עמוד הבית » המאבק של טליה לשרוד את ההתהפכות בנהר

המאבק של טליה לשרוד את ההתהפכות בנהר

צילום: pexels
טליה נאבקת לחייה לאחר שקיאק התהפך בנהר בתאילנד, אך היא אינה מוותרת ומנסה בכל כוחותיה לשרוד.

את הטיול שלי לתאילנד אני בחיים לא אשכח.זה לא בגלל מסיבות הירח או הנופים הטרופים הקסומים או העיסויים…(שהשאירו עלי סימנים)זאת הייתה פעם ראשונה שנסעתי לשם לחגוג את "ירח הדבש" עם מי שאז היה בעלי.נסענו בלי תכנון, אמרנו מה שיהיה יהיה, האמת שככה התנהלנו באופן כללי…פשוט זורמים.

המליצו לנו על הטיול ג'יפים בחברת טאנה (בצפון תאילנד)וכאחת שאוהבת מאוד גי'פים ונופים קפצנו על הרעיון. כשהגענו לשם הבנתי שלא מדובר רק בג'יפים אלא שיש עוד כמה אטרקציות….בניהם שייט בנהר. היה תדרוך של 2 דקות בערך מה קורה במקרה שמישהו נופל מהקיאק…קיבלנו קסדות וחגורות "הצלה". מודה שכל העניין נראה לי מפוקפק והבטן שלי התכווצה, אבל זה חלק מהחוויה, לא?

צילום: pexels

שאלתי את המדריך: " מה הסיכוי שמישהו באמת נופל?" ענה לי: " 50/50". לקחתי נשימה עמוקה ועליתי לקיאק.היינו 4 על קיאק ותאילנדי, התחלנו לשוט…מהפחד לא ליפול למים תקעתי את כפות רגלי בין כריות הגומי בתחתית הקיאק. לא עוברות כמה דקות ורגע שנראה מגניב הפך ברגע לסיוט חיי.

עניין של שניות שנתקענו בסלע והתהפכנו. פתאום ראיתי חושך והתחלתי לבלוע מים תוך כדי שאני מנסה לחלץ את הרגל שתקועה למעלה. לא מסוגלת לנשום, אין לי מושג מי הצליח להרים את הקיאק כי זרם הנהר שהיה חזק פשוט סחף אותי. ככל שניסיתי לעצור את עצמי מלהיסחף, ככה הגוף שלי הוטח בסלעים ונחבט יותר. המים כיסו את ראשי כך שבקושי יכולתי לנשום, שלא נדבר שבלעתי כמויות של מים עם חול. הייתי חסרת אונים מול איתני הטבע.

הרגע בו הבנתי שאני צריכה לאסוף את עצמי ואת כל כוחותיי, בעוד אני נסחפת עם הזרם, מנסה להיאחז בענפים שעברו מעל ראשי ,דבר שהיה מאתגר כי גם סבלתי מכאב  מפגיעה בשרירי הכתף. הגוף שלי נהיה תשוש והמחשבות בראש רצות ללא הפסקה. בהתחלה חשבתי מה עלה בגורל האחרים ואז הסרט שרץ לי בראש, שיש מצב שבסוף הנהר יש מפל ואני רואה את עצמי נופלת ומתרסקת על הסלעים…

צילום: pexels

רגע עם עצמי 

זוכרת את עצמי מביטה לשמיים, השמש שבצבצה בין הענפים. נראתה לי כמו האור האלוהי. אמרתי לו: "אני יודעת שלא הגיע זמני. וחטפתי מספיק מכות, אז או שתיקח אותי כבר עכשיו, או שתמצא דרך להוציא אותי מפה…אתה שומע" ?! כעבור כמה דקות (באותו רגע הרגיש חי נצח)  זרם הנהר הפך לקצת יותר רגוע והתמונה התחילה להתבהר. פתאום הבחנתי בבעלי בבחור ובתאילנדי שנראו על שפת הנהר. התאילנדי קלט אותי וקפץ למים, הושיט לי את היד ואני מנסה להתקרב אליו, האצבעות שלי מצליחות לגעת באצבעותיו ואז הגיע עוד זרם מים שהרחיק אותי ממנו.

למזלי התאילנדי היה מיומן. אז הוא שחה נגד הזרם והפעם פשוט אחז אותי חזק. אחרי שפלטתי את כל המים והחול שבלעתי, חזרנו כולנו לשבת בקיאק, ואז התאילנדי מודיע לנו שצריך להמשיך לשוט כדי להגיע לנקודת היעד. התחלתי לצרוח בהיסטריה אמרתי שאין מצב. אני מעדיפה ללכת ברגל יחפה!!!!הוא הסביר לי שהמים עכשיו יותר. רגועים וממש לא מומלץ ללכת יחפה והדרך ארוכה. הבנתי שאין לי ברירה. חזרנו כולם לקיאק  ואני כל הדרך מתפללת שנגיע ליעד.

תודה לאל הצלחנו להגיע בשלום. הטיול בצאנג' מאי נמשך 7 ימים, שבהם הייתי עם נקע ברגל, והגוף שלי מכוסה חבלות כחולות. ידעתי שזה טיול של פעם בחיים ושילמנו הרבה כסף בשביל הטיול. אז בחרתי לצעוד עם הנקע ועם הכאבים. במשך כל השבוע צעדנו מרחקים ולא שמעו ממני ציוץ על הכאבים שסבלתי מהם.

ביום האחרון המדריך ראה את הרגל שלי, ואמר שהוא ממש מתנצל אבל אני לא יכולה להמשיך איתם את הטיול. הוא הזמין לי מונית שתחזיר אותנו חזרה למלון והמליץ שרופא הכפר יבדוק אותי. בסופו של דבר חוץ מנקע וכאבים בכתף הבדיקות יצאו תקינות. כשחזרנו לבנגקוק אחרי כמה ימים, הנקע עבר.

צילום: pexels

המסקנות:

  • לפני שיוצאים לדרך עלינו לבחון טוב את האפשרויות שעומדות לפנינו ולהגדיר יעד או מה התוצאה שאני רוצה לקבל?
  • אם את מרגישה כיווץ בבטן זאת האינטואיציה שלך שפועלת וחשוב להקשיב לה.
  • הטיול הזה שיקף לי את מערכת הנישואין הכושלת שבחרתי להמשיך איתה במשך כמעט 8 שנים. לא משנה כמה סבלתי נשארתי עד שהגיעו מים עד נפש (תרתי משמע).
  • כשמחליטים לצאת למסע/דרך/תהליך, צריך לקחת בחשבון שעלולים להיות רגעי משבר. גם אם נראה שהגעת למקום ללא מוצא, צריך להאמין שאפשר להתגבר והכל אפשרי.
  • כמו הזרם בנהר ככה פועל רגש – עלינו להרגיש את מה שעולה ואז לא נטבע.
  • אין טעם להתנגד או להתעלם ממנו. לפעמים מציף אותנו רגש מהעבר וברוב המקרים אין קשר ואין סיבה הגיונית למה אנחנו מרגישים ככה.
  • המחשבות בראש הן לא האמת, זהו סיפור (אימה) שאנחנו מספרים לעצמנו.
  • המנטל שלנו מנתק אותנו מהכאן ועכשיו. צריך לזכור שאנחנו חיים רק כאן ועכשיו.
  • אם כבר בחרת בדרך מסוימת תעשי הכל כדי לסיים את המסלול בצורה הטובה ביותר.
  • ולפעמים צריך לדעת שהדרך שבחרנו אינה טובה ופשוט לחשב מסלול מחדש.

 

מאת טליה קדם – לגעת בך מכאב לריפוי.

מלווה ועוזרת באיזון בין גוף לנפש, ריפוי כאבים פיזיים ורגשיים.❤️

מרגיש.ה שהדרך שבחרת כואבת לך ולא נכונה עבורך?

רוצה לצעוד בדרך הנכונה ולהגיע ליעד

בצורה בטוחה ובריאה?

ניתן להשאיר הודעת ווטסאפ עם שם ומשפחה ומקום מגורים ואתקשר לתאם ייעוץ אישי למספר 052-6334714

 

תגובה

הוספת תגובה