עמוד הבית » ״חזרה למקור״ תערוכה חדשה במוזיאון ארצות המקרא בירושלים

״חזרה למקור״ תערוכה חדשה במוזיאון ארצות המקרא בירושלים

עדי וייס צילום: פרטי
במוזיאון ארצות המקרא בירושלים נפתחה בתחילת אוגוסט התערוכה "חזרה למקור בה יכולים המבקרים לפגוש את עולמן של הציפורים ה״עתיקות".

זוהי תערוכה מרתקת שמטרתה לחשוף את המבקר לעולם הציפורים בתרבויות קדומות. על רקע הקלטה של ציוצי ציפורים, יש מוצגים ארכיאולוגיים מתקופות שונות, מאוסף המוזיאון או בהשאלה מאספנים וממוזיאונים אחרים דרכם ניתן ללמוד כיצד ביטאו בני אדם בעזרת ציפורים מושגים של שליטה, אהבה, רוע, סדר מול כאוס, מוות ותחייה, שלום ומלחמה. בתפיסתן של התרבויות העתיקות ציפורים נעו לא רק במרחב הפיזי אלה גם במרחבים אחרים. בין עולמות שונים, בין מציאות לדמיון, בין יום ולילה ובין המוות
לחיים. במהלך הדורות קיננו הציפורים בתודעה האנושית כמלכים ואלים, כסמלים לרעיונות מופשטים, כפחדים אפלים וכאמיתות נצחיות.

בתערוכה זו מוצגים עשרות פריטים ארכאולוגיים הקשורים לציפורים בתרבויות קדומות כגון:

ביצי יען בנות יותר מ- 3,500 שנה

צילום: עדי קציר אסייג

מומיה של עוף דורס בת 2,000 שנה

צילום: עדי וייס קציר

תכשיטי זהב מרהיבים ובהם דמויות של יונים
במזרח הקרוב הקדום נקשרה היונה לאהבה וזוהתה עם אלת האהבה מסופוטמיה – איננה ואישתר – ועם מקבילתן הכנענית עשתורת. בסיפור המקראי בישרה היונה את קת המבול כשהביאה בפיה עלה של זית – דימוי שהפך לסמל של שלום.

צילום:עדי וייס קציר

סמלי אלים ומלכים בדמות ציפורים, כלי חרס יווניים המעוטרים בדמויות של בעלי כנף, ציורי קיר רומיים ופסיפסים כי מארץ ישראל וסביבתה בני 1,500 שנה.

צילום:עדי קציר וייס

התערוכה אינה מסודרת לפי תקופות או תרבויות אלא לפי נושאים: שמים, מים, אדמה, העולם שמעבר.

השמים מוקדשים לציפורים השולטות (נשר, עיט, בז);
העופות הדורסים הנשר זוהה בתרבויות שונות עם מלכות ואלוהות. העיט נתפס כסמל מלכות, הבז זוהה במצרים עם אלים שונים ובעיקר עם אל השמים הורוס בהתגלמותו הארצית. עופות אלו סימלו מהירות עליונות חמלה והגנה.

״אני הורוס, הבז הגדול שעל ביצורי מצודתו של זה ששמו נסתר. עופי הגיע אל האופק לאחר שחלפתי על פני אלי השמים״. (כתבי הארונות לחש 148)

צילום: עדי וייס קציר

המים נקשרים לנושא הבריאה ולציפורים החכמות (ברווז חד זנב, יאורית מצרית, מגלן חום);
בתרבויות עתיקות נחשבו המים ליסוד קמאי שהתקיים עוד בטרם נברא העולם. ממצרים העתיקה נקשרו עופות מים כמו אנפה, אווז ומגלן עם מעדה הבריאה. בעל הכנף הראשיתי הטיל ביצה שהייתה למקור הבריאה. במסופוטמיה נקשרו עופות המים לאלה ננשה שהיתה אחראית על תיקון המידות והמשקלות.

לוחית המציגה את האלה ננשה ולצידה אווזים או ברווזים, ננשה אלת העיר השומרית לגש בדרום מסופוטמיה נחשבה לאלת המידות והמשקלות 2000-2100 לפנה״ס

צילום: עדי קציר וייס

האדמה משתלבת בתפקיד הציפורים ובחיי בני האדם ומסמלת את המשמעות של תחילתו של יום חדש (חוגלת סלעים, חסידה לבנה);
בין בעלי הכנף ישנם עופות שעפים רק למרחקים קצרים או שאינם מסוגלים לעוף כלל כמו היען שמכונה ״דרורי – גמל״ ובשל מהירותו וכוחו והפיכתו לצייד מבוקש הפך לסמל של גאווה במלוכה העתיקה. התרנגול או בשמו השומרי ״חוגלת – המלך״ נתפס כסמל לכוח ולתוקפנות ובסוף האלף הראשון לפנה״ס נזכר בספרות היוונית כאות לתחילתו של יום חדש.
העולם שמעֵבר בו מרחפים יצורי כנף הקשורים למוות ולתחייה (הפניקס האגדי).

ראש פסל רוצי בדמות גריפון – יצור מכונף בעל גוף אריה וראש של עוף דורס – באיזור איראן באלף הרביעי לפנה״ס. ביוון ורומא נקשרו לנמסיס אלת הנקם ונחשבו למוציאים לפועל את גזר דינה

חצר פעילה במוזיאון –
בחצר המוזיאון יש פינת קסם של ה"טבע" בה ניתן לראות זנים של ציפורים חיות בחצר הוצב קיר עץ שתוחם מרחב מוגן עם חרכי הצצה ובפינת החצר נבנה מין קן ענק שהמבקרים מוזמנים להוסיף את חלקם בבנייתו ולתרום את חלקם בסינרגיה שבין בעלי הכנף לאדם.

מאת: עדי קציר סייג