ירושלים, עיר הבירה על יופייה המיוחד, היא מקום של רוחניות ויצירה כאחד, ולא במקרה בחרה בצלאל להעמיד את הקמפוס שלה אחד ומיוחד, מבפנים ומבחוץ בליבה. וכך, זו כבר השנה השנייה שבה תצוגת הגמר של המחלקה לצורפות ואופנה מתקיימת על גג הקמפוס.
בין המבנים העתיקים שמול מגרש הרוסים, מתנשא קמפוס בצלאל המודרני אל מול נוף ירושלים העוצר נשימה. ביום חמישי האחרון המה הקמפוס באנשים שהגיעו לחוות מקרוב את עבודות היצירה של הסטודנטים, ולא מעטים מהם הודו שהלכו לאיבוד בין מסדרונותיו, חוויה שדווקא הוסיפה למקום קסם משלה, כזו שחושפת בכל פינה משהו חדש ומפתיע. השילוב בין הישן לחדש, בין האבן הירושלמית למבנה העכשווי, יצר את הרקע המושלם לערב קוקטייל ויין שנפרש מול השקיעה, כשרוח קרירה של אוגוסט מלטפת את האורחים.
התצוגה, שהופקה בתמיכת הקרן לירושלים ורשות הצעירים, הציגה על המסלול 33 מערכות לבוש, תכשיטים ונעליים פרי עבודתם של בוגרות ובוגרי המחלקה, בראשות שנית אלקיים אדם. בין הצועדים על המסלול נראה גם השף אייל שני, שלבש יצירות של הבוגרים איתם להמן וגיא ירזין.
אך הרגע שריגש יותר מכל היה זה של לורה דמתי, בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל ואחותה של קים דמתי ז”ל, שנרצחה במסיבת הנובה בשבעה באוקטובר. דמתי צעדה על המסלול לצד בן זוגה, יונתן טבצ’ניק, לבושה בעיצוב של יסכה אריאל הרווד מתוך הקולקציה “מאובנים”.
“לצעוד בתצוגת אופנה, ועוד יחד עם בן זוגי יונתן, הייתה עבורי חוויה מרגשת,” סיפרה דמתי. “צעדתי בעיצוב של יסכה אריאל הרווד, מתוך הקולקציה ‘מאובנים’. ארבע השנים שלי בבצלאל היו עבורי מסע משמעותי מאוד – במהלכן איבדתי את אחותי הקטנה, קים, והאובדן שלה הפך לחלק בלתי נפרד ממני ומהדרך שלי כיוצרת. לצד הכאב, זה היה רגע שבו יכולתי להרגיש שלמרות כל מה שעברתי בדרך – הגעתי לכאן עם ראש מורם.”
בסופו של ערב, כשהאורחים החלו לפנות את הקמפוס והשקיעה כבר פינתה את מקומה לחשכה, נותרה בעיקר תחושה אחת: זו הייתה תצוגה שנגעה בהרבה יותר מאופנה. בין הבדים והתכשיטים, בין הצעדים על המסלול לסיפורים שמאחוריהם, זו הייתה הזמנה לעצור לרגע ולחשוב על מי שהיינו, על מה שאנחנו עושים כאן ועכשיו, ועל הדרך שעוד לפנינו.
הוספת תגובה