עמוד הבית » תערוכת מעטפות של היוצרת בתיה שני "על החתום"

תערוכת מעטפות של היוצרת בתיה שני "על החתום"

צילום רן ארדה
התערוכה החדשה תחת הכותרת "על החתום, בתיה שני", מתמקדת באחד האלמנטים המרכזיים המלווים את עשייתה של האמנית בשלושת העשורים האחרונים: עיסוק עמלני במעטפות.

שני יצרה אלפי מעטפות בשילוב רקמה, תפירה, ציור, גזירה והדבקה, ושלחה אותן באמצעות הדואר  לכתובות בכל רחבי העולם, חלקן אמיתיות וחלקן כתובות דמיוניות -פרי המצאתה. לאורך השנים, המעטפות הושבו לשולחת, ונאספו על-ידה באדיקות. גם כעת ובכל רגע נתון, משוטטות בעולם, מעטפות שיצרה. הן חוצות יבשות וימים, בדרכן ליעדים קיימים ושאינם קיימים ובחזרה אליה. המעטפות שהוחזרו לשני מושקעות ומטופלות, אך גם חתומות וריקות. הן מסמלות קשר אנושי, העברת מסר, אפשרות לדמיון ולמשחקיות, ולבריחה מן המציאות לצד עיסוק בהיעדר ובאובדן.

זו התערוכה הראשונה של שני, המציגה כמעט את כל אוסף המעטפות שצברה במהלך השנים. את פני המבקרים בגלריה מקדמים מיצבים שונים: הינומה מרחפת באוויר, עמודי קרטון עטופים בגודש מעטפתי, שמלה שעשויה מחיבור בסריגה של מעטפות שנרקמו עליהן פחדים , משתלשלת מן התקרה. אלפי המעטפות שנצברו בארכיון הופכות כעת לחומר גלם, ״רדי-מיד״, ביד היוצרת.

צילום רן ארדה

ביצירה שני, הופכת המעטפה תפקידה: מעיטוף, כיסוי, הכלה והגנה מסורתיים – לחשיפה, לאמצעי להעברת מסרים גלויים, המוצגים לראווה מעל פני השטח ומוגשים לצופה באופן בלתי אמצעי.

צילום נעמה משיח

המעטפות מושקעות ומטופלות, אך גם חתומות וריקות. הן מסמלות קשר אנושי, אפשרות לדמיון למשחקיות, לילדותיות ולבריחה מן המציאות, לצד העיסוק התמידי של האמנית בגעגוע, היעדר ואובדן.

צילום רן ארדה

המעטפות מכילות משמעות רבה: האוסף האדיר שנערם וצמח ברבות השנים, הוא גודש שיש בו שפע, סיפור על אהבה אך גם פיצוי על אובדן. עבור ילדה שגדלה מעל סניף דואר בשכונת בת-גלים בחיפה, רעש החתמת החותמות האינסופי היה חלק מפסקול חייה, בבגרותה, החליטה להמשיכו.

 ללא כוונת מכוונת, הצטרפה שני אל ״אמנות הדואר״ ((Mail Art), זרם באמנות המושגית שהתפתח בשנות ה-60 של המאה ה-20. אמנים, ביניהם מרסל דושאן, קורט שוויטרס וריי ג׳ונסון, ששלחו בדואר גלויות עם שירים או עם רישומים, במקום להציגן או למכור אותן בערוצים המקובלים.

צילום נעמה משיח כהן

התמקדותה של שני באִינְוֶנְטָר המעטפות בתערוכה הנוכחית, מגשימה הצהרת כוונות שתחילתה לפני שבע שנים בתערוכת יחיד שלה במוזיאון חיפה לאמנות, שנקראה ״אין רחוב כזה בחיפה״ (אוצרת: תמר דרזדנר), והוצגה במסגרת מקבץ תערוכות לציון 100 שנה ל'רדי-מייד' (אוצרת: רותי דירקטור), מאז אוסף המעטפות של שני, תפח והתפתח.

ייעוץ וטקסט תערוכה: יערה קידר

 סטודיו בתיה שני – רחוב הפלך 6, תל אביב

*  הביקור בסטודיו ובתערוכה – על פי הנחיות משרד הבריאות והתו הסגול

https://batiashani.com

נסיינית המערכת: שהתהלכתי להתהלך בתערוכה בין המעטפות הציפו אותי רגשות לעולם שגדלתי בו, לעולם שהתקשורת היתה דרך מכתבים עם בולים,נזכרתי במכתבים שהייתי שולחת משירותי בנח"ל לבן זוגי ולחברותיי, נזכרתי בניירות מכתבים המאויירים, התערוכה גרמה לי ל"צוף " מעונג ולהתרפק על עברי האישי, בתיה שני מביאה את כל העולמות  והאוספים של כל המעטפות מכל העולם למקום אחד בתערוכה , יצירה, רקמה , היסטוריה והכול מתובל ביופי ובכישרון של בתיה שני.