רות נולדה ב-1906 למשפחת פולישוק בקייב שבאוקראינה, גדלה והתחנכה בצ'רנוביץ שברומניה. היא הייתה פעילה בשומר הצעיר ועלתה לארץ ב-1935 ביחד עם בעלה עמנואל קליגר. רות הייתה אישה משכילה ששלטה במספר שפות, דבר שאפשר לה למצוא בקלות עבודה בארץ.
ביוני 1939, כחודש לאחר שפרסמו הבריטים את הספר הלבן השלישי גויסה רות לשליחות חשאית ראשונה:
- מקום הפעילות – בוקרשט, רומניה
- התפקיד – סיוע בארגון עלייה בלתי חוקית לארץ
- הכיסוי – מוכרת מניות של חברת קרקעות בארץ ישראל
רות קליגר הייתה אחראית לארגון שלוש אוניות מעפילים תוך גילוי תעוזה וסיכון עצמי. על האוניות שארגנה הגיעו לארץ כ-2,000 מעפילים. האונייה הראשונה שרות נדרשה לקדם את יציאתה הייתה טייגר היל שעמדה להפליג מנמל קונסטנצה שעל הים השחור. רות נשאה ונתנה עם בנקאים ועם סוחרים ופיקחה על השיפוצים. כאשר החליט ראש ממשלת רומניה לאסור על יציאת האונייה עם המעפילים, הגיעה רות עד למלך רומנייה והצליחה לשכנע אותו לאפשר לאונייה להפליג עם הפליטים לעליה. הטייגר היל הגיעה לארץ ביום שישי 1 בספטמבר 1939 ועל סיפונה כ-1,400 מעפילים. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה היה כמעט בלתי אפשרי לארגן אוניות העפלה. רות הצליחה לשלח עוד שתי ספינות:
הילדה – שהגיעה לארץ ב-23.1.1940 ועל סיפונה 677 מעפילים.
דריאן 2 – שהגיעה לארץ ב-19.3.1941 ועל סיפונה כ-800 מעפילים.
רות קליגר שבה לארץ ודוד בן-גוריון שהתפעל מאד מתעוזתה, חוכמתה ותושייתה, מינה אותה לנציגת המוסד לעלייה ב' בקהיר. דירתה בקהיר היה למרכז הפעילות החשאית של ההגנה. דרכה עברו הצנחנים שיצאו לצניחה באירופה ובהם אנצו סירני וחנה סנש.
בסוף 1944 נשלחה רות לפריז. על פעילותה סיפר אהוד אבריאל: "בלהט אמונתה, בעזות הופעותיה בפני אלה שהחזיקו בידיהם את גורלם של הנידונים, היא ממש הזיזה הרים, והשתתפה באופן מכריע ביצירת אותם איים של הצלה בים סוער שבלע את קורבנותיו". "בסוף המלחמה נשלחה רות לאירופה כנציג הרשמי הראשון של היישוב, הראשונה בין חברינו שנכנסו למחנות ההסגר בגרמניה כשאלו נפלו לידי בעלות הברית. לשארית הפליטה היא הייתה מעין "ז'אן דארק". "היא קבלה הוראות מבן גוריון וממנו בלבד".
רות נכנסה לברלין, לשטח שהיה בשליטת הרוסים והוציאה 47 ילדים יהודים יתומים שהסתתרו במרתף של בית הקהילה היהודית.רות ניהלה קשרים עם אנשי מודיעין ועם מנהיגים במערב אירופה באותה התקופה ובהם שארל דה גול והגנרל אייזנהאואר. איש לא העז לפנות לגנרל אייזנהאואר ולבקש לסייע למוסד לעלייה ב'. רות הייתה היחידה שהעזה. היא אמרה:
"האיש הנותן פקודות הוא אייזנהאואר. הוא יכול להשיג בשבילנו אונייה. ואם הוא יעזור לנו – יעזור לנו גם כל חייל וכל קצין בצבאות ארצות הברית, או לפחות לא יעבוד נגדנו".
"אתן לו הזדמנות לעזור. הוא לא יודע על הנושאים האלה, כי הוא עסוק מידי בבעיות אחרות. אבל הוא אדם טוב וירצה לעזור".וכך היה. רות שכנעה את הגנרל אייזנהאואר לאפשר להעביר לארץ, על אוניות אמריקאיות 3,000 ילדים יהודים. לאחר קום המדינה, הציע בן גוריון לרות שם משפחה חדש: עליאב, לציון עלייה א' ועלייה ב' בהן הייתה מעורבת.
ב-29.1.23 הוענק "אות הציל היהודי" לרות קליגר-עליאב, מי שכונתה הגברת הראשונה של המוסד לעלייה ב'.
מאת רותי מרשנסקי מספרת על נשים פורצות דרך
הוספת תגובה