לא הצד המסביר ובטח לא הצד שלא הבין….ובכל זאת, נוצר "קצר בתקשורת", ומכאן הדרך לעימות קצרה ביותר. אם אף אחד לא "אשם", מדוע זה קורה שוב ושוב ואיך כל זה קשור להומור? למעשה הדבר תלוי בסגנון התקשורת שלנו ובסגנון התקשורת של הסובבים אותנו. כידוע לנו, בני האדם שונים זה מזה ולא מעט עימותים נוצרים לא בשל התנגשות דעות או ערכים שונים, אלא בשל התנגשות בין סגנונות תקשורת שונים. למעשה, סגנונות תקשורת היא שפה בין לאומית שכולנו מכירים אינטואיטיבית אך לא בהכרח יודעים לעשות בה שימוש נכון לתועלתנו. הומור מסייע לנו לא מעט ברגעים האלו בהם קיימת אי הבנה ולמעשה מקליל את הסיטואציה. אולם כדי להשתמש בהומור ברגע המתאים אנו חייבים להכיר את סגנון התקשורת שלנו ושל העומד מולנו. לא מעט פעמים אנו נוטים לשפוט את הסובבים אותנו על התנהגות מסוימת בעוד שפענוח סגנון התקשורת יסייע לנו לפתור עימותים לעומת שיפוטיות שרק תחמיר את המצב.
אז מהם סגנונות התקשורת? קיימים ארבעה טיפוסי סיגנונות תקשורת כאשר לכל אדם יש אומנם סגנון מוביל אחד, אולם בסיטואציות שונות הוא עשוי להתנהג ולתקשר באמצעות סגנון אחר לחלוטין…נשמע מסובך? האמת היא שזה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע. אז בואו נכיר את ארבעת הטיפוסים:
הכירו את המשימתיים. אלו אנשי התאכל'ס, אנשים ענייניים ,ברורים וחדים-אנשי ה"שורה תחתונה". אין להם סבלנות לסיפורים או הסברים מיותרים. הם רוצים לקבל תמונה ברורה, מידית ותמציתית. אם הוטלה עליהם משימה הם יעשו אותה על הצד הטוב ביותר. אדם משימתי שיקבל מייל ארוך ומפורט לפני ישיבת הנהלה, קרוב לוודאי שיתעצבן ורוב הסיכויים שהמחשבה שתחלוף בראשו תהיה: " למה לעזאזל אי אפשר היה לכתוב את זה קצר ובתמצית?". למרות זאת, הוא יקרא את המייל כי הוא חייב לבוא מוכן לישיבה. אז נקלעתם לשיחה עם אדם וזיהיתם שהוא משימתי ואתם רוצים " לשבור את הקרח" ,איך לדעתכם ניתן לתקשר עם אדם כזה באמצעות הומור? התשובה ברורה: בדיחה קצרה וקולעת, פאנץ חד וברור, וזהו. קחו בחשבון שהוא יצחק רק כשצריך…
ההפיך הגמור מהמשימתיים הם המקדמים. אלו אנשי הוואו, אנשי הרעיונות, החייכנים, החברותיים, אנשי "הרעש והצלצולים", ה"מסמר" של כל אירוע. בנוגע למשימות, יהיו להם המון רעיונות אבל באשר לביצוע עצמו…קרוב לוודאי שהם יסמכו על המשימתיים…מקדם שמקבל מייל ארוך לפני ישיבת צוות, דבר ראשון ייבהל. לא בטוח שיפתח את המייל בכלל…בכל זאת, מדובר בהרבה מלל ובלי תמונות וזה עושה להם באלגן בראש…אבל בל נשכח שאלו אנשי רעיונות. אז לרוב יהיה להם רעיון יצירתי איך לפתור את הבעיה: הם יצלצלו לחבר לשאול על מה המייל או שכבר ימצאו דרך לאלתר בישיבה….אז אם עומד לפנינו מקדם, איך מתקשרים איתו בהומור ? מדובר במשימה די פשוטה מאחר והמקדמים אוהבים לצחוק. הם צוחקים מבדיחה, מסיפור או מסתם אסוציאציה שחלפה בראשם. הם יענו בחיוך לטלפון וייהנו לראות שגם אחרים צוחקים…קל לשכנע אותם באמצעות הומור ולרוב הם יזכרו את הבדיחה ופחות את הקונטקטס שלה…מה שחשוב הוא שתהייה אווירה של כייף. מקדם שכייף לו מתקשר הרבה יותר טוב…
ובמעבר חד, מאנשי הכיף והאווירה, אנו עוברים אל המנתחים. כשמם כן הם. אנשים שקטים, ההפיך המוחלט מהמקדמים. המנתחים זקוקים לנתונים ומבחינתם אם משהו לא מנומק, עם דוגמאות והסברים, הוא לא ראוי להתייחסות. אלו אנשי המספרים וההוכחות. הם יבדקו לעומק כל חוזה גם אם יש לו עשרות עמודים וכמובן לא יחמיצו גם את האותיות הקטנות. הם גם יערכו סקר שוק על כל קניה קטנה כגדולה, גם לאחר שקנו, סתם כדי לבדוק שלא עבדו עליהם….לכן, כאשר הם יקבלו מייל ארוך לפני ישיבה, הם קודם כל יפתחו את המייל, לא רק שלא יירתעו מהאורך שלו, אלא להפיך: הם יתפעלו מההשקעה ואפילו ינתחו את המייל, ואם צריך אף יוסיפו עוד מידע ונתונים מהידע והניסיון שלהם. הם יבצעו כל משימה באופן מושלם אם הם רק יקבלו את כל הנתונים הרלוונטיים. באשר להומור, הרי שפעולת החיוך אינה ברירת המחדל שלהם…אם תרצו להצחיק אותם, קחו בחשבון: ספרו בדיחה קצרה מאחר והם לרוב מוציאים את עצמם מנתחים את הבדיחה ובודקים איפה נכון לצחוק.
אחרונים חביבים והם אכן חביבים ,אלו התומכים. כולנו מכירים ואוהבים אותם. הם שקטים, מופנמים, לא אוהבים להיות במרכז, תמיד יחייכו, יפגינו אמפתיה וישימו את צרכי האחר לפני הצרכים שלהם. הם גם חברים טובים ואוזן קשבת לכל מי שפונה אליהם. אלו אנשי ה" לא נעים לי". גם אם נפגעו הם לרוב לא יתעמתו עם הסובבים אותם. אם הם יקבלו מייל ארוך לפני ישיבה הם יסבלו אך לא יאמרו דבר. הם יקראו, יחרקו שיניים ויגיעו מוכנים, שהרי בכל זאת, מישהו טרח לכתוב וממש לא נעים להם לא לקרוא…הם ימנעו מכל אפשרות לעימות גם אם הם צודקים. אם תרצו להצחיק אותם, אתם יכולים להיות שקטים. הם אומנם יצחקו בשקט ובביישנות , אבל הם יצחקו גם אם לא הצחקתם אותם..לא נעים להם להביך או לאכזב את מי שכל כך טרח והתאמץ לספר בדיחה עבורם.
אז מהו הסגנון המוביל שלכם?
רק לאחר שנזהה את הסגנון שלנו, נוכל לזהות את הסגנון של הסובבים אותנו. כאמור, לכל אחד סגנון מוביל אולם בסיטואציות מסוימות אנו מחליפים סגנון ולעיתים אף בתקופות שונות חיים שונות אנו עשויים לגלות שהחלפנו מספר פעמים סגנון תקשורת. אנו למשל, במקום העבודה עשויים לגלות כי אנו מתקשרים באמצעות סגנון מסוים, נניח משימתי, ואילו בבית אנו מתקשרים אחרת לגמרי. תארו לכם מצב שבו אנו יודעים לזהות את סגנון התקשורת של העובדים איתנו, בני המשפחה, ואפילו המוכר במכולת . אם רק נדע להתאים את סגנון התקשורת שלנו לזה העומד מולנו , נגלה מהר מאוד שנוכל לשפר מערכות יחסים ואף למקסם את היכולת שלו להשיג מטרות. שם המשחק הוא גמישות. ברגע שניקח אחריות על התקשורת הבין אישית שלנו, נגלה שלתקשר זה הרבה יותר ממה שחשבנו.
מאת:ענת אביעד שחקנית, קומיקאית, סטנדאפיסטית ומרצה
Anataviad10@gmail.com
הוספת תגובה