עמוד הבית » "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל" (תהילים קכא, ד')

"הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל" (תהילים קכא, ד')

צילום pexels
או איך להגיע לשינה רצופה בין ימי אבל לאהבה?

מכירים את התחושה שכל יום מורכב משיעורים אינטליגנטים במיוחד, אם רק יש לנו את העיניים לראות ואת השכל להבין?

ככה אני מזהה את שומר ישראל ושומר עצמי ומבינה שהוא ערני לכל הניואנסים העדינים ביותר ומסנכרן אותם בתזמון מושלם, בתיאטרון אימפרוביזציה או פלייבק ובחוש הומור. זו הדרך שלו להציג את קיומו בפני. כנראה שאני לא יחידה. זה קורה לכולם. האם הם ערים לכך? אינני יודעת.

זו הסיבה שחלק מהסיפורים מוצגים דרך המתרחש בחיי. לא כדרך להיות מרוכזת בעצמי באיזה אגו טריפ, אלא כדי להדגים פעולה אוניברסלית זו או אחרת – בדרך אישית פרטית – כמקור להתבוננות והשראה. כולנו יכולים להיות מקור להשראה לאחרים. תנסו. זה הופך את החיים לפחות מטלטלים ויותר מרתקים.

נשמע ממש מעניין, אבל איך את יודעת?

לפני כשש שנים היה לי אירוע מוחי. בשלב מסוים לאחר השיקום, הגעתי לבדיקה בתל השומר, אצל ד"ר עוזי ניסים – נוירוכירורג ששאל אותי, בין כל דברי החכמה שלו, והיו הרבה, האם שמתי לב שהנדר היהודי "אם אשכחך ירושלים" – מתאר למעשה אירוע מוחי!

צילום pexels

וואוו! הייתי בשוק! לא שמתי לב!

אולי כנראה, בלא יודעין, שכחתי את ירושלים. הייתי בדרכי להגר למלבורן, אוסטרליה. 5 ימים לפני הטיסה!

חידה: איך זה יתכן שבכל שמחה יהודית מופיע נדר כל כך חמור שקשור בירושלים?!

מחקר חדש נפתח כאן. כשאפתור אותו – איידע אתכם. מי שיודע מוזמן לספר לי בפרטי. מאז אני דואגת לה, לירושלים וחושבת עליה לא מעט. הימים של בין המיצרים מלאי טלטלות וראשית חודש אב אף יותר.

ימי חורבן וקורבן. ימי אבל ויגון

בימים שבין המיצרים ובתשעה באב –  האחרונים – הרגשתי אנרגיות אבל חזקות מאד. למותר לציין כי הן גם מדירות שינה במידה מסויימת. כאמור מהמאמר הקודם אתם יודעים שאני גם במעבר דירה וגם הגב שלי נתפס ואמר את שלו.

הפעם כבר ידעתי – אני צריכה לעצור לפני שזה יעצור אותי.

לפעמים העולם והגוף שלנו מאותתים יחד. בדיוק באותו שבוע תקלה בבניין והמעלית הושבתה לשבוע וקצת. יום אחרי העברה ראשונה של חלק מחפצי.

איזה סינכרון!

ביום שלישי כבר נכנסנו לימי הנחמה והאהבה:

המצב הגיע לשיא – נער צעיר שבא לעזור בהעברה של שאר חפצי – לא הצליח ועזב תוך כעבור כמה דקות. כמו שאומרים (המצאתי "אומרים" בעצמי…חחח)

כשהחיים "שמים לך ברז" – קחי כוס גדולה של מים ותשתי לרוויה.

ישבתי על מדרגות ביתי הישן, כשכל חיי והמזרון עליו אני נהגתי לישון – זרוקים מחוץ לבית והתחלתי לצחוק. החיים וסולימן אילחמדולילה של גבי ניצן, ב"שובה של המלכה" – לימדו אותי, כבר כל כך הרבה פעמים, שכאלו הן המתנות של אללה. עטיפה מעאפנה מסתירה מתנה גדולה. אז אמרתי תודה לגבי, לסולימן, למעין שהכירה לי את הסיפור המרפא הזה ולאללה וחיכיתי.

תוך פחות מחצי שעה לאחר מכן סגרתי הובלה אחרת. עם הפתעה. הגיע צעיר אחר, חרוץ כמו עשרה גברים בריונים וחזק כמו כולם ביחד. בסבלנות, באהבה, בדייקנות, הוא העמיס הכל, הוביל הכל ופרק הכל בעצמו! הכוח של האהבה מוביל אותו. אשה וארבעה ילדים והוא רק בן שלושים ! איזה כוח יש לאהבה.

וההפתעה?

יש. הוא טעה במחיר ההובלה. נתן הצעה נמוכה מאד. חשב שזה למרחק קצר מאד. שילמתי לו פי 3! מיוזמתי. מתוך ההערכה למי שהוא וגם כדי להוכיח לעולם שהצדק וההגינות עדיין קיימים ויש שכר לחריצות ולאהבה.

ההובלה בימים שבין המיצרים היתה של ארבעה  גברים ועגלות והכל תיקתק.  40 דקות העמסה ו-30  דקות פריקה. אבל התחשבנות קטנונית על כסאות פלסטיק (שלא העברתי בסוף) והוספת כסף לעלות תוך שיחה של קורבן ותחושת קיפוח. למרות התקתוק, בזכות בתי וחברותי הטובות, נשארה תחושת אבל וחורבן, של הבוס של ההובלה. יום למחרת הבנין ספג פגיעה קשה של הצפת ביוב. נזק לשבוע פלוס.

נשמע שהיה חרא, תרתי משמע, אז מה כל הסיפור על אהבה?

נכון. היה הרבה חרא, מסריח ואמיתי. של כל הרחוב! אך שימו לב איזה הבדל דק אך משמעותי נכח כאן!

קל עם אנרגיה של חורבן מול קשה עם אנרגיה של אהבה. איזה יופי צרוף, הומור מדהים ותיזמון חסר תקדים. אין עליו.

והכל קשור לשינה רצופה אצלך, לא?

ברור. בלילה הזה, אפפה אותי שינה עמוקה ורצופה, מלאה בנחמה, חיוך על הומור יקומי משובח והכרת תודה על קיומה הראוי כל כך של האהבה, כמו שאני אוהבת, עם סוף טוב.

הטיפ של היום:

נוכחות יום יומית של אהבה, שאינה נלקחת כמובן מאליו – הופכת לחגיגה כל יום בשנה, מעניקה עוצמה על אנושית ומקנה שינה רצופה ומרעננת במיוחד, שתענוג לקום כל בוקר חדש למענה.

ט"ו באב שמח לכולנו.

נ.ב. מי שרוצה להכיר את כוחה של האהבה בחיים כדי לישון שנת אוהבים אמיתית, המשביעה את רעב העייפות, צרו קשר למייל:  goldensleep21@gmail.com