עמוד הבית » מחשבות על יום השואה בצל 7 באוקטובר

מחשבות על יום השואה בצל 7 באוקטובר

צילום: pexels
ביום השואה השנה, קשה להפריד בין זיכרון העבר לכאב ההווה. הטראומה הלאומית שעדיין נמשכת מאז, מותירה רבים מאיתנו, פצועים פיזית, רגשית ומחשבתית.

בעודנו מתקשים להתחיל ללקק את הפצעים המדממים, כל עוד 59 אחינו ואחיותינו עדיין בשבי, מגיע היום הזה ומוכיח כי שורדי השואה לימדו ומלמדים אותנו כמה עקרונות חיים חשובים. הם משיבים בדוגמה אישית על שאלות הקשות ביותר:

איך משקמים את החיים ואת עולמנו כשהכל קרס ונהרס?

איך משקמים את הנפש אחרי טראומה כל כך ממושכת?

מהי ההבנה הבסיסית ששורדי השואה לימדו אותנו במו חייהם?

צילום: pexels

>>>לוויתן בקאמרי…

השיקום הוא מסע ארוך ומתמשך ואיננו נקודת ציון ספציפית, או יעד. ההתחלה היא הדרגתית, נטועה בכוחות החיים האדירים, שאינם עוצרים, למרות הכל. ההחלמה מתחילה בקטן. בחזרה הביתה, בזמן ממושך בחיק המשפחה, בחזרה איטית ומתוכננת היטב של בניית שגרה חדשה.

כיום:
בשיחה עם איש מילואים מקרית שמונה, שפונה עם משפחתו מביתו ובמקביל שירת כשנה וחצי במילואים, ורק עכשיו, הבית עובר שיפוץ יסודי ומותאם לצרכים החדשים של המשפחה. מעבר ובית, יש לחזור לשינה רצופה ושקטה, שנעדרה כשנה וחצי, לחזור למשפחה, לזוגיות, להורות, לחיי קהילה. לא כולם חזרו, לא כולם יחזרו.

אז:
ניצולי שואה שעבדתי איתם, חיו חיים מלאים, נישאו, הקימו משפחות, בנו יישובים, עבדו בחריצות והתמודדו בטראומות בעצמם. חלק שתקו, רק צעקות הלילה היו מסגירות אותם. הכאב לא נעלם, אך הוא לא מצליח לעצור את התקווה, האהבה והתשוקה לחיים. אצל חלקם, לעיתים הכאב, היגון והפחד הפכו למנוע רב עוצמה לחיים ללא חת, לעשיה מבורכת ולתפיסות חיים נאצלות.

צילום: pexels

 

ללכת במדבר 40 שנה, אחרי 420 שנות עבדות ועבודת פרך!

מה זה אומר? במדבר זה לא רק מדבר סיני, זה לדבר, להקשיב, לבנות כור היתוך לוהט, ולהתמוסס אל היצירה והחישול של עם הנצח. גם כעת כוח הדיבור, פה סח, הוא כוח הריפוי. לא לשתוק, לא להחניק את הרגשות, הפחדים והאימה. עם הנצח, נבנה מתוך ההריסות פעם אחר פעם. בדיוק קראנו בהגדה את המשפט: “וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ”.

הכוח של היחד והקהילה

לדבר, להיות באחווה, או כמו שאני מכנה זאת, לצעוד יחד בפרוזדורי הפחד. לקרוע את ים סוף אל הגדה השנייה, בעלי חוסן פנימי, מחושל כפלדה. הברירה להיות מחוסל או מחושל, היא משמעות הבחירה בחיים, למרות הכל. היחד, הקהילה התומכת, היכולת לשתף, להיעזר ולעזור. לקבל ולתת, לחשוב ביחד ולא להתמודד לבד, הוכחה כמועילה במיוחד לשיקום ותקומה. ביום זה, בדיוק בצפירה, עמדו בגו זקוף, בראש מורם והיו חלק בלתי נפרד מעם הנצח, עם ישראל.

צילום:freepik

נ.ב.
הכותבת מטפלת כיום בחזרה לשינה רצופה, אחרי טראומה, טראומה מתמשכת ופוסט טראומה. אם אתם מכירים מי שיכול.ה להסתייע ומעוניין.ת, נא להשאיר הודעת ווטסאפ בנייד: 0525212644 ואחזור לתאם שיחת ייעוץ