האם החיים של החברים שלנו טובים משלנו? האם מי שהתעשר הוא גם מאושר יותר? ואם היו נותנים לך במתנה את חייו של מישהו אחר, היית לוקח אותם? והאם היית מאושר בהם? אני בטוחה שכל אדם חשב על זה פעם: אילו היה לי, כך הייתי עושה. ההצגה מזמינה להסתכל על החיים מהזווית של מישהו אחר.
קבוצת חברים מהילדות נפגשת עם בנות זוגם לסוף שבוע באחד הבתים הפרטיים, עם גינה, יער ועושר ללא רבב. הבית שייך ללאון (יובל ינאי) ולאשתו אמילי (עדי גילת), שאביה איש עסקים עשיר. החבר השלישי, מרקו (דור אלמקייס), חולם להיות שחקן מפורסם ומזלזל בעצמו. אלכס (קובי פרג’) מתקשה להבין איזה מזל היה ללאון: אין לו בעיות וצרות, הוא מצליח בתחום הפיננסי, מדבר עם כל העולם ועושה עסקים יחד עם חמיו.
הקנאה של אלכס עולה על גדותיה. הוא לא מרוצה מהקשר הזוגי שלו עם אנה (יעל וקשטיין), סופרת ילדים שאינה מצליחה, אינו רוצה ילדים ואינו מתייחס אליה בכבוד. אז הוא נזכר בימים שבהם היו צעירים והיו מטילים קובייה על כל שאלה, וכך היה. והנה, כשהוא מטיל את הקובייה, הדמויות משתנות: אנה כבר לא אשתו אלא שייכת לחברו העשיר, והוא נשוי לאשתו של אותו חבר. כך אותה סצנה מתנהלת בצורה אחרת בכל פעם שאלכס מטיל מחדש, בפעם השנייה ובשלישית, וכל הדמויות מגיעות עם סיפור שונה.
אלכס מבין בהדרגה שהקובייה משנה את ציר הזמן, ולאט לאט הוא מבין גם שהוא רוצה את חייו בחזרה, ואת אנה. אלא שקשה להחזיר את הגלגל לאחור. מה שנראה יפה מבחוץ אינו בהכרח כזה מבפנים. הצופים רואים רצף של סיפורים שונים, והכול מלווה בהומור. אבל ברמה הפילוסופית נשאלת השאלה: האם באמת כל אחד ירצה להחליף את חייו בחייו של מישהו אחר? אלכס לומד זאת על בשרו. הוא מתבונן מהצד ורואה כיצד אשתו, בעולם האמיתי, מתרחקת ממנו, וכך נעשה קשה יותר להחזיר את חייו איתה להווה.
המשחק של קובי פרג’ נפלא ומצחיק, ובו בזמן עמוק ועם לא מעט תובנות. האם אנחנו אמורים לקנא בחברים שמצליחים? ומה עם המזל שלא מגיע לפתח הדלת שלנו? איפה אני ביחס לאחרים, ולמה זה קורה לי? ההצגה שואלת, ואת התשובות כל אחד יודע עמוק בתוך עצמו. את הסוף לא אגלה, אבל הוא בהחלט מעניין. זו הצגה שלוקח זמן להבין אותה, והסיפור בה מרתק. היא מיוחדת ושונה מכל מה שאני מכירה בנוף ההצגות. כדאי לבוא לראות.
הוספת תגובה