עמוד הבית » "נאמנות" – סרט של הלייה קיסטראן

"נאמנות" – סרט של הלייה קיסטראן

נאמנות - פוסטר, צילום: קולנוע חדש כוכב
חברי היקר, רן כהן, איש תנועת מרץ, סיפר לי על הרגע המכונן בחייו כאיש צעיר, כשהבין שהוא יכול להזיז דברים גדולים בפוליטיקה הישראלית, דווקא במקום שהוא כאדם באמצע שנות העשרים לחייו, נדרש לשכנע את חברי הקיבוץ שלו, גן שמואל, בו שימש כמזכיר, לממן את הגנתו של מי שהוגדר כאחד הבוגדים הנתעבים בעיני רבים - אודי אדיב.

כהן מספר עד היום בעיניים נוצצות, על אותו אירוע בשנת 1971 כשהביט בעיניו של הוריו של אדיב, ומשם עבר לנעוץ מבט בעיני יתר החברים שהתאספו לאסיפת חברים טעונה ודרמטית, ואמר לחברים בקול שקט כי חברותה בקיבוץ, איננה חברות רק כשבן הקיבוץ הוא גיבור מהולל, אלא גם כשהוא סורח.

ואכן, בישראל בשנת 1970, נפל דבר – קיבוצניק מגן שמואל, הקיבוץ של לוחם חטיבת גולני המהולל שהתאבד עשור וחצי קודם לכם בכדי לא למסור מידע כשבוי בסוריה והותיר בבגדיו את הפתק הנודע – "לא בגדתי", קיבוצניק ממעוז הגבורה הזה – חצה את הקווים. אודי אדיב, יחד עם יהודים ישראלים נוספים, חוברים בסוף שנות השישים במסגרת ארגון "מצפן", להילחם במה שהם תופשים ככיבוש בלתי לגיטימי של ישראל את העם הפלסטיני, מתאמנים בסוריה ונתפשים די בקלות כשהם חוזרים לישראל במסגרת של תא מחתרתי.  ממרחק השנים, הניסיון הזה נראה כמובן ילדותי משהו ונאיבי, אבל הוא בעיקר מלמד משהו על רוח התקופה ששוררת בשנות החמישים והשישים בעולם, שבו לוחמי חופש מכל העולם מוכנים להתגייס למען מטרות של שלום ואחווה עולמית לתפישתם.

הסרט "נאמנות" – מופיע במקור des nos freres blesses -בתרגום מילולי של "אחינו הפצועים" ובאנגלית זכה לכותרת my traitor – my love, מספר סיפור היסטורי טראגי של ימי הכיבוש הצרפתי באלג'יר, אבל מנציח תקופה שבה גם צרפתים, שנולדו גדלו וחיו באלג'יר מוכנים בלהט לצאת כנגד מה שהם תופשים כעוולות משטר צרפתי קולוניאלי, במדינה שאינה עוד של צרפת.

צילום: באדיבות קולנוע חדש כוכב

חציית הקווים של גיבור הפרשה – צרפתי, שאינו ערבי המתגייס למחתרת ה FLN הבוחרת במעשי טרור, ומוכן לשלם את המחיר עומדת במרכזו של הסרט, ואילו החטיבה הדרמטית שבה משוחזר משפטו של פרננד איבטין, שנמשך יום בודד אחד בסופו הושת עליו גזר דין מוות, לא יכולה להותיר את הצופה אדיש.

צילום: באדיבות קולנוע חדש כוכב

כמשפטן, הצצה בהליך משפטי שנעשה במדינה הנחשבת למדינת זכויות אדם, מבהירה שבישראל אנחנו באמת חיים בגן-עדן, בו ניתן לנהל הליך משפטי באמצעות שני צדדים המורשים לייצג, לחקור חקירות נגדיות ולאתגר את המדינה והממסד, גם אם הליך משפטי מסתיים במפח נפש. השיטה המשפטית האירופית בה שופט חוקר, מנהל את ההליך כמעט לבדו, מחדד את ההבנה מדוע מדינות אירופה, לא בכדי, יכולות היו להפוך למדינות טוטליטריות, ואילו המדינות האנגלו-אמריקאיות בהן היכולת לנהל שיח משפטי מתריס, נותרו דמוקרטיות.

צילום: באדיבות קולנוע חדש כוכב

הסיפור ההיסטורי, השזור בסיפור אהבה ונאמנות בין בני זוג, ונאמנות למצפון האנושי, מצטיין בשחזור תקופתי מרהיב ולא מותיר את הצופה אדיש.

בהחלט אחד הסרטים הטובים שראיתי לאחרונה. לכו לראות!

סרטון באדיבות: קולנוע חדש כוכב

מאת: אורון שוורץ הוא עורך-דין, שותף מייסד במשרד שוורץ-נרקיס ושות', כותב ומגיש הפודקאסט "משפט חוזר" בתאגיד השידור "כאן", ארכיאולוג וטייס בתחום התעופה הקלה.

 

הוספת תגובה

הוספת תגובה