נתחיל מהסוף. ילדה נבונה בת תשע מאד נהנתה לדבריה מהערכים שהוצגו שם כגון שבסופו של דבר, ערך המשפחה גבר על ערך הכסף, דברים מצחיקים שהיו שם ועוד. אני כאדם מבוגר הרגשתי שאני נמצא בסרט של אינדיאנה גונס. כמדומני גילגולי העלילה עשוים, קצת יותר מידי לעורר חששות ( סרט סרט אקשן עם רגעים מותחים ודורש הבנה שאין לי הבחון שתמצא לילדים מתחת לגיל שמונה. מבחינת ערכים מוצגים שם, עלילה, אפקטים הכוללים שילוב של קולנוע עם בינה מלאכותית הסרט מאלף. זה בראיית אדם מבוגר ששם לב לדברים שלא בטוח שמעניינים את הילדים.
הסרט נע בציר של מסע חיפושים אחרי הדודה הכי יקרה לפדינגטון, דודה לוסי. במסע יש שלל תלאות, התנגשות בין ערכי המשפחה, לערך הכסף. האם הנאמנות לאבות אבותיך, שערך התאבה לכסף ערך עליון תגבר, למול ערך של משפחה אוהבת, המשפחה שאימצה את הדוב החמוד. גם המשפחה שכל רצונה למצוא זהב, בסופו של יום מתרצה, ובוחרת נכון, בערך החברות והמשפחתיות.
המשפחה של הדוב, שמה לה ולתלאות מסע באמזונס, מקריבה עצמה, גופה ונפשה, ויוצאת עם הדב המאומץ למסע. המסע קשה, מסובך ומורכב. בסופו של יום מגיעים לפרו, שם מוצאים את הדודה לוסי.מה רבה ההפתעה, כאשר מתברר כי גם פדינגטון, הוא דב שמקורותיו הינן בפרו והוא הלך לאיבוד. כך עומד הדב בפני דילמה כמעט בלתי אפשרית (ממש משפט שלמה), האם ללכת עם משפחתו הגנטית או עם משפחתו המאמצת, שבכלל גרה בלונדון. מרגש עד מאד לראות את הבחירה המפתיעה שעושה הדב, ובוחר במשפחתו המאמצת, שלא רק גרה בלונדון, היא משפחת בני אדם, אותם מעדיף עלפני משפחת הדובים, משפחתו. הסיפור מסתיים בצורה יפה, שכן הדב אומנם גר בלונדון, אך הוא מזמין את כל משפחתו, משפחת הדובים לבקר בעיר, הם מתייצבים, והוא מראה להם את העיר.
יוטיוב: באדיבות פורום פילם
דיבוב לעברית: מיכאל אלוני.
אריאל דרור, עו"ד. (מומחה בדיני ירושה )כתב תרבות.
הוספת תגובה