אני מנגנת מזה מספר שנים על עוּד, הנחשב לכלי נגינה גברי שאינו מקובל בעולמן של נשים, וגם איתו שברתי מוסכמות חברתית. התאהבתי בעוּד כשבן זוגי היה מתאמן בחדר בלי הפסקה וביקשתי לנסות. בשלב מאוחר יותר למדתי שיעורי נגינה אצל נאסים דקואר באקדמיה למוסיקה. הוא לימד אותי את רזי הכלי, ומאז אני מלחינה איתו והוא חלק בלתי נפרד ממני.
לא אשכח לעולם כיצד בשנת 2003, כשהוצאתי את אלבומי הראשון "מיזאן" עם הפיוט האנדלוסי "צביה", לא היה אז מקובל שאשה תשיר פיוט בישראל. רק גברים שרו אז פיוט וגם בתזמורת האנדלוסית השתלבו אך ורק גברים. כשהגעתי לפגישה עם התזמורת האנדולוסית באותה שנה נאמר לי שישמחו לשתף איתי פעולה, אבל אשיר לילדים ולא לקהל המעורב כי רק גברים שרים פיוטים. כעסתי מאוד וויתרתי על שיתוף הפעולה. חזרתי הביתה, נברתי בהקלטות של אבי ומצאתי את הפיוט האנדלוסי "צביה". שמעתי מקהלת גברים בהקלטה, ללא אף אשה. למדתי את הפיוט הזה וגם אבי סייע לי. הקלטתי אותו ולימים הסתבר לי שלא הייתה אף אישה לפניי, שהקליטה פיוט אנדלוסי בארץ, וכנראה שכך נפרץ הסכר.
בימים אלו אני לוקחת חלק יחד עם שתי הפייטניות שיר יפרח ויהלה לחמיש במופע פיוט נשי ארצי בשם: "נשות חיל במרוקו" יחד עם קהילות שרות. חלק מהמוזיקאים המשתתפים במופע הם נגני התזמורת האנדלוסית. המופע הקרוב של "נשות חיל במרוקו" יתקיים ביום חמישי 12.5 באשכול פיס ברמלה.
אני שרה כבר מגיל שלוש. בבית המסורתי שבו גדלתי נוגנה רוב הזמן מוזיקה אנדלוסית. אבי יוסף פרץ ז"ל היה חזן ופייטן בשבתות ובחגים. אמי מספרת שהיינו נוסעים כל שנה מבאר שבע להר מירון, נסיעה ארוכה מאוד שבמהלכה לא הפסקתי לשיר. אבי ניסה ללמד את אחיי לפייט, אך זה לא צלח. כולנו היינו מלווים את אבא לבית הכנסת ביום הכיפורים ובראש השנה ולא אשכח לעולם איך כולם נדהמו מעוצמת קולו.זה לא חיידק הפייטנות אלא חיבור לשורשים. הפיוטים שמרו על הזהות היהודית של עם ישראל בגולה.
הייתי ילדה חולמת, אבל גם פעילה מאוד במוזיקה ובמחול בבאר שבע. באר שבע היא עיר של שכונה ובית חם, שבו כולם מכירים את כולם, אבל בעיקר זאת המסורת שהביאו הוריי ממרוקו, קזבלנקה. כשאתה בגולה היהדות יותר חזקה, ולכן החיבור החזק של אבא ואמא לפיוטים ולתפילות היה טבעי לי ולהם. חלמתי על להקה צבאית, ואכן חלומי התגשם. בין השנים 1988-1986 שירתתי בלהקת המפח"ש יחד עם רונית שחר, שירלי יובל וטל גורדון, ומשם בעצם התחילה דרכי המקצועית. התחלתי לשיר על בימות יום העצמאות בגיל 12 ובהמשך השתתפתי בפסטיבלים מקומיים בעיר. אחרי השירות בלהקה הצבאית קיבלתי הצעות ללוות זמרים כמו: עוזי פוקס, ירדנה ארזי, שימי תבורי ועוד וזה פתח לי את הדרך.
בשנת 1980 השתתפתי כילדה בפסטיבל שירים מקוריים בבאר שבע שאותו הנחתה נירה רבינוביץ'. רקדתי בלהקת המחול איילות הנגב בהדרכתו של מוטי אלקיס ולמדתי שירה בבית הספר לשירת מקהלה בלוינסקי עם המנצח מיכאל שני. הייתי זמרת ושחקנית בהצגה "בוייטרה" בתיאטרון הקאמרי. הופעתי במועדון הרוק "לוגוס" עם הרכב שהקמתי בעצמי ועם חומרים מקוריים משלי. השתתפתי בהקלטות חד פעמיות עם להקת אתניקס, אושיק לוי, שלומי שבת, דקלון וגידי גוב, כולל בתוכנית "לילה גוב". הייתי זמרת ליווי וסולנית אורחת במופע הבינלאומי של אל שנקר, הכנר של ראווי שנקר שנערך בבית האופרה בתל אביב וגם בירושלים. בשנת 1991 הופעתי כזמרת יחד עם להקת הליווי של הזמר אדם בשיר "יחד נעמוד", שאיתו הוא הופיע בתחרות קדם האירוויזיון וסיים במקום השני אחרי השיר "כאן" של אורנה ומשה דץ.
השתתפתי כסולנית ב"אתנו-דאנס" – פרויקט של מחול ומוסיקה אתנית, צרפת וישראל, וגם עם הרכב שהקמתי בשם: אנסמבל מיזאן בפסטיבלים כגון: בומבמלה 06, פסטיבל מינטה, פסטיבל העוד ועוד. הופעתי במקומות רבים כמו: סוזן דלאל, בית הקונפדרציה, בית היוצר בנמל תל אביב, תיאטרון תמונע. בשנת 2012 חובר ריקוד עם על ידי המרקיד והיוצר אמנון עמרם עבור השיר שלי "חלום משותף". בשנת 2013 הייתי שותפה לעריכת תוכנית מוזיקלית ברשת גימל – תוכנית אתנית ישראלית לכבוד חג השבועות ביחד עם השדרן והעורך איתן גור. התארחתי עם אלבומי הראשון בתוכניות רדיו ברשת ב' שאותן הגישו אמנון פאר ואיריס לביא ובתוכניות טלוויזיה: רבקה מיכאלי, יונה אליאן, ריח מנטה, תוצרת הארץ ועוד.
במשך עשר שנים שימשתי מרצה בבית הספר למוזיקה רימון ואף יזמתי את הקורס "שרים עולם" הנלמד ברימון. כמו כן, העברתי לתלמידי תיכון מפגשים בשם: "השורשים שלי הם אני" שעסקו בנושא תעודת הזהות ובחיבור לשורשים.
בשנת 2003 הוצאתי את אלבום הבכורה שלי "מיזאן" שעסק בחיבור השורשי-מרוקאי, ואף זכה לכינוי "האלבום האתני של שנת 2017". אלבום זה נחשב לפורץ דרך בשירה הנשית הפיוטית ובכל הנוגע לשילוב השפה הערבית מרוקאית ביצירה מקורית. בשנת 2021 הוצאתי את אלבומי השני "נשימת עולם" בהשראת התפילה והפיוט, המשלב הקלטות ישנות של אבי הפייטן. שיר מאלבום זה, "בוקר של סליחות", היה להיט השבוע בכאן גימל בתוכנית הפופולרית של טוני פיין ועופר נחשון. גם עבדתי כמפיקה בתוכנית "עושים אדים" עם דידי הררי ששודרה ברשת גימל.
התחלתי לכתוב שירים כבר בגיל 17 ובהמשך הגיעו הלחנים. כסטודנטית בבית הספר רימון הגעתי עם גיטרה לקורס הלחנה של יהודה עדר, ומשם גיבשתי הרכב נגינה ומופע. היה ברימון קורס של מוזיקה אתנית, שבו שרתי ג'אז עם סילסולים. המרצה עזב את הכיתה ויצא לשוחח איתי בדשא. "למה את לא מקשיבה לעצמך?", הוא שאל. "יש משהו פיוטי בשירה שלך גם אם את מתכחשת לזה". לא ממש הבנתי מה הוא רוצה ממני, אבל בדיעבד הוא לגמרי צדק. משם בעצם התחיל מסע של חזרה אל השורשים וצמא גדול למוזיקה מהבית. נברתי בהקלטות של אבי ושמעתי מוזיקה בלי הפסקה. ההשראה הגדולה שלי היא הבית, למרות שאבי כלל לא רצה שאהיה זמרת. הוא קיווה שזה רק תחביב ושזה יעבור. לכן הוא לא תמך בדרכי, עד שנפגשו דרכינו אחרי שנים בסגירת מעגל בפיוטים.
בימים אלו אני מוציאה סינגל חדש בשם "שיגע בנו כבודו". הסינגל יופיע באלבומי השלישי שעליו אני עובדת בימים אלו, שיכלול שירים מקוריים לצד שירים מן המקורות והוא פרי שיתוף פעולה שלי עם המוזיקאי אלי זולטא. הסינגל "שיגע בנו כבודו" הוא יצירה משותפת עם המשורר והסופר פרץ-דרור בנאי והעיבוד משולב במנגינה המוכרת ADI EL RABIE"" ("זהו האביב") של המלחין ונגן העוד פריד אל-אטרש, חיבור שכולו מזרח מערב ועולם.
המטרה באלבומי החדש היא לגעת באנשים דרך המוזיקה, לגרום להם להתחבר לזהות היהודית ולחזור לשורשים שלהם. האלבום החדש ייחודי בעיקר בשל החיבור המעולה שלי עם המפיק המוזיקלי אלי זולטא, מנהיג להקת האלמנה השחורה. אלי זולטא מבין אותי מוזיקלית, וגם החיבור עם המשורר והסופר פרץ-דרור בנאי הוא הפתעה מרגשת מאוד. הכתיבה שלו מזכירה לי את ביאליק. אם יש שיעור שלא הברזתי ממנו בבית הספר היסודי זה ספרות, כי המילים מדברות אליי. פרץ דרור בנאי כתב מילים שיש בהן חיבור, וכל אחד רוצה שייגע בו כבודו המילים שלו והחיבור למנגינה של פריד אל עטרש ללחן שלי למילים בעברית הרגיש לי יצירה שלמה. עוד בפרוייקט משולבים פיוטים בעיבודים עכשווים.
לדף של השיר "שיגע בנו כבודו" שפרה פרץ& פרץ-דרור בנאי: https://www.linktone.co.il/linktone/100006191
קישור לשיר "בבית של סבא" בביצוע של שפרה פרץ: https://m.youtube.com/watch?v=r3-VyPMfr9M
מאת: שפרה פרץ, זמרת-יוצרת, מוזיקאית, נגנית עוּד, בוגרת בית הספר למוזיקה רימון, בעלת תואר ראשון בשירה רב תחומית מהאקדמיה למוסיקה ומחול ובעלת תואר אקדמי נוסף של חינוך מוזיקלי.
עריכה: יהורם גלילי
הוספת תגובה