איך התחלת לעצב אופנה ומה משך אותך למקצוע ?
בגיל מאד קטן אהבתי בגדים וכאשר התיישבתי בגיל 6 לתפור במכונת תפירה זינגר של סבתי הבנתי ששם זה התחיל. יחד עם זאת ראיתי את בת דודתי מציירת איורי אופנה ועוד אז הכרזתי שאני אהיה מעצבת אפנה. בתיכון למדתי עיצוב אופנה ואחרי הצבא נרשמתי ללימודי עיצוב אופנה בשנקר. ולימים עיצבתי בתעשיית האופנה 25 שנים.
עבור מי עיצבת בגדים ?
בגדי-ילדים: הוניגמן, פופולו, TVS, בגדי נשים- בוטיק דפני, Odem- תיקים ותחפושות
מהבנתי שסיירתי בתערוכה המיוחדת שלך את גם ציירת, ממתי ?
מגיל 6 ציירתי במחברות חיות, בתיכון ושנקר ציירתי איורי אופנה וציור עירום, למדתי אצל אמנית לצייר ציורי שמן, אחר ציירתי באקריליק.
מה נקודת המפנה בקורונה ?
בעקבות הסגרים נוצר החיבור בין איור לפיסול בחוט מתכת, שהפך את הציור מדו מימד לתלת מימד.
התערוכה משקפת את אהבתך לקרינולינה למה ?
לאחר שציירתי את הקרינולינה הראשונה עשיתי עבודת מחקר בתולדות הלבוש והבנתי שיש המון דגמים של קרינולינות וזה מה שמשך אותי לציר ולפסל אותן כי הן יוצרות תלת מימד.
התערוכה מראה תלת מימד בתוך הציור אופנה מה הביא אותך לתוצר הייחודי ?
בתחילה איירתי מחוך וקרינולינה ואחר פיסלתי את אותו איור בחוט מתכת וכשהנחתי אותו על האיור הבנתי שהאיור שהוא דו מימד נהפך לתלת מימד.
לאורך התערוכה רואים את כל השתלשלות של העבודה ממכונת תפירה ועד סיום ספר מחוטי מתכת. מה הקסם בזה ?
התערוכה מספרת את השתלשלות איך העבודות הראשונות נוצרו בתקופת הסגר עקב הקורונה שהם היוו לי תראפיה למצב העצוב שניכלתי אליו. היצירות מייצגות את תחילת הסיפור ובהמשך העבודות מספרות את אהבותיי ועיסוקי מגיל 6 שהתיישבתי על מכונת התפירה זינגר של סבתי. מרגע שהתחלתי ליצור לתערוכה עברתי תהליך והתפתחות עם העבודות שיצרתי מעבודות מיניאטורות שדרכן רואים את הבגדים של המאה ה18, כלי תפירה, בובת דגם (מניקן) עם קרינולינה אחורית, מכונת תפירה זינגר, כל העבודות האלה ממוסגרות.
יש סידרה של "זוגות" עם אביזרי אפנה, סידרה של קרנבל ונציה עם מבחר קרינולינות מחוטי מתכת צבעונים, "אישה מודרנית" שמשוחררת מקרינולינה ומחוך, סידרה "פוזיטיב נגטיב" של 2 זוגות עם הפאות מהתקופה של המאה ה-18, ז'קט גברי עם רקמה של חוט מכלב שכך למדתי בתיכון ,"כלה" שמבטא את הפנטזיה של כל אישה עם קרינולינה ומחוך, סידרת "איב סאן לורן + מונדריאן" – שעוצבה בשנות השישים וזה סגירת מעגל לשנה שבה נולדתי ולשני העולמות שלי לאופנה ואמנות.
העבודה האחרונה שבועיים לפני הקמת התערוכה "ספר הסקיצות" שנראה כמו ספר פתוח וזאת העבודה היחידה שלא תכננתי, עבדתי עם חוטי המתכת כמו דיגום חפשי ושרבוט של סקיצות ואז הבנתי שזהו ספר הסקיצות שלי. העבודה תלויה באוויר יורדת מהתקרה ומאווררת.
ספרי על התערוכה ולמה בחרת את תקופת אופנת מהמאה 18?
אני לא בחרתי את התקופה. זה התחיל שציירתי בגדים כמו מחוך וקרינולינה מתקופת המאה ה18 וששאלתי את עצמי למה? הבנתי שאלה בגדים שהיה קשה לנשום בהם וזה התחבר לתחושות שהרגשתי עקב הסגר שהייתי במצוקה שהקשה לי לנשום וגם הקבלה למחלת הקורונה שפגעה בנשימה. בנוסף ראיתי לנגד עיני סורגים שפיסלתי את הקרינולינה עקב זה שסגרו אותנו בבית.
איך את מגדירה את הסגנון שלך ?
נוסטלגי, מינימליסטי ואסטטי.
עם מה מתמודד כיום אומן ?
אני יוצרת רק שנה וחצי וזאת התערוכה הראשונה שלי שנוצרה במשך 3 חדשים, כך שאני חדשה בענף האמנים.
מה את חושבת כיום על ענף האופנה בישראל?
אני לא נמצאת בתחום האופנה כבר 10 שנים עקב שינויים שהתחילו אז שהייצור יצא מגבולות הארץ. יש מעט מאד יצור מקומי, לצערי ייצור טקסטיל ומתפרות די נכחדו בארץ.
אוצרת התערוכה: אילנה כרמלי לנר
הוספת תגובה