כזה הוא סיפורו של שרון שואן, אחד מבכירי שירות בתי הסוהר לשעבר, שהקדיש למעלה משלושה עשורים לשירות המדינה והפך לאחד המפקדים הבולטים במערכת הכליאה בישראל. כאמור, אנחנו נחשפנו אליו דווקא בתוכנית הריאליטי שאליה הצטרף לאחר שפרש מהשרות הצבאי ואף חווה גירושים.
שואן, יליד אשקלון שגדל בבית מסורתי גדל על אהבת הארץ וחיבור חזק למסורת. הוא החל את דרכו בצה”ל בשנת 1987 במסגרת חיל המשטרה הצבאית. כבר בגיל צעיר בלט ביכולותיו הפיקודיות. הוא שירת במגוון תפקידים מאתגרים מקצין שיטור בעזה, דרך פיקוד על מתקני כליאה ועד תפקידים בכירים במערך המשטרה הצבאית. בתקופת שירותו במחוז ירושלים היה אחראי על משימות שיטור מורכבות בתקופה רוויית פיגועים ואף השתתף בהיערכות להלווייתו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין כשהוא מפקד על כוחות המשטרה הצבאית בלוויה. כשפיקד על המשטרה הצבאית בירושלים פיקד על אירוע ראשון ומורכב כמפקד המעגל החיצוני שבאירוע חטיפת נחשון וקסמן.
“החיים מזמנים לכל אחד מאיתנו אתגרים, משברים ומבחנים. השאלה אינה האם נפגוש אותם, אלא כיצד נבחר להתמודד עמם”
בשנת 2003, בעיצומה קריירה צבאית מרשימה, התבקש על ידי נציב שירות בתי הסוהר דאז רב גונדר יעקב גנות הפרק המלא בפודקסט ללטש את היהלום להצטרף לשב”ס במטרה להיות המפקד הראשון שיפקד על בית הסוהר הראשון שיעבור מאחריות צה”ל לאחריות השב”ס וכשנענה להצעה שואן פיקד על כלא מגידו במשך שנתיים. המעבר הזה סימן את תחילתו של פרק חדש בחייו פרק שבמהלכו הפך לאחד האנשים המשפיעים ביותר במערכת הכליאה הישראלית. במהלך שנותיו פיקד שואן על שישה בתי סוהר בהם כלא אל חיאם בלבנון כחונך צד”ל, כלא טול כרם, כלא עופר, כלא מגידו, כלא גלבוע וכלא צלמון. אלו אינם מתקני כליאה רגילים. מדובר במוסדות מורכבים המאכלסים אסירים ביטחוניים, עבריינים כבדים ואוכלוסיות מיוחדות. ניהול מתקנים מסוג זה דורש שילוב נדיר של נחישות, קור רוח, ראייה מערכתית ויכולת אנושית להתמודד עם מצבי קיצון. המינוי הראשון שלו למפקד כלא טול כרם התרחש בהיותו בן 22 בלבד ונחשב למינוי חריג אך היה יריית פתיחה בתפקידי פיקוד רבים בהמשך.
אחד מתפקידיו המשמעותיים היה הפיקוד על יחידת נחשון יחידת הליווי והאבטחה המיוחדת של שב”ס. תחת פיקודו עברה היחידה תהליכי התייעלות ושדרוג משמעותיים, במטרה להתמודד עם אתגרי האבטחה המשתנים של מערכת הכליאה בישראל והמשימה המרכזית באותה תקופה היתה ניהול שחרור האסירים בעסקת גלעד שליט בשנת 2011. עם השנים מונה לראש חטיבת הביטחון והמבצעים, ובהמשך לראש אגף הביטחון והמבצעים של שב”ס. בתפקידים אלו היה שותף להתמודדות עם שביתות רעב של אסירים ביטחוניים, איומים על סגל בתי הסוהר, ניסיונות פגיעה באנשי שב”ס ופעילותם של ארגוני פשיעה.
השאיפה למצוינות אפיינה אותו אך גם דרשה מחירים שבמשך פגש אותם בחיי הנישואים שלו. הוא זכה באותות מצוינות ובהם מצטיין רמטכ”ל, מצטיין קצין חייל ראשי ומצטיין השר לביטחון הפנים.בשנת 2017 קודם לדרגת גונדר ומונה לתפקיד ראש אגף המבצעים של שרות בתי הסוהר.בשנת 2021 בזמן כהונתו כמפקד מחוז צפון התמודד על תפקיד נציב שרות בתי הסוהר. הוא פיקד על מתקני כליאה ובתי מעצר, ובהם אוכלוסיות מגוונות של אסירים ועצורים. תחת פיקודו כמפקד מחוז צפון נמנו 4000 אסירים, 1800 אנשי סגל והאחריות שהוטלה על כתפיו הייתה עצומה ומהותה שמירה על ביטחון המדינה מתוך מתקני הכליאה, ניהול אלפי אנשי סגל והתמודדות עם אירועים מורכבים ורגישים במיוחד.
אך מאחורי הדרגות, התפקידים והאחריות הכבדה, מסתתר גם סיפור אנושי. לאחר 35 שנות שירות במערכות הביטחון, פרש שואן משירות המדינה. הפרישה לא סימנה עבורו סוף דרך, אלא תחילתו של מסע חדש. כיום שואן מרצה ומעביר הרצאות השראה וניהול תחת הכותרת “מחומות הכלא לאתגרי החיים”. בהרצאותיו הוא עושה שימוש בניסיון שצבר בעולמות הביטחון, יכולות ההנהגה וקבלת ההחלטות ומתרגם אותו לכלים מעשיים להתמודדות עם אתגרי החיים.
בשנים האחרונות נחשף גם צד אישי יותר בחייו. שואן, אב לארבעה, ששיתף בהתמודדות עם אובדן בתו טליה ז”ל. טליה חלתה בסרטן בגיל 13 ונפטרה בגיל 17 לאחר מאבק ממושך של כל המשפחה. טליה הובאה למנוחות ביום ההולדת שלו 8/03/2017. היה זה אירוע מטלטל שהפך עבורו למקור של עשייה, זיכרון והנצחה ואירועים קהילתיים שנערכו לזכרה המחישו כיצד גם אדם שהוביל מערכות ביטחוניות גדולות נושא עמו סיפור אישי של כאב, אהבה ותקווה יחד עם כל בני המשפחה.
סיפורו של שרון שואן הוא במידה רבה סיפורה של מנהיגות ישראלית מסוג אחר. לא מנהיגות שנמדדת בכותרות או באור הזרקורים, אלא כזו שנבנית לאורך שנים של עשייה שקטה, אחריות בלתי מתפשרת וקבלת החלטות במצבי לחץ. הוא פעל במקומות שרוב הציבור אינו רואה, מאחורי סורג ובריח אך השפעתו נגעה לביטחון המדינה כולה. בעידן שבו רבים מחפשים קיצורי דרך להצלחה, הקריירה של שואן מזכירה כי מנהיגות אמיתית נבנית צעד אחר צעד. מהנער מאשקלון שהתגייס למשטרה הצבאית, דרך הפיקוד על בתי הכלא המורכבים בישראל ועד לדרגת גונדר ולפיקוד על מחוז שלם ומדובר במסע של התמדה, מקצועיות ותחושת שליחות עמוקה.
“הוא זכה באותות מצוינות ובהם מצטיין רמטכ”ל, מצטיין קצין חייל ראשי ומצטיין השר לביטחון הפנים”.
לאחר פרישתו, הוא שקל ערוצי עשייה שונים והחליט לבסוף, את הסיפור שלו החליט לארוז להרצאה מעוררת השראה העוסקת בסיפורו דרך פריזמות שונות הכוללות שיח על הסיפור האישי, מערכת הערכים שלו, שיח על מנהיגות, תרומה ציבורית וצמיחה ממשברים.לתודעת הציבור הוא נכנס דווקא דרך תוכנית הריאליטי “חתונה ממבט שני” שהפגישה אותנו עם הגונדר בדימוס שעבורו לומר כן לתוכנית ריאליטי העוסקת בשידוכים היה מרחב לא טבעי. הוא מספר שכשפנו אליו מהתוכנית הוא הוכה בתדהמה והיה בטוח שמדובר בטעות ותשובתו הראשונית היתה סירוב מוחץ. בהפקה התעקשו עליו ומכיוון שהיה כבר לאחר הפרישה ולאחר הגירושים הוא לא בחר להתלבט ולקח זמן להרהר בהצעה. רק לאחר מספר חודשים של מיונים כשהודיעו לו שהוא התקבל הוא התייעץ עם ילדיו ואפילו ווידא שגרושתו מירב לא מרימה דגל אדום ורק לאחר שקיבל את ברכת הדרך הבשילה בו ההחלטה לצלול אל ההרפתקה מהסוג הזה. עבורו, היתה זו הזדמנות לפגוש רגשות עמוקים לאחר שנים בהם נדרש לשמור על קור רוח קיצוני בתפקידי הפיקוד השונים במערכת הבטחון. התוכנית הפגישה אותו עם החופש להתמסר לרגשות ולבחון שאלות העוסקות בזוגיות ואהבה.
כיום, כשהוא ניצב על במות ההרצאה ומוזמן להרצות מול קהילות שונות בארץ ובעולם ולא בשערי בתי הסוהר, נדמה שהמסר המרכזי שלו נותר זהה: החיים מזמנים לכל אחד מאיתנו אתגרים, משברים ומבחנים. השאלה אינה האם נפגוש אותם, אלא כיצד נבחר להתמודד עמם. ודווקא כמי שבילה שנים ארוכות בין חומות הכלא, למד אולי טוב מכולם שהחופש האמיתי מתחיל בתודעה, באחריות האישית וביכולת לקום מחדש גם לאחר משברים אישיים, קהילתיים ולאומיים.
הפרק המלא בפודקסט ללטש את היהלום
ורד גרנדיר – יועצת ארגונית, זוגית ומשפחתית, מגישת הפודקאסט “ללטש את היהלום הפנימי” וכותבת תוכן. לפרק המלא של הפודקאסט לחצו על הלינק הבא.
הוספת תגובה