עמוד הבית » דר' חיים איסרוביץ: כתיבה עיתונאית היא חיידק, במובן החיובי של המילה

דר' חיים איסרוביץ: כתיבה עיתונאית היא חיידק, במובן החיובי של המילה

חיים איסרוביץ צילום: באדיבות חיים איסרוביץ
פגשתי את דר' חיים איסרוביץ למפגש מרתק בבית קפה בעירי, הרצליה.

חיים, איך הכל התחיל?

מאז שאני זוכר את עצמי, תמיד הייתי סקרן, אהבתי ללמוד ולחקור לעומק. הנושאים שעניינו אותי מגיל צעיר היו היסטוריה, אקטואליה, ריגול, סוגיות גאו-פוליטיות. מאד אהבתי לקרוא עיתונים, ספרי עיון וגם לא מעט ספרי מתח, בעיקר של טום קלנסי שהיה רב אמן בתחומו. מרגיש שזו התקופה שעיצבה גם את הסקרנות שלי וגם את דרך החשיבה שלי, להבין תהליכים, בראייה היסטורית ובראייה עכשווית, כפי שאני משתדל ליישם הן בעבודתי העיתונאית והן במחקרים האקדמיים שלי.

מה משך אותך למקצוע?

זה שילוב של כמה דברים. ראשית, האפשרות לחקור דברים שמעניינים אותי. אני יכול להביא לידי ביטוי את יצר הסקרנות שלי, ולהתעמק בדברים לפני שאני מפרסם אותם בכתבה בעיתון, בציוצים בטוויטר, בחשבון הטלגרם שלי "מבט עולמי" או במחקרים אקדמיים. בראייתי, אין כמעט שוני באיסוף המידע בשני התחומים – העיתונאי והאקדמי – החל מהגעה למקורות ראשוניים ועד ראיונות עם אישים שקשורים לנושא המדובר.

שנית, יש בי גם רצון להעביר ידע לקהל ולהיות עיתונאי מאפשר לי ליישם את זה, במיוחד בכתבות עומק שמרחיבות על סוגיות אקטואליות או בכתבות על סיפורים לא מוכרים או שלא זוכים לתשומת לב מרבית. יש לנו בארץ כמות בלתי נגמרת של חדשות, לטוב ולרע, של פיגועים, פוליטיקה, כלכלה ומה לא. באמצעות הכתבות שלי, אני מבקש לתת לקוראים גם הזדמנות להעיף מבט החוצה, אולי לתת סוג של אסקפיזם ממה שקורה פה.

צילום: באדיבות חיים איסרוביץ

זה תקף גם להרצאות שאני מעביר, אני מבקש להעשיר את הידע של קהל השומעים, אפילו אם זה בסוגיות שנשמעות לעתים בחדשות, למשל המשברים של ארה"ב מול סין בטייוואן ובים סין הדרומי או משבר הברקזיט.

נקודת המפנה שלך?

חלום שלי מגיל צעיר היה לעסוק בפעילות דיפלומטית, להצטרף למשרד החוץ, בעיקר באזור המזרח התיכון, אבל לא רק. זה גם מה שמשך אותי בהתעניינות במה שקורה בעולם וגם הוביל אותי לעשות תואר ראשון במדע המדינה ובלימודי המזרח התיכון ולאחר מכן תואר שני בלימודי ביטחון. אבל במהלך התואר השני, אחרי שהמיונים לקורס הצוערים הסתיימו מוקדם מכפי שקיוויתי, מצאתי את עצמי על פרשת דרכים.

אז קיבלתי החלטה לפנות לכיוון חדש של עיתונות כי הרגשתי שאני אוכל ליישם גם פה את הידע שצברתי. למדתי בבית הספר לעיתונות "כותרת", שם קיבלתי את היסודות הראשונים של התחום מאנשי מקצוע מהמובילים במדינה כמו רפי מן, צבי יחזקאלי, ציון נאנוס וזאב פרי שלימד אותי את סודות העריכה. אני מאמין זה מקל מאד על העורכים שמטפלים כיום בטקסטים שאני מעביר ככותב תוכן.

אחרי הלימודים לקח זמן עד שהשתלבתי בתחום, זו הייתה תקופה קשה בענף העיתונות עם לא מעט פיטורים. אבל באפריל 2004, התקבלתי לצוות העריכה באתר מעריב, בדיוק כאשר גיבשו את הצוות לקראת עלייתו לאוויר של אתר nrg. אחרי שנתיים, מוניתי לעורך חדשות החוץ הראשון של האתר ומאז אני עוסק בתחום בעניין ובאהבה.

אבל הייתה עוד נקודת מפנה, בתחום המחקרי. במהלך לימודי התואר השני, היה לי קורס על "טרור ואינטרנט" והמשימה הייתה לחקור ארגון טרור על פי הפרסומים באינטרנט. בחרתי באל-קאעידה, שאז עדיין לא היה כה מוכר על אף שכבר ביצע את הפיגוע בשגרירות האמריקאיות באפריקה ב-1998, ובשורת הסיכום של עבודת הסיום כתבתי שאסור להיות מופתעים אם הארגון יבצע פעולה שתדהים את העולם. הגשתי את העבודה באוגוסט 2001, וחודש לאחר מכן התרחשה מתקפת הטרור בארה"ב שהפכה את אל-קאעידה ואת אוסמה בן לאדן לשמות מוכרים בכל בית בעולם. ברגע שראיתי את המטוסים פוגעים במגדלים בניו יורק והבנתי שזה פיגוע, גם הבנתי שטרור זה התחום שבו אני רוצה להתמקד. ואכן את הדוקטורט שלי כבר עשיתי בנושא של דוקטרינות ללחימה בטרור בישראל ובצפון אירלנד, וכיום אני גם עמית מחקר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן (לשעבר המרכז הבינתחומי).

 מה הדבר הגורם לך הנאה במקצוע?

הן כעיתונאי והן כחוקר, אני נהנה מכך שיש לי את האפשרות לחקור נושאים שבאמת מעניינים אותי ולהעביר את הידע הלאה, בפרסומים או בהרצאות. אני מרגיש בר מזל מכך שאני באמת יכול לבחור את הנושאים שבהם אני רוצה לעסוק, וזה מעניק לי את האפשרות להתעמק במה שמעניין אותי, ואני מקווה שזה מעניין ומעשיר גם את מי שקוראים או שומעים אותי.

אם אני אתן רק דוגמה אחת מבין שלל הכתבות שפרסמתי לאורך הקריירה, זה הסיפור של היהודים שסייעו למאבק לעצמאות אירלנד. במהלך המחקר שלי לדוקטורט על צפון אירלנד, נתקלתי במסמכי ארכיון שהיו קשורים לפעיל יהודי בולט, שגם סייע למאבק היהודי להקמת מדינת ישראל. במשך זמן רב חשבתי לעשות כתבה על הקשר היהודי באירלנד ובשנת 2016, כאשר ציינו מאה שנה למרד חג הפסחא בדבלין, וזה גם היה מקביל ליום העצמאות אצלנו, חשבתי שזו הזדמנות מצוינת. גם ראיינתי לכתבה את הנשיא יצחק הרצוג, אז עדיין יו"ר הסוכנות היהודית, שסבו, הרב יצחק הרצוג, היה מקורב מאד למנהיגי המאבק באירלנד. כשהכתבה התפרסמה, זה בהחלט גרם לי הנאה ותחושת סיפוק.

מה השיא שלך בקריירה מבחינתך?

בתחום העיתונות, אני מקווה שהשיא המרכזי עדיין לפניי, אבל אני יכול לציין כמה אירועים שאני מרגיש שהיו שיאים עבורי. בשנת 2006, הייתי במשלחת העיתונאים שליוו את שאול מופז, אז שר הביטחון, לפגישה עם נשיא מצרים דאז, חוסני מובארק, בקהיר. כבוגר לימודי המזרח התיכון, להיות בארמון הנשיאות בקהיר, וגם לעשות סיור אוטובוס בעיר, זה היה רגע מרגש. גם כאשר זכיתי להיות באצטדיון בדנבר באוגוסט 2008, כדי לסקר כיצד ברק אובמה נבחר למועמד הדמוקרטים לנשיאות, בדרך להפוך לנשיא השחור הראשון, היה מרגש ומדהים, לא רק מבחינת המעמד ההיסטורי, אלא גם להיות שם כמי שמתעניין שנים בפוליטיקה האמריקאית.

בתחום המחקרי, קבלת תואר הדוקטורט הייתה כמובן רגע השיא האקדמי שלי. אבל אירוע נוסף היה הזכייה במקום הראשון בתחרות המלגות לכתיבת עבודות מחקר בתחום הטרור מטעם הקרן לזכרו של רס"ן איל רגוניס ז"ל במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור. קיבלתי את הפרס בשנת 2019 על מחקר שבחן את המאבק שניהלה ארה"ב במימון הטרור מאז 11 בספטמבר. גם פה היה מדובר בנושא שעניין אותי מזה זמן, וברגע שהייתה לי הזדמנות גם לחקור אותו לעומק ולכתוב עליו – ניצלתי את זה מיד.

מה מרגש אותך ?

בחיים האישיים, זה קודם כל לבלות עם המשפחה. זה תמיד גורם לאושר. כמובן שגם לשמוע בשורות חיוביות מבני משפחה. במישור המקצועי, מרגש לקבל פידבקים חיוביים על דברים שאני עושה, פרסומים שאני מעלה או הרצאות שאני מעביר. כמו שאמרתי קודם, אני מנסה גם להעשיר אחרים בידע, ואם אנשים בקהל אחרי הרצאה אומרים שהיה מעניין והם למדו דברים חדשים, אז מבחינתי עשיתי את שלי. גם כשאני רואה שציוצים שאני מעלה בטוויטר או פוסטים שאני מעלה בטלגרם זוכים לטראפיק גבוה, לאו דווקא לייקים, ומשותפים מחדש וכך התפוצה גדלה יותר, זה מראה לי שזה עניין אנשים באמת וזה עושה טוב.

מה היעדים שלך לעשור הקרוב?

להמשיך במה שאני עושה, ויותר. להמשיך עם כתיבה עיתונאית כי זה באמת סוג של חיידק שקשה להיפטר ממנו, במובן החיובי של המילה, כמובן. ולהמשיך גם להתעסק במחקר אקדמי בתחומים של טרור, מודיעין, יחסים בינלאומיים, כולל פרסום של ספרים. אני שואף לפרסם את הדוקטורט שלי בתור ספר ואני מאמין שהוא גם יעניין אנשים כי הוא מציג כיצד התפתחה הדוקטרינה הישראלית ללחימה בטרור ומה העקרונות המרכזיים שלה, נושא שלצערנו עדיין אקטואלי וימשיך להיות אקטואלי.

מעבר לכך, אני גם אמשיך עם ההרצאות לקהלים מגוונים ולדבר על שלל נושאים, החל מתחומי המחקר שלי ועד סוגיות אקטואליות.

דר'  איסרוביץ מרצה (בעברית ובאנגלית) על מגוון נושאים במסגרת 'סוכנות מרצים בינלאומית' – www.spylegends.com