עמוד הבית » תערוכה בגלריה שכטר

תערוכה בגלריה שכטר

אסי משולם, מתוך כל המתנות, צילום אסי משולם
קיר אמנות ותערוכת יחיד חדשה בגלריה שכטר :אסי משולם / כל המתנות, קיר אמנות : אסתר כהן / בחינת שחרות פתוח לקהל הרחב .

אסי משולם /  כל המתנות

האל דיוניסוס, החובש מסכה ומייצג שִכרוּת, העדר שליטה, פראות, אקסטזה וקתרזיס, פטרונם של הקוצרים המסמן בתולדות האמנות פורקן והתעוררות, הוא ציר מרכזי בתערוכת כל המתנות.

סמליו של דיוניסוס, ענבים ומסכה, מתערבים בפסלים המוצבים בגלריה. משולם יוצר באמצעותם עולם פסאודו-ארכיאולוגי מתוך "פעולה דיוניסית", המונגדת בפילוסופיה עם "פעולות אפולוניות", שבהן שולטים המיתון והעידון של רגשות ודחפים. בתערוכה מוצגים יצורים היברידיים, פסלונים, לוחות ואובייקטים לצד ספר המשלים שכתב משולם. הספר והיצירות נוצרו ביחד, כגוף אחד.

הדמות המפוסלת הנושאת אמפורה חיטים וצמח קיסוס מהווה חוליה מקשרת המצביעה על קווי דמיון בין ההיבטים הדיוניסיים בתערוכה לבין האופי החקלאי של החגים שבועות וסוכות. במיוחד ניכר הקשר בין התהלוכות הדיוניסיות לתהלוכת הלולבים בסוכות, ותהלוכת הביכורים בשבועות, בימים שבהם עמד בית המקדש על מכונו. בתהלוכות האביב היהודיות והדיוניסיות, נישאו סלי ביכורי פירות וירקות שהועלו כקורבן, ופר שקרניו מעוטרות בזהב ובעלי זית צעד בראש התהלוכות. בתהלוכת הלולבים, נישאו ארבעת המינים שבהם בלט הלולב, בדומה ל"תירסוס", מעין מטה/שרביט שזור בקיסוס ובעלי גפן שאצטרובל מחובר אל קצהו, שבו אחזו משתתפי התהלוכה הדיוניסית.

מלבד פולחן דיוניסוס, מתקשרות המסכות שעוטות הדמויות המפוסלות גם לפולחן עתיק ומצמרר של הקרבת ילדים למולך, שהתרחש באתר פולחני בקרתגו, המושבה הפיניקית (כיום תוניסיה). באתר התגלו מסכות ולצדן כתובות הקדשה לאלים שעבורם הוקרבו הילדים: "כי שמע קולו וברך אותו".

מוטיב ההתחפשות, המגולם בתערוכה במסכות, קשור גם לאופן העבודה של משולם – המפסל על גבי שלדי בובות של ברבי ובן זוגה קן, צעצועי פלסטיק בצורת חיות ועופות, המשמשים כדחלילים, ופסלי גינה דמויי אבן. בובות הברבי, שנהפכו תחת ידיו של משולם לצלמיות נשיות כמו אלו שנמצאו בשטחי ממלכות ישראל ויהודה הקדומות, מטשטשות את הגבול בין קטגוריות של קיטש, אובייקט נחות וזול, לבין אובייקט שנועד לציין קדושה, פוריות, מזל וברכה. כך מייצר משולם רליגיוזיות חלופית אישית, השואבת מארכיטיפים קדומים. לב העניין לגביו, הוא המפגש בין המשפחה, השגרה היום יומית, לבין החגיגי והפולחני.

ספר המשלים כתוב בסגנון קנוני, כמו המשלים התנ"כיים, משלי ישו בברית החדשה ואף משלי איזופוס. המשלים נסבים על אנשים, חיות ועופות, והם מסופרים בסגנון פנטסטי. ביניהם: משל העכבישונים, משל החור ומשל הילד העיוור, המגולם בתערוכה כפסל שעיניו מתגלגלות כלפי מעלה, ומבטו כאילו פונה כלפי פנים. בניגוד למשלים בכתבי הקודש, הנמשלים אינם מתבקשים מהסיפורים, והמבקרים מוזמנים להתכנס בתערוכה ולדון במשמעויותיהם של משלי משולם. בשנת 2005 כתב משולם את רועכם, ספר שבו חיבר בין האינטלקט לדחפים החייתיים, ובעקבותיו נכתבו פרשנויותיו. ספר זה מהווה בסיס לכינוסים ולדיונים שמוביל משולם.

שם התערוכה מתייחס לתוכנה של תיבת פנדורה, שעליה היתה מופקדת פנדורה המיתולוגית, שהמשמעות המילולית של שמה היא "כל" (פַּנ-) ו"מתנות" (דוֹרוֹן, ביוונית ובעברית כאחד, היא מתנה). פנדורה לא צייתה להוראתו של זאוס להשאיר את התיבה נעולה; בפותחהּ את התיבה, שחררה לעולם את כל הצרות והפורענויות הפוקדות את המין האנושי מאז ועד עתה.  התערוכה מרמזת גם למנחות לאלים, שנתפסו בעולם הקדם כמתנות שנותנים בני האדם לאלוהיהם.

                קיר אמנות  : אסתר כהן / בחינת שחרות

דואליות חריפה קיימת בעבודותיה של אסתר כהן בתערוכה הנוכחית ובכלל. הניירות עליה היא רושמת בדיו ובעט כדורי חצויים לשניים – חלק ממושטר, מקובע ודחוס, ואילו חלקו השני משוחרר יחסית ומתאר צמחיה, שורשים ואף התייחסות לשלד אנושי. בין שני העולמות מרחפות אותיות הא"ב העבריות.

סדרה זו נרקמה במהלך ימי הסגר של מרץ-אפריל 2020 ומוצגת במהלך הימים הנוראים של תשפ"א. כהן מתמסרת לסמליות של לוח השנה היהודי, למוטיבים קבליים ולחלל התצוגה עצמו, אשר בו נמצאת משרביית (סורג) אבן.

מלבד הדיו השחורה, המומרת בתערוכה מדיו של סופר סת"ם לכתיבת ספרי קודש לרישומי אמנות, מופיעים גם הצבעים כחול ואדום בחלק מן העבודות. הכחול-אינדיגו מרפרר לחוט התכלת של הטלית אשר הקבלה רואה בו המשך של תהליך הבריאה ויצירה. הצבע האדום הנראה ברישום "פטל רימון ולשון של זהורית" מתקשר לתהליך עבודת יום הכיפורים בבית המקדש, אז נקשרה לשון של זהורית  אדומה (חוט צמר צבוע בצבע אדום המופק מתולעת השני) על ראש השעיר הנשלח לכפר על בני ישראל למדבר.

שם התערוכה והעבודות קשורים לעולם הקבלה אשר האמנית מוצאת בו השראה ודרך מחשבה משמעותית.

אסתר כהן – בוגרת המדרשה לאמנות בהצטיינות. בעלת תואר BEd באמנות פלסטית. הציגה בתערוכות במוזיאון תל אביב, מוזיאון פתח תקווה, מוזיאון חיפה, בבית האמנים תל-אביב ועוד. יצירותיה מצויות באוספים רבים. חיה ועובדת בתל-אביב.

אסתר כהן, פטל רימון ולשון של זהורית, 2020

פתיחת התערוכה  ב- 3 לספטמבר ונעילה ב 25 לנובמבר

גלריית שכטר, מרכז נווה שכטר, רחוב שלוש 42 פינת רחוב אילת נווה צדק, תל אביב-יפו

התערוכה פתוחה בימים: א'-ה' 17:00-9:00  ו' 13:30-11:00  שבת 16:00-13:00

 http://neve-schechter.org.il

 

הוספת תגובה

הוספת תגובה