עמוד הבית » הבנות מהפכניות על מחלות עור בשכבת העור החיצונית

הבנות מהפכניות על מחלות עור בשכבת העור החיצונית

צילום: pexels
מחלות עור בשכבה החיצונית של העור שנקראת אפידרמיס הן מחלות מאד נפוצות גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים.

הסימפטומים יכולים להופיע בצורות שונות כגון:

  • פריחה, אדמומיות
  • יובש בעור, קשקשים
  • גרד
  • שלפוחיות
  • נפיחויות בעור
  • דלקות
  • חום
  • ועוד

להלן רשימה של חלק מהמחלות שמתפתחות באפידרמיס:

  • אקזמה
  • תפרחת חיתולים
  • חרלת (סרפדת, Urticaria, Hives)
  • דלקת עור (Dermatitis)
  • דלקת עור עצבית (Flourishing Neurodermatitis)
  • דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס, אסטמה של העור)
  • חזזית ורודה (Rosacea)
  • שלבקת (הרפס), לא כולל שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר)
  • אדמדמת (exanthema)
  • חצבת
  • פסוריאזיס
  • ויטיליגו
  • שנית (סקרלטינה)
  • פמפיגוס
  •  סרטן של תאי בסיס (Basal Cell Carcinoma, BCC)
  • מולוסקום קונטגיוזום
צילום: pexels

לפי הרפואה המקובלת, הגורמים למחלות הנ"ל מתחלקים למספר סוגים:

  1. גנטיקה
  2. מחלות אוטואימוניות
  3. מחלות זיהומיות (ויראליות, חיידקיות או זיהומים אחרים)

תגליות והבנות מפתיעות של הרפואה החדשה

לפי הרפואה החדשה, כל המחלות שמתפתחות במקורן באפידרמיס (כולל כל המחלות ברשימה הנ"ל, נגרמות כתוצאה מקונפליקטים של פרידה!

קונפליקט של פרידה יכול להיות אחד מאלה:

  • פרידה פתאומית, אובדן פתאומי, לא צפוי, של מגע פיזי רצוי
  • פרידה כואבת
  • פחד מפרידה או פחד לאבד מגע פיזי רצוי
  • רצון עז להיפטר ממגע פיזי לא רצוי (כגון אישה שרוצה להיפרד מבעלה המכה, אך התנאים לא מאפשרים לה).

    זה נכון גם לגבי חומרים שאינם נעימים לעור, והגוף רוצה להיפטר (להיפרד) מהם.
    לדוגמא: תפרחת חיתולים אצל תינוקות נגרמת כתוצאה מכך שהגוף רוצה להיפטר מהמגע הלא נעים של החיתול.

צילום: pexels

בשלב הפעיל של הקונפליקט:

כל עוד אנחנו נמצאים בשלב הפעיל של קונפליקט של פרידה, יש אובדן של תאים באזורים בהם חווינו את הקונפליקט. זה מתבטא בעור יבש וככל שהקונפליקט יותר חזק ויותר ממושך יהיה אובדן גדול יותר של תאי עור. תאי העור שמתים מופיעים כקשקשים. אם חווינו את קונפליקט הפרידה בראש (למשל ליטופים שאהבנו ופתאום הפסיקו, או מגע בראש שממש לא אהבנו ורצינו להיפטר ממנו) זה יתבטא בד"כ בקשקשים מהראש ותיתכן נשירת שיער מוגברת.

הרפואה החדשה גילתה עוד שתי תופעות אשר קורות בשלב הפעיל של קונפליקט של פרידה וחשוב לדעת עליהן:

  1. ירידה בתחושה באותם אזורים בעור שנפגעו מהקונפליקט. ככל שהקונפליקט יותר חזק הירידה בתחושה (אלחוש) תהיה יותר משמעותית.
  2. ירידה זמנית וחלקית של הזיכרון לטווח קצר.

 

צילום: pexels

החלק הראשון של שלב הריפוי

ברגע שהקונפליקט נפתר (בין אם במודע או שלא במודע) מתחיל שלב הריפוי שהוא תהליך שיקום של העור באותם מקומות שנפגעו מהקונפליקט והיה בהם אובדן של תאים וגם שיקום של אותו מרכז במוח שבו פגע הקונפליקט והופיע ה-HH. תהליך זה כולל ייצור מהיר של תאים חדשים בעור ותוספת נוזלים שעוזרים להביא חומרי בניה ולהוציא חומרי פסולת. לעומת הירידה בתחושה שאופיינית לשלב הפעיל, בשלב הריפוי יש רגישות יתר. בשלב זה מופיעים הסימפטומים השונים של פריחות, דלקות, נפיחויות, שלפוחיות, חום מקומי, גרד ועוד. האובדן החלקי של הזיכרון לטווח קצר נמשך בחלק הראשון של שלב הריפוי, עד אחרי משבר הריפוי.

משבר הריפוי

משבר הריפוי הוא תהליך קצר וחזק יחסית שיכול להימשך בין מספר שניות למספר שעות ולפעמים קצת יותר. כמו בשלב הפעיל של הקונפליקט גם במשבר הריפוי יש ירידה בתחושה, אובדן של תאים ואובדן חלקי של הזיכרון לטווח קצר. במידה והקונפליקט היה חזק, במשבר הריפוי אנחנו עלולים לחוות תופעה שנקראת אבסנס. זוהי התופעה שנקראת בשפת העם ניתוקים – שהיא מצב של אובדן הכרה חלקי או מלא לזמן קצר של בין מספר שניות עד כרבע שעה.

החלק השני של שלב הריפוי

שוב נמשך תהליך השיקום של העור וחוזרת רגישות היתר. הזיכרון לטווח קצר חוזר בהדרגה למצב תקין ואם אין השפעות חוזרות של הקונפליקט הגוף משלים תוך מספר שבועות את שלב הריפוי וחוזר לנורמה.

עוד תוספות מעניינות וחשובות לפי התגליות של הרפואה החדשה

  • קונפליקטים של פרידה הם הגורמים העיקריים למצבים של חוסר קשב וריכוז (ADD) בגלל התופעה של ירידה בזיכרון לטווח קצר בשלב הפעיל של הקונפליקט.
    ככל שיש יותר השפעות חוזרות של הקונפליקט הבעיה של ADD נעשית יותר חריפה.
  • אובדן חלקי וזמני של הזיכרון לטווח קצר בשלב הפעיל של הקונפליקט מסתדר כשהקונפליקט נפתר ולא אמור להוות בעיה. אבל, אם האדם חווה השפעות חוזרות ונשנות של הקונפליקט בגלל טריגרים, עלולים להיווצר בהדרגה נזקים בלתי הפיכים במוח אשר גורמים בסופו של דבר לדמנציה.
  • קונפליקטים של פרידה יכולים לגרום גם לסרטן בצינורות החלב בשד.
    כל המקרים של סרטן בצינורות החלב בשד הם סימפטומים של תהליכי ריפוי מקונפליקטים של פרידה.
    הסטטיסטיקה מראה שבערך 80% ממקרי סרטן השד הם בצינורות החלב, כלומר כתוצאה מקונפליקטים של פרידה.
    הסטטיסטיקה הרפואית גם מראה שבערך על כל 100 נשים שמאובחנות עם סרטן שד מאובחן גם גבר אחד עם סרטן שד וגם אצל הגברים מרבית המקרים הם של סרטן בצינורות החלב (מקונפליקטים של פרידה).
  • סרטן של תאי בסיס (BCC) הוא למעשה גם כן אחד מסוגי הסימפטומים של שלב הריפוי מקונפליקט של פרידה.
  • פסוריאזיס הוא מצב בו האדם חווה שני קונפליקטים שונים של פרידה שפגעו באותו אזור בעור והם נמצאים במופעים שונים. כלומר, קונפליקט אחד נמצא בשלב הפעיל (עור יבש, לבן וקשקשי) והשני נמצא בשלב הריפוי (אדמומיות, תיתכן נפיחות, גרד וכו')
  • מכיוון שאף אחת מהמחלות הנ"ל אינה נגרמת מוירוסים, כולל חצבת ואדמת, אין סיבה אמיתית לחסן כנגד מחלות אלה.

מידע רב באנגלית על מחלות באפידרמיס ניתן למצוא בקישור הזה: Epidermis

מאת: עידן סער