עמוד הבית » שָקֵד מָצויּ

שָקֵד מָצויּ

שקד צילום רועי שנער
מאת: נעמי גולדברד מסע ריפוי עם פרחי הבר של ארץ ישראל

מה היה לנו עד עכשיו?

כמה סיפורים מהשטח על השפעת הפרחים, מפגש עם עץ חרוב עתיק בגליל שפתח בפני את השער, סיפרנו קצת על המרידיאנים ועל יצירת התמציות הראשונות. ואת הכל אתם מוזמנים לקרוא בפרקים הקודמים.

והיום אשתף אתכם במפגש שהזניק אותי קדימה, אל עבודתי עם הפרחים.

נולדתי בקיבוץ, בזכות זה היער היה זמין עבורי כל עת שבחרתי ומודה על כך. לכיתה הקיבוצית מצטרפים מדי פעם ילדי חוץ, וכזו הייתה רבקה ששהתה איתנו כמה שנים, ובעיקר התעניינה בבלט, ולמדה ריקוד בלהקות המובילות. לא היה לנו אז קשר קרוב, אבל למען האמת, לא היה לי קשר אם אף אחד… רק עם הפרחים.רבקה עברה לאוסטרליה ונעלמה מהרדאר הכיתתי להרבה שנים. ואז הגיעה לביקור, ובקיבוץ היא פגשה את מי שנשאר לחיות שם, ושאלה כמובן על כל אחד מאיתנו מה הוא עושה ולאן לקחו אותו חייו.

כשבועז אמר לה שנעמי מחבקת עצים, היא רצתה שניפגש והתקשרה אלי.הופתעתי, ואז הסתבר ששתינו התחלנו לעבוד עם פרחים באותו הזמן (כ 12 שנים לפני הפגישה הזו). כמובן שהתרגשנו והיה ברור שעלינו להיפגש.

נפגשנו כשאני בדרך למסע במדבר עם החיפושית הכתומה. רבקה לימדה אותי שכדי ליצור תמצית פרחים, אין צורך בפרח! הרי הפרחים בתוכי, והשער פתוח לי, אז כל שעלי לעשות, זה לקרוא לפרח, לראות אותו בעיני רוחי.

ואכן, חוויתי את זה באותו הערב. נגעתי בה כשבכוונתי כל פעם פרח שונה, כדי לחוש את ההבדל בתוכי, להרגיש אם נוצר שינוי במרידיאנים שנגעתי בהם.ההתנסות הזו החזירה אותי לחוויה הראשונית ביער, שם חשתי לראשונה את אנרגיית הפרחים, רק עכשיו זה היה קצת יותר מובן.

וכך הכנתי את התמצית הראשונה שלא היה בה דבר… רק הכוונה שלי והתמונה שראיתי ועברה דרכי.הייתה זו אלה אטלנטית עתיקה ששוכנת ליד הקיבוץ, והינה המקום האהוב עלי עד היום. אלה שנובעת מתוך הסלע, עצומה כל כך שאפשר לטפס ולשבת בתוכה וכשנתתי את תמצית האלה לנשים, הן חוו התחזקות פנימית, עוצמה, חיבור לאדמה ועוד. תמצית זו עבדה חזק יותר מתמציות קודמות כשהיה בה 'כלום'. רק הכוונה!

וכך נפתחה בפני דרך לעבוד עם פרחים באופן אנרגטי. כי הרי איני רוצה לקטוף את פרחי הבר, הם מוגנים וחלקם נדירים.בעקבות הפגישה הזו יצרתי את ערכת התמציות הראשונה ונתתי לתלמידי לזן שיאצו להתנסות.אחת התלמידות, שרה, נתנה תמצית פרחים למרידיאן הכליות לאבא שלה, ומרידיאן הריאות לדוד שלה.האבא היה בן 80, עייף, סבל מכאבי ברכיים, לא יכול לעשות הרבה כבעבר. אחיו, היה חולה במחלת ריאות שנים רבות, וכמעט לא היה יכול ללכת בגלל קשיי נשימה.

ואז סיפרה לנו שרה מה קרה: אחרי כמה ימים אבא שלה סיפר בהתרגשות שלא כואבות לו הברכיים, יש לו כוח. הוא עובד בגינה והולך לישון ב 11 בלילה.ואילו הדוד הגיע לבקר, ברגל! ואומר לה שזה משהו שלא היה יכול לעשות מזמן, אבל פתאום יש לו אוויר…

ואני?… נבהלתי ועשיתי ככל יכולתי לברוח מעוצמת הפרחים

_________________________________________

נעמי גולדברג היא קודם כל מורה. היא מלמדת את החיים דרך זן שיאצו ופיתחה את שיטת Iro Shiatsu – שיאצו בצבעים. כתבה ספר על שיטתה: "מסע אל מגע במרחב הנע" ומובילה מסעות וסדנאות בטבע ובהררי סיני.כששואלים אותה כיצד היא מגדירה את עצמה, כי זה הרבה מעבר לשיטה טיפולית, תשובתה: מוֹבִילָה אָנָשִים אֶל עוֹמֶק הָשֶקֶט. בקרו אותה ב www.maga-na.com