אז אך הכול התחיל?
ניל ננר ואביחי מזרחי אוצרים הציגו פרויקט במוזאון א"י בתל אביב, גלילה ראתה את הפרויקט ונחשפה לתערוכה בבלוג האוצרים הציגו, יצרה עימם קשר הגיעה לארץ ורכשה את הפרויקט. לאחר אירוח של ניר ואביחי בבריסל הציגו שם כמה אוספים בחלל ענק של גלילה בבריסל ושם התחיל שיתוף הפעולה בניהם. והחלה לתת לאוצרים חלק מהאוספים שלה. בתערוכה זו בחולון גלילה מעורבת היא יוצרת את הרעיון ועובדת מול האוצרים יחדיו בחלל. תערוכה זו הוא טיפה בים מכל הפריטי האוסף שיש לגלילה ברזילי הולנדר.
התערוכה מעוררת סימני שאלה על מהות הדברים הפשוטים, אלה שאי אפשר להבחין בהם אבל גם לא לחיות בלעדיהם. החפצים השימושיים יישארו מובנים מאליהם כל עוד לא נעשה בהם שינוי. מכיוון שאנו מורגלים להתעלם מנוכחותם, באופן פרדוקסלי אנו מאד רגישים לשינוים מזעריים בצורתם או בכושר תפקודם. חלק מהיוצרים משנים ומרחיבים את הפונקציה המקורית של החפץ. ומספקים עבורנו נקודת המבט הביקורתית והפואטית הזו על המוכר מאפשרת לשהות במרחב ראשוני, ילדותי, משחקי וללא דעות קדומות.
הפריטים המוצגים בתערוכה הם פרשנות של יוצרים לחפצי יומיום שבו אנו נחשפים אליהם, מתוך אוסף האמנות והעיצוב של גלילה ברזילי־הולנדר. אוסף המונה כיום אלפי עבודות אמנות ועיצוב עכשווי מהארץ ומהעולם. כל עבודה נבחרה לאוסף מתוך תחושת בטן ומתוך חיבור רגשי. רבות מהיצירות מוצבות בביתה הפרטי כשהיא חיה לצידן, עבודות בנושא ספרים, אוכל, נעליים, כיסאות, כסף, נעליים ועוד… לנוכח הבית הזה, שמאוכלס בחפצים ״אנושיים״, הפך גם המוזיאון למטאפורה של בית. כל גלריה מספקת רמזים לסביבה ביתית מוכרת וכל הצבה משחזרת סצנה יומיומית. שינוי נקודת המבט מאפשר למצוא את הזר במוכר, את האינטימי בציבורי ואת המרומז שבמופרז.
בין חללי התערוכה שזורות כ־180 עבודות. ביניהן:
אטלייה ואן־לייסהוט, צואתיזם, 2013
התפיסה לפיה אדם צריך לעשות את צרכיו בפרטיות אינה מובנת מאליה. כבר ברומא העתיקה היו שירותים ציבוריים צמודים זה לזה ומסודרים בשורה ללא מחיצות כשתעלת הניקוז עברה מתחתם. המייצב צואתיזם, שמחבר כמה אסלות למעגל, מאתגר גם הוא את תפיסת הפרטיות המוכרת ומטשטש את הגבול בין אישי לציבורי. הבחירה האוצרותית להציב את העבודה במרכז ״הבית״ מציעה התבוננות חדשה על סיטואציות אינטימיות וחברתיות.
אנדי וורהול, שטר דולר חתום, 1980 לערך
שטר דולר שחתם עליו האמן אנדי וורהול באמצעות עט מרקר שחור. החתימה על גבי שטר הדולר פוגמת בו ובה בעת מעלה את ערכו. העיסוק האמנותי במוטיב הממון שב וחוזר בעבודותיו של וורהול.
דמיאן הירסט, אין כמו בבית, 1996
העבודה אין כמו בבית היא צלחת עם דימוי מודפס של מאפרה משומשת על גבי פורצלן. סיגריות הן מוטיב חוזר בעבודתו של הירסט, לתפיסתו פעולת העישון מייצגת את מחזור החיים: החל מהצתת הגפרור וכלה בכיבוי הסיגריה מאפרה המדמים לידה ומוות. בשנת 2001 הוצגה העבודה בגלריה Eyestorm בלונדון, ונזרקה בטעות על ידי השרת שחשב אותה למאפרה אמתית.
ויליאם קובינג, הנשיקה, 2004 (וידאו)
מחוות הגוף של בני הזוג בעבודה זו מייצגות באופן סמלי את נטייתם של בני זוג במערכת יחסים להשפיע זה על זה. הם מתחבקים ו״מעצבים״ את הראש זה של זה, כמו מגדירים מחדש את אופיו, את דעותיו ואת מחשבותיו של האחר. השניים אומנם מתמזגים והופכים לישות אחת, אך בו־בזמן נשארים גם נפרדים.
טום דיקסון, כיסא פיילון, ראשית שנות ה-90
כיסא פיילון עוצב לראשונה מתוך הרצון של טום דיקסון לייצר את כיסא המתכת הקל בעולם. הכיסא מורכב ממוטות נירוסטה בקוטר 3 מ״מ שרותכו במבנים משולשים בהשראת מודלים אדריכליים מוכרים, כמו עמודי חשמל וגשרים. "העשייה המחודשת של כיסא הפיילון אינספור פעמים, בניסיון לחזק נקודות תורפה ולמנוע קריסה, לימדה אותי איך לעבוד כראוי״, מסביר דיקסון, ״זה היה קורס מזורז בהנדסת מבנים. התוצאות חיזקו בי את ההבנה בחשיבות המבנה הבסיסי של חפץ, ולא במשטחים [העוטפים אותו]״. כיסא פיילון הוא אחד הרהיטים הראשונים שעוצבו ותוכננו באמצעות מחשב.
טג'ו רמי ורנה וינהאוזן, אולקה בולקה, 2008
העבודה אולקה בולקה היא אסופה מאולתרת של חפצי איקאה, שנוצרה כחלק מפרויקט ״איקאה האקינג״ בשם Platform 21. ״איקאה האקינג״ היא תפיסה שמתנגדת לעיצוב אחיד, גלובלי וגנרי, ובמקומו מחפשת התאמה אישית של מוצרים. החיבור המאולתר בין החפצים המוכרים בפרויקט של טג'ו רמי ורנה וינהאוזן יצר שלם הגדול מסך חלקיו, ומביא עימו אובייקט ייחודי וחווית בנייה יצירתית.
מיצב העיצוב: The Boiler Room
במקביל לתערוכה "אוברדוז" שמוצגת בגלריות המרכזיות של מוזיאון העיצוב, מבקרי המוזיאון מוזמנים לבקר במיצב האינטראקטיבי היפהפה והמרתק – ,The Boiler Room שיוצג בחלל מעבדת העיצוב של המוזיאון. המיצב עוצב ונבנה על ידי צוות של שבעה מעצבים ישראלים, ייצג את ישראל בביאנלה לעיצוב בלונדון בשנת 2021 וזכה בפרס בחירת הקהל.
ה-"The Boiler Room" הוא מיצב אינטראקטיבי, מרחב שמאפשר למבקרים בו להביע את עמדותיהם בנושאים פוליטיים וחברתיים, לשתף את השקפתם ולהגיב זה לזה על ידי לחיצת כפתור פשוטה ש"מחממת" את הדיון, לעתים בלי לשים לב להשלכות מעשיהם. כך מדמה המיצב את הקיטוב שנוצר ומאפשר דיון וחקר עצמאי. השימוש במתגי הדוד הייחודיים מיצג את הקלות שבה לחיצת כפתור מעצימה מחלוקות ומפשטת בעיות מורכבות לסיסמאות פופוליסטיות.
המיצב עוצב ונבנה על ידי צוות של שבעה מעצבים – סטודנטים ובוגרים של בית הספר לאדריכלות על שם דוד עזריאלי באוניברסיטת תל אביב: ליאור קנטור, נעה כרמי, ליאלה סולומון, אושר לפיד, רועי לוין, ברק ויצמן ואורן אלגלי. הוא ייצג את ישראל בביאנלה לעיצוב לונדון 2021 שעסקה בנושא "תהודה" (אוצרות: אס דבלין). בסיום הביאנלה זכה המצג בפרס בחירת הקהל, על בסיס הצבעות של מבקרים ומשתתפים מרחבי העולם.
בין היוצרים הבולטים שמציגים בתערוכה:
נחום טבת, רם קציר, גיא בן נר, דנה זלצמן, שאול כהן, שחר מרקוס בעבודה משותפת עם האמנית נזקת אקיג'י. גטנו פשה, רון ארד, מייקל ג'והנסון, אנדי וורהול, סטודיו טרויקה, אטליה ואן לייסהוט, דמיאן הרסט, אטורה סוטסאס, וויליאם קובינג ועוד.
שעות פתיחת התערוכה:
שני 16:00-10:00 ; שלישי 20:00-10:00; רביעי 16:00-10:00; חמישי 18:00-10:00; שישי 14:00-10:00;שבת 20:00-10:00
דמי כניסה לתערוכה: מבוגרים 45 ₪, נוער (17-11) – 35 ₪, ילדים (10-5) – 25 ₪, חיילים בשירות חובה/נכי צה"ל/שירות לאומי – 30 ₪, סטודנטים/נכים – 30 ₪, אזרחים ותיקים תושבי ישראל – 50%, תושבי חולון – 32₪, ידידי מוזיאון העיצוב חולון – חינם וחברי אקו"ם – חינם. ילדים עד גיל 5- חינם.
- רכישת כרטיסים דרך אתר מוזיאון העיצוב חולון https://www.dmh.org.il/
בחול המועד פסח הכניסה למוזיאון ללא עלות ובהרשמה מוקדמת בחסות בנק הפועלים
תערוכה נפלאה ומעוררת חשיבה המתאימה לכל המשפחה, מראה נקודות מבט שונות וחידוד המחשבה והרגש כלפי המייצגים המופעים בחלל. לתת דרך ביטוי לחפצים אנו חיים עימם דרך האומנות. מובטח לכם הנאה מירבית.
חג שמח.
הוספת תגובה