הסרט ״זעקות ואז שתיקה״, מגולל ב-60 דקות, את היקף חומרתם וכמותם של הפשעים המיניים אותם ביצעו חמאס בברוטליות במהלך מתקפת הפתע על ישראל שאירעה ב-7 באוקטובר, ובפרט במהלך טבח פסטיבל הנובה, וכן בחטופות שנחטפו לרצועת עזה במהלך המתקפה, ומוכיח הלכה למעשה כי מחבלי ארגון הטרור חמאס משתמשים באונס ואלימות מינית כחלק מאסטרטגיה סדורה. המרואיינות בסרט הן חוקרות מובילות בתחום הפגיעות המיניות וכן, עמית סוסנה וחן ואגם גולדשטיין ששוחררו משבי החמאס.
הקרנתו הראשונה של הסרט התקיימה בניו-יורק במהלך חג הפסח. הסרט, הופק בהובלת שריל סנדברג, סמנכ״לית חברת פייסבוק לשעבר. שריל היא קול בולט ומתבטאת נגד פשעי חמאס. בנוסף, הסרט נעשה בשיתוף פעולה עם כלל גורמי המקצוע הממלכתיים ולווה באופן צמוד בידי מערך ההסברה הלאומי, דובר צה״ל, דוברות משטרת ישראל וגורמים רבים נוספים.
>>>מסרים של תקווה וסולידריות מטבח בשואה "באבי יאר"
בתום ההקרנה נערך פאנל בהנחייתו של איתן שוורץ, ובו השתתפו: קרן פאקס ממטה ההסברה הלאומי, קרן יזמה עשרות כתבות בנושא השימוש באלימות מינית כנשק מלחמה. שמחה גריינמן מזק״א שמחה נמצא כבר כ-6 חודשים בחזית, והיה עד לסימני האלימות הנוראה על גופות הקורבנות, וענת סטלינסקי, במאית הסרט.
קרן שיתפה: "מתקפת הטרור הזו, היא משהו שלא יצא לי לסקר בעבר. לא היה משהו כזה. סיקרתי מלחמות באזורי מלחמה בכל העולם. זה היה שונה מאוד. בקנה המידה שלו, באמצעים חסרי התקדים ושהיינו צריכים לסקר הכל. זה לקח זמן, רק בנובמבר התחילו עיתונאים לשאול שאלות על האלימות המינית. היה קשה לצאת ולדבר על זה כל כך בקלות. אז אפילו לעיתונאים שמסקרים, זה לא מספיק שאמרנו שזה קרה, זה לא מספיק שהאנשים האמיצים שזה עתה ראינו אמרו שזה קרה. הם רצו את הראיות, הם רצו את הראיות הפורנזיות – וזה לקח זמן להפיק. יתרה מכך, לקח לנו זמן להציג את הסיפור כך שהם ירגישו שיש להם סיפור אמין ללכת איתו. האלימות המינית, הייתה עבורם כנשק מלחמה. לא רק במקרה אחד, או שני מקרים, אלא בקנה מידה רחב מאוד."
שמחה, שהיה חודשים בחזית, סיפר מנקודת המבט שלו: "דיברתי באו"ם על זכויות האישה, כי אני העדות החיה. התמודדתי עם הידיים שלי עם הגופות האלה. ואני עומד שם איתן, ואני זועק וצועק, כי הן לא יכולות. אני פשוט עושה את זה, ואני אמשיך לעשות את זה." איתן שהנחה את הפאנל אמר: "אנחנו רוצים להודות לאנשים שנתנו מזמנם, ונתנו את הנשמה שלהם להופיע בסרט. אנחנו יודעים שזה לא היה קל עבורכם, אבל אנחנו אסירי תודה שמצאתם את האומץ והכוח הפנימי לעשות זאת, ומבטיחים לעשות כמיטב יכולתנו כדי להשמיע את קולכם." ענת, במאית הסרט ציינה: "אני מאמינה שזה ישנה דעה. אולי לא לכולם, אנשים שמאמינים באנטישמיות, שמתכחשים, אולי הם ימשיכו להחזיק בדעות האלה. אבל אני מאמינה באנשים. אני מאמינה בלבבות של אנשים. אני מאמינה שרוב האנשים, כשהם יצפו בזה הם לא יוכלו להתעלם מזה, או להמשיך להתעלם מהשקרים."
הוספת תגובה