היריד מציג השנה 47 אמנים מובילים לצד אמני בראשית דרכם, לצד עשרות גלריות, מתחמי דיזיין ארט ופרויקטים חברתיים. החממה לאמנים שהינם הדור הבא של האמנות הישראלית מהווה את אחד ממוקדי המשיכה המרכזיים של היריד שנבחרו בקפידה על ידי ועדה חיצונית ואוצרות היריד.
השנה ניתן לחוש במגמה של חזרה לחומר, למלאכת היד ולחיפוש אחר שורשים. אחרי שנים של דיגיטליזציה מואצת ובינה מלאכותית, נדמה כי יוצרים רבים מבקשים לחזור אל המגע האנושי, אל הטקסטורה ואל הסיפור האישי. בתוך המרחב הזה בלטו במיוחד עבודותיו של האמן גיל גורן, שהצליחו ללכוד מבט ישראלי עכשווי באמצעות חיבור מפתיע בין עולם הגלישה לבין מלאכת הגובלן המסורתית. הגלשנים של גורן אינם רק אובייקטים ספורטיביים. הם הופכים למעין קנבס שעליו נארגים סיפורים, זיכרונות וזהויות.
הגובלנים המכסים את הגלשנים שעליהם יצר גורן בעבר יוצרים מפגש רב שכבתי מרתק בין תנועה לבין קביעות; בין הים, המייצג חופש, שינוי וזרימה, לבין מלאכת האריגה האיטית והמדויקת המסמלת התמדה, מסורת ושורשים. אפשר לראות בעבודותיו מטאפורה לישראל של 2026. מדינה הנעה ללא הרף בין סערות, אך ממשיכה לארוג מחדש את עצמה על בסיס מסורת היסטורית ארוכת שונים. הגלשן, כלי שנועד להתמודד עם גלים גבוהים, הופך לסמל של חוסן. הגובלן שעליו מזכיר כי גם כאשר המציאות סוערת, הזהות נבנית מחוט אחר חוט, מסיפור אחר סיפור. הגובלנים של גיל גורן הזכירו כי גם בתקופות של חוסר ודאות, בני אדם ממשיכים ליצור, לחלום ולארוג משמעות.
השנה בלטה השנה גם נוכחות חזקה של צבעוניות עשירה ומרובדת. ניתן לצפות במשטחים גאומטריים, שכבות צבע וחלוקות צורניות ביצירות רבות ברחבי היריד. אלה אינם רק משחקים אסתטיים. הצבעים עצמם הפכו לשפה רגשית. אחת מנקודות המבט המרתקות בצבע טרי השנה היה היכולת של היצירות לנוע בין הפרטי לקולקטיבי. מאחורי כל עבודה עמד סיפור אישי, אך יחד הן יצרו דיוקן רחב יותר של החברה הישראלית. דיוקן של אנשים המבקשים להחזיק כאב ותקווה בו מנית. של יוצרים שאינם מתעלמים מהמציאות, אך גם מסרבים להיכנע לה.
האמנות שמוצגת ביריד מזכירה כי תפקידה אינו רק לייפות חללים או לעטר קירות. תפקידה הוא לשאול שאלות, לעורר מחשבה ולעיתים גם להציע נחמה. בסופו של דבר, צבע טרי 2026 הוא לא רק מפגש בין אמנות לקהל. הוא מפגש בין עבר לעתיד, בין מסורת לחדשנות, בין שבר לתיקון. דווקא בתקופה שבה המציאות נדמית לעיתים חסרת צבע, היריד הצליח להראות כיצד האמנות ממשיכה לצבוע את חיינו בגוונים של תקווה, אומץ ואמונה ביכולת האנושית להתחדש.
יריד האמנות והעיצוב צבע טרי 2026 מתקיים השנה בצל מציאות ישראלית מורכבת במיוחד. נדמה כי מאז אירועי השנים האחרונות, אמנים רבים אינם יכולים עוד ליצור מתוך בועה אסתטית מנותקת. האמנות הישראלית של 2026 מבקשת להתמודד עם שאלות של זהות, שייכות, זיכרון, אובדן ותקווה ולעשות זאת לא באמצעות סיסמאות אלא דרך חומר, צבע, צורה וסיפור אישי. בין האמנים שמציגים השנה בולטים גם יוצרים צעירים במסגרת החממה לאמנים בראשית דרכם. העבודות שנבחרו לחממה שיקפו דור שאינו מפחד לעסוק בפגיעות, בחרדה ובחיפוש אחר משמעות. לצד זאת ניתן לחוש גם אופטימיות זהירה ואמונה בכוחה של יצירה לבנות גשרים ולחבר בין אנשים.
יש ביריד גם פרויקטים חברתיים. פרויקט הגלויה הסודית שהוא אחד הפרויקטים החברתיים והבולטים ביותר ביריד והוא פרויקט הדגל במסגרתו נמכרות למעלה מ-1,500 עבודות אמנות בגודל גלויה במחיר אחיד של 190 ש”ח. ההכנסות מוקדשות השנה כתרומה לעמותת “עטופים באהבה ICF”, המלווה ותומכת בילדים שהתייתמו בטבח 7 באוקטובר.תחום העיצוב ביריד ממשיך לטשטש גבולות בין אמנות שימושית לבין אמנות גבוהה. מעצבים מציגים רהיטים שנראים כפסלים, גופי תאורה בעלי נוכחות פואטית ואובייקטים שנעים בין פונקציונליות לבין חלום. מגמה זו מעידה על רצון להכניס אמנות לחיי היומיום ולא להשאירה רק בין קירות הגלריה.
מתחם עיצוב טרי מציע מדי שנה פריטי עיצוב, ריהוט ותאורה, קרמיקה וזכוכית של מיטב המעצבות והמעצבים הישראלים העצמאים, ומציג תמונת מצב עדכנית של עולם העיצוב העכשווי בישראל. המתחם כולל תצוגות של מעצבי מוצר עצמאים, סטודיות לעיצוב, גופים מסחריים ומותגי עיצוב, לצד פרויקטים של אקדמיות וגופי תרבות. כאמור, המציגים במתחם עיצוב טרי 2026 נבחרו על ידי אוצרת היריד ואחד המאפיינים הבולטים של צבע טרי השנה היה העיסוק בחומר. קרמיקה, טקסטיל, עץ, מתכת וזכוכית זכו לנוכחות משמעותית. לאחר שנים של מסכים ודימויים דיגיטליים, נדמה כי היוצרים והקהל כאחד מבקשים לחזור אל המגע, אל עבודת היד ואל התחושה האנושית הבלתי אמצעית. החומר הפך לאמירה תרבותית בפני עצמה.
מסקרנת במיוחד היא האמנית מיכל טהרלב מציגה סדרת כלים הבנויה מאלפי שכבות בד חתוכות בלייזר המחוברות יחד לכדי מבנה תלת ממדי יציב. העבודה מציגה דיאלוג בין רך לקשה, בין ישן לחדש, בין ארכיטיפים של כלי קיבול מסורתיים לבין תהליכי ייצור וטכנולוגיה עכשוויים, ומערערת על הפער בין המראה החיצוני לבין המבנה החומרי.
תמר אלון מציגה סדרה מרתקת של מנורות וכדים מבד צבוע ואינדיגו המוקשח בשעווה. הבד מתקבע לאחר תנועה רגעית בצורות אמורפיות ושקופות למחצה. האור חושף את שכבות הצבע וקפלי הבד. כל אובייקט נוצר בעבודת יד, מתוך חקירה של חומר, אור וצורה.מעניין לראות כיצד אמנים רבים עוסקים במושג הבית. לאו דווקא הבית הפיזי, אלא הבית כ כמרחב לתחושת ביטחון, זהות וזיכרון. בחברה שבה מושג הבית קיבל בשנים האחרונות משמעות טעונה במיוחד, הפך הנושא לאחד הצירים המרכזיים של היצירה העכשווית.
בסופו של דבר, צבע טרי 2026 אינו רק יריד אמנות. והוא משקף תמונת מצב של החברה הישראלית. דרך עבודותיהם של אמנים נחשפת חברה שמנסה לאחות קרעים, לשמר זיכרונות ולבנות עתיד. בין גלשנים עטויי גובלנים, פלחי צבע עזים, פחיות מעוצבות, עבודות טקסטיל, קרמיקה ועיצוב עכשווי, עולה מסר ברור: גם בתקופות של אי ודאות, היצירה האנושית ממשיכה להיות אחד ממקורות הכוח, החוסן והתקווה הגדולים ביותר שלנו.
ורד גרנדיר – כתיבת תוכן, אמנית ומגישת הפודקאסט ללטש את היהלום.
הוספת תגובה