עמוד הבית » הילה לוי – מרצה ומגשרת

הילה לוי – מרצה ומגשרת

הילה לוי, צילום יקיר ברבי
איך הכול התחיל? "ביום שהחלטתי לצאת לעצמאות. פתאום דלתות נפתחו בפניי. לא חשבתי שדברים יקרו כל כך מהר, אבל באמת, מהר מאוד מצאתי את עצמי, מהיום למחר, עומדת ומרצה, מעבירה קורסים שלמים, נותנת מהידע שהיה כל כך הרבה זמן טמון בי שרק חיכה לפרוץ החוצה".

מה בילדותך הוביל לבניה ותנופה של אישיות יזמית?

"האמת, שמאז שאני זוכרת את עצמי נחשבתי לילדה מאוד בוגרת לגילי. הייתי משתתפת תמיד בשיחות של המבוגרים ולעיתים אפילו היו שואלים אותי לדעתי. היום אני יודעת שיש לזה שם – אינטליגנציה רגשית גבוה. ובאמת נולדתי אם היכולת הזו לראות מעבר ולנתח מצבים מורכבים בצורה בריאה בזכותה. זה לא תמיד היה קל, במיוחד כילדה. כבוגרת זו מתנה נפלאה שקיבלתי לחיים ואני שמחה להגיד שגם הבן שלי המתוק, אורי, גם הוא כזה. זה כל כך כיף לדבר אתו. אני לומדת ממנו כל כך הרבה שזה פשוט מדהים".

מה משך אותך למקצוע?

"וואו, המון דברים. אבל בראש ובראשונה, הסיפור האישי שלי.  כשאני התגרשתי לא היה לי את מי לשאול מה עושים? איך עושים? על מה צריך להילחם? על מה לא? למי פונים ועוד…? וכל מה שידעתי אז זה שאני צריכה עו"ד ושאין לי כסף להוציא על עו"ד ובתי משפט ולכן נמנעתי מלעשות מהלך כלשהו ונשארתי בזוגיות שעשתה לי רק רע. במקרה או שלא במקרה, הייתי בתחילת השנה השלישית ללימודי המשפטים כשהחלטתי להתגרש ואז גם נחשפתי לראשונה לתחום הגישור. אז הבנתי שיש גם דרך אחרת להתגרש, שהיא זולה יותר, מהירה יותר והכי חשוב היא מבוססת על הסכמות ולא על מלחמות. השאר היסטוריה. מעבר לזה כבר סיפרתי שניחני באינטליגנציה רגשית גבוה מה שאפשר לי את היכולת לראות את הצרכים והרצונות של שני הצדדים עוד לפני שהם הבינו אותם. ומשם הדרך להביא את בני הזוג להבין גם מה בדיוק הם רוצים וצריכים, ואז להסכמות על מה שהכי חשוב להם בסופו של דבר, היא קצרה ויעילה ומלווה באווירה נעימה ולא עוינת".

צילום יקיר ברבי

נקודת המפנה שלך ? 

"נקודת המפנה שלי התחילה דווקא יחסית מאוחר בגיל 47. החלטתי שאני יוצאת לדרך עצמאית כי אין משהו שאני רוצה לעשות יותר מאשר לעזור לנשים ולגברים, שנמצאים היום במשבר בזוגיות, כפי שאני הייתי לפני 12 שנים. הרגשתי שזו שליחות שאני תמיד אחיה בחוסר אם לא אגשים אותה. הידיעה הזו, התובנה הזו, גרמה לי לעשות 180 מעלות שינוי בחיי ולצאת לדרך חדשה, מרתקת ומאתגרת כאחד".

מהיכן התעוזה והאומץ ? 

"אני חושבת שיש משהו פנימי שמניע אותי שבעבר לא יכולתי לשים עליו בדיוק את האצבע. יש בזה מן התשוקה, מן הבעירה הפנימית הזו, מן תחושת בטן שאני חייבת לעשות את מה שאני מרגישה שאני צריכה לעשות. היום אני יודעת שקוראים לזה אינטואיציה נשית. למדתי להקשיב לה עם השנים, עם ההתבגרות האישית שלי ולמדתי עוד שהאינטואיציה שלי, אף פעם לא משקרת ורצוי שאקשיב לה תמיד".

הפחדים שבדרך ? 

"מלא, מלא, מלא. לא משנה כמה הרגשתי בשלות ורצון עז לצאת מהמקום שהייתי בו ולהקים עסק עצמאי ומצליח, כמה שהרגשתי שזו שליחות, עדיין היו ויש  בפנים גם פחדים בפנים גדולים. מה יהיה אם לא אצליח? מה יהיה אם אצליח? איך משיגים את ההצלחה הזו שאני רוצה? מתי היא תגיע? ועוד ועוד. מה שחשוב בעיניי בכל התהליך הזה, הוא להבין שזה חלק מהחיים שלנו, החיים שלנו הם מכלול של פחדים והתגברויות, של משברים וצמיחה, של קושי והקלה של טוב ורע. אם כל מה שמשתמע מכך. כמו שאין דיאטה אחת לכולם אין דרך אחת לכולם להצליח להתגבר על הפחדים ולצלוח אותם אבל חשוב להבין שהם חלק מאיתנו וזה בסדר".

כיצד את משלבת קריירה ומשפחה ? 

"אני 'מג'נגלת' כמו כולן. לא סתם הסלוגן שלי הוא: מרצה, מגשרת ואמא מאושרת. כי לא משנה מה אהיה, בסופו של יום אני תמיד אהיה אמא של אורי שלי. גם כשאהיה בת 100 והוא יהיה בן 60 בערך… זה חלק בלתי נפרד מאיתנו האימהות ומי שמנסה לעשות מעבר בסוף הכף תכריע לכאן או לכאן. או שהילדים שלה יפגעו או שהיא תפגע או שהקריירה שלה תפגע. לכן אפשר ל'ג'נגל' אבל למצוא גם את נקודות האיזון שבתוכו. האיזון זה דבר חשוב ובשביל זה הנהגתי כבר כמה שנים טובות כמה נוהגים בבית כדי שאוכל גם לעבוד וגם להמשיך ולגדל את בני היקר באושר. אחד מהם הוא זמן איכות. בכל יום חמישי אחה"צ יש לאורי ולי זמן איכות שבו אנחנו עושים משהו כיפי ביחד וכמובן מותאם גיל. כשהיה קטן היינו מבשלים ביחד או יוצאים לשחק במשחקייה יחד או רואים ביחד סרט טוב ואוכלים פיצה אח"כ, כל דבר אבל רק שנינו. בלי טלפונים ובלי הסחות דעת. זה מאזן את כל הריצות שלי עבור העסק שלי וזה נותן לו תחושה שאני שם בשבילו ולא משנה מה. יש עוד כמה טיפים אבל אשאיר קצת למסתקרנות…".

מה את עושה בימים אלה של הקורונה ? 

"הקורונה הביאה איתה דווקא המון רוגע וזמן לעצמי והאמת שניצלתי את זה להעשרה והתפתחות אישית, למדתי המון ועדיין לומדת. בנוסף נכנסתי חזק לעולם השיווק ברשת ואני גם בזה עוסקת לא מעט וכמובן ממשיכה לגשר ולאמן נשים וזוגות שרוצים להתגשר בשלום".

מה העצה הכי טובה שקיבלת? 

"להחליף כל סימן קריאה בסימן שאלה על כל אקסיומה שיוצאת לי מהפה…

למשל:

אני לא טובה בלכתוב פוסטים!

אני לא טובה בלכתוב פוסטים? אני באמת לא טובה בלכתוב פוסטים?

זה ישר משנה את התמונה וגורם לנו 1. להיות פחות שיפוטיים כלפי עצמינו ו 2. פחות ביקורתיים, להסתכל על עצמינו רגע מנקודת מבט אחרת ולראות שדווקא אנחנו לא רעים בכלל בלכתוב פוסטים".

צילום יקיר ברבי

מה הערך שאת מביאה לשוק ? 

"ערך אפשר למצוא בכל דבר. גם אם רק ראיתי תמונה יפה בפייסבוק זה כבר ערך. אולי הכי נכון להגיד שאני מביאה איתי נקודת מבט אובייקטיבית על החיים לטוב ולרע. לצערי רובנו מסתכלים בצורה אחת על החיים ולא טורחים להסתכל עליהם גם מזוויות אחרות, ללמוד מטעויות, לצמוח מכישלונות כי הם בטוחים שאין דרך אחרת. ותכלס, הם לא אשמים, כי זה מה שלימדו אותנו. אין אמת אחת, לכל אחד ואחת יש את האמת שלה וחשוב להבין את זה לעומק. בעצם כשאני מדברת איתך, אני מדברת איתך ועם כל מה שמסביבך (מטאפורית) ואם אני לא רואה את זה, אז מה שאני אומרת, לעיתים לא יגיע אלייך באמת, כי לא ראיתי אותך באמת, ראיתי רק את האמת שלי. אני מלמדת איך "לראות" את האחר בסדנאות שלי ובקליניקת הגישור שלי".

מה מרגש אותך ? 

"המחוות הקטנות של היום יום. החיבוק של הבן שלי או של בן הזוג שלי. המשחק עם הכלבים שלי או החיבוק מהחתול הג'ינג'י המהמם שלי. היציאה לטיול קצר בחוץ, האויר הצח, השקיעה, הזריחה… מה צריך יותר?".

מה החזון שלך לעשור הקרוב? 

"השנה אני אחגוג 50… אז בוא נגיד שהחזון שלי כרגע הוא להישאר בריאה ולהמשיך לעשות את מה שאני עושה באותה תשוקה, באותה חדווה ובאותה אהבה שאני עושה את זה היום".

הילה לוי מיוצגת באתר סוכנות 'נשים מרצות אונליין':www.womenspeakers.online