כוח הדיבור של האדם גדול מאוד ויכול לשנות או ליצור את המציאות בה אנו חיים. זאת הסיבה שיש איסור לנבל את הפה. בגמרא במסכת שבת (לג, א) נכתב: "עַל כֵּן עַל בַּחוּרָיו לֹא יִשְׂמַח ה', וְאֶת יְתֹמָיו וְאֶת אַלְמְנֹתָיו לֹא יְרַחֵם, כִּי כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרַע, וְכָל פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה". והפירוש הוא זה: בגלל עוון נבלות הפה, צרות רבות וגזירות קשות מתחדשות, ובחורי ישראל מתים, יתומים ואלמנות צועקים ואינם נענים. וכן נכתב: "כל המנבל פיו, אפילו חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכין עליו לרעה".
ההסבר לדברים על פי המהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג הוא שיכולת הדיבור היא המעלה הנשגבה ביותר שקיבל האדם. הקב"ה נתן את יכולת הדיבור רק לבני האדם ולא לבעלי החיים. כאשר האדם מנבל את פיו הוא חוטא במעלה הנשגבה ביותר שלו. הקב"ה פועל מול האדם בדרך של "מידה כנגד מידה". כלומר, כפי שהאדם יכול לקבוע בפיו דברים טובים, כאשר הוא מדבר באופן חיובי על דברים טובים, כך גם להיפך.
כלומר, כאשר האדם מדבר באופן שלילי בעת ניבול פיו, הוא גורם לדברים רעים. כפי שנכתב: יְהוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ. (תהלים קכ"א, ה). כלומר, הקב"ה מתנהג איתנו כמו צל. בכיוון שאנו נעים, הוא נע איתנו. אם נדבר באופן שלילי, נמשוך אלינו דברים שליליים, ולעומת זאת, אם נדבר באופן חיובי, נמשוך אלינו דברים חיוביים.
מנגד, תפילה ולימוד תורה מחברים את האדם לבורא עולם ולמשיכת אור, ניסים ושפע אל חייו באופן שיכול להפוך לגמרי את המציאות שבה הוא נמצא.
בהמשך נתמקד בצורת הכתיבה הגרפית של האותיות ובמשמעות כל אות ואות.
איתי כץ itaykatz8@gmail.com 052-3891511
הוספת תגובה