עמוד הבית » רני אורן יזם עמותת "נערי האור"

רני אורן יזם עמותת "נערי האור"

צילום: באדיבות רני אורן
רני אורן בן 47 נולד בתל אביב ועבר להרצליה, התגייס ליחידה מובחרת דובדבן כל שירותו היה לתפוס מבוקשים מסתערבים מקבלים תמונות , מידע ומנסים לתפוס אותם כמו בסרטים אבל כאן זה ענין של חיים ומוות . רני מספר תפסתי מבוקש הבחור נכנע וזה הרגע להסתכל לו בעיניים ושאלתי הייתה למה אנחנו נלחמים והורגים אחד את השני למה נוצר הכאוס הזה?

לאחר השחרור למדתי באוניברסיטה פסיכולוגיה על מנת להבין את נפש האדם ותוך כדי חיפוש דרך רוחנית להבין. שמעתי על פטריציו פאולטי שמתגורר באיטליה, טסתי עם אבי לסמינר שלו ותוך כדי הבנתי שזה מה שאני מחפש כבר המון זמן, חזרתי לארץ והחלטתי להביא את דרך הלימוד שלו לכאן. התפיסה לגבי האנושות.

במהלך הזמן הלימודים עשיתי את פרויקט פרח שבו חנכתי ילד עם קשיים כלכליים ולאחר שנתיים חניכה נפרדו דרכנו עד שיום אחד הנער התקשר אלי וסיפר שהוא ברחוב, נסעתי אליו וניסיתי להבין אך הגיע למצב שאימו ילדה אותו בגיל צעיר הביאה חבר לביתה שהחל להכות את הנער וכתוצאה הוא נפלט מבה"ס התגלגל לרחוב , מעל 10  תיקים במשטרה, יצאתי לראות עימו אך הנוער חי ברחובות ת"א בדיזנגוף.  השלב הראשון החזרתי אותו לבייתו סידרתי לו עבודה במחסן בשילב והיה מדהים לראות שיש לו מסגרת, שכר והוא חזר לחיים הנורמטיביים.

דרך הנער הבנתי שאני רוצה לעשות מעשה שעל מנת לעזור לנערים במצוקה, זה להקים עסק לכל דבר הרעיון היה לאסוף את הילדים מהרחובות לספק להם תעסוקה, כישורי חיים ושיאמינו בעצמם, בית מלאכה של עבודת יד.

ישבתי בלחם ארז היה שם גוש ענק של נירות שאין מה לעשות עימם לקחתי את השעוה ומכל מיני מקומות גני אירועים, בתי כנסת , לעשות טרנספורמציה כמו הנערים לחמם את השעווה ולהמיסו הוא חוזר לשמן לצקת לשים ריח וכך הרעיון עם הילדים להחזיר אותם מחדש ליצור אותם זה סימבול של תקווה חיים חדשים וכך נולד השם "נערי האור".

התחלנו בירושלים בקרוואן מוטי לוי קבלן נתן לנו מקום התחלנו ללמוד את התחום בייצור נירות, אספנו ילדים מהרחוב , יצרנו נירות לסבון של פעם 2017 נפתח סניף באשקלון 2020 בחולון.עברו דרך המיזם 2000 בני נוער.

אך מרגיש לשוטט ברחובות בחיפוש ילדים ללא בית?

הכול התחיל עם הילד שפגשתי מדובר בנערים /ות שמסלול חייהם השתנה וחיים בלילה במקומות עם עבריינים ולי הייתה אמונה בהם שיצאו מזה. נוער שעבר טראומה לא מאמין לאף אחד המסגרת עבורם להגיע לעבודה מודל שהם ישתכרו אנחנו מספקים להם עבודה נותנים להם צ'אנס לא צריכים להאמין בי אלא ברגע שהם מתחילים לעבוד הם מאמינים בעצמם, הם חווים המון כישלונות בבית, בבה"ס וברחוב וכאן הם מצליחים לייצר נירות, שמים מדבקות מרגישים שהם מוערכים ורוכשים אמון עד שמתבגרים שנה / שנתיים ופסים כנפיים לעולם.

כיצד אתה מתמודד עם המראות הקשים, כאב ?

זה לא פשוט לראות בחורה שמגיע לעבודה אחרי לילה בזנות או נער שמגיע עם פנס בעין אנחנו במקום של תקווה ואמונה שנותן להשפיע ולעשות משהו עבורם. זה כאב מטורף וכאב מאמין שאני יכול לעזור אני עושה מדיטציה זה מקום מרפא.

לאור המצב שאתה נחשף כיצד אתה מתבונן בילדות שלך?

אני חושב שהן ברות מזל הן מגיל צעיר באות איתי לכל מקום רואות ביתיים עם 2 חדרים, צריפים, בתים ללא תריסים הן מעריכות את מה שיש להן.

צילום: באדיבות רני אורן

אך אתה מחלק את זמן הבית וזמן עם הנערים?

שהתחלתי הייתי לבד כיום יש ארגון גדול מסודר יש לי רכז חינוכי וצוות שהם חלק מהמערך. אבל ההרגשה שיש לי 100 ילדים והם העתיד שלנו ושל החברה ומה שאפשר להשפיע אז נשפיע.

כיום ממה אתה מתפרנס?

כיום אני עובד בפרויקט נערי האור בעמותה של "פטריציו פאולטי" להתפתחות ותקשורת בישראל מינואר 2019 בשנותיי הראשונות עשיתי זאת על הדרך ולאחר זמן התחברתי לקרן וכיום זו פרנסתי.

מה המודל של הפרויקט שהקמת ?

המודל מבוסס שבני הנוער מפעילים את העסק עם תהליך חינוכי שהם עוברים זה לא נוער בסיכון זה מקום שמרגישים שהנערים נדרשים להיות טובים בעבודה, במידה והם מאחרים לא מפטרים אותם, עוזרים להם להגיע למצוינות בעשייה אנחנו מייצרים נירות לסבון של פעם, סופר פארם כאשר הם מסתובבים בקניונים הם רואים את הנירות שהם מייצרים זה מקנה להם ביטחון וערכים. אנו משתפים פעולה עם השירות לשיקום נוער של משרד הרווחה ונתמכים על ידי קרן IVN.

הכיצד בתקופה מודרנית זו ישנם עדיין נוער שמשוטט ברחובות?

אנחנו נמצאים בתקופה מורכבת ובפרט בתקופת הקורונה שילדים גדלים לסביבה שבה ההורים מובטלים, בעלי קשיי יום, ביטוח לאומי, אלימים אינם מצליחים להחזיק את עצמם וגורמים לילדיהם להגיע לזה.

החינוך כיום מתעסק בהשכלה ואין ידע ללמד חינוך.

אך נער מגיע לגור ברחוב ?

הם מגיעים למצב שהם לא סומכים לאף אחד ההורים, המורה ומשם מסתובבים, עושים שטויות שוטר תופס אותם ושוב מסתובבים עם חברים במצב שלהם והם מרגישים שם בטוחים מוגנים אוכלים שאריות של אוכל, מעשנים סגריה משועממים עד 02.00 מחפשים לפרוץ ושוב נתפסים והפעם נפתח תיק פלילי ואין להם מה להפסיד, החברה הללו אינם אלימים אנחנו מסתכלים על הפוטנציאל שלהם ועוזרים לגלות אותו ונותנים להם להבין שיש להם מה להפסיד עוזרים להם לשתף, לקבוע מטרות, ללמוד.

נלסון מנדלה אמר "אני אף פעם לא מפסיד או שאני מנצח או שאני לומד".

יש לכל אחד ניצוץ של פוטנציאל רק להאיר אותו, אנחנו נביא אור למקומות הכי חשוכים, מי שקונה נר של נער האור עושה קניה מושלמת הביתה, מוצר איכותי ובנוסף מחזק את החברה שלנו.