול כלה’ היא התערוכה הרביעית שנפתחת השנה במסגרת החזון של ‘אשדוד: עיר אופנה’. זו אינה עוד תערוכת שמלות,זו הצהרת זהות. אשדוד מוכיחה שהיצירה והתרבות אינן נחלתה הבלעדית של המטרופולין, ושיש מרחב שלם, מלא כישרון, היסטוריה וקהילה שמחכה לתשומת לב הראויה לו.
השמלה הלבנה תמיד הייתה נשאית של סיפורים. כאן, בבית קלנג, היא גם נשאית של עיר.
התערוכה ‘קול כלה’ מתקיימת בשיתוף מגזין ‘פורטפוליו’ | בית קלנג, אשדוד
הוספת תגובה