הנושאים הנידונים בפרשת ואתחנן:
- משה מתחנן אל הקב"ה להיכנס לארץ
- מעמד הר סיני
- עשרת הדיברות
- קבלת עול מלכות שמיים
משה מתחנן אל הקב"ה להיכנס לארץ
כזכור, בפרשת חוקת, לאחר שמרים נפטרה, לא היו מים לבני ישראל והם פנו אל משה שיעזור להם. הקב"ה ציוה את משה לדבר אל הסלע, כדי שיוציא מים, אך משה במקום לדבר, היכה את הסלע. הקב"ה מדקדק עם צדיקים, ועל כן משה נענש ולא זכה להיכנס לארץ.
משה ניסה לבטל את הגזירה והתפלל אל הקב"ה.
מדוע היה כל כך חשוב למשה להיכנס לארץ?
ראשית, זה היה מפעל חייו: הוא הנהיג את בני ישראל מהתקופה שהיו עבדים עד לרגע שהם עומדים להיכנס לארץ המובטחת. הוא עבר איתם תקופה של 40 שנה במדבר, סבל את כל ההתנגדויות והתלונות שלהם ועכשיו מגיע הרגע הגדול והוא לא יהיה שם.
שנית, משה רצה להיכנס לארץ כדי לזכות לקיים את המצוות התלויות בה ושניתן לקיימן רק בארץ ישראל.
כמה פעמים התפלל משה לקב"ה כדי שיסכים להכניס אותו לארץ?
משה התפלל 515 תפילות לקב"ה כדי שיסכים להכניס אותו לארץ. חז"ל אומרים, שמשה התפלל לה' 515 תפילות בגימטריה: ואתחנן (כמו כן, שירה בגימטריה 515, תפלה בגימטריה 515) והגר"א ז"ל אומר שתפילתו היתה כוללת 515 עניינים, היינו השגות נוספות ושונות זו מזו, ומ"מ אילו היה מוסיף ומתפלל עוד תפילה אחת היה מועיל לבטל את הגזירה. כלומר, אם משה היה מוסיף להתפלל עוד תפילה אחת, הוא היה נענה ונכנס לארץ.
הקב"ה לא קיבל את תחנוניו ואמר לו שהוא לא יוכל להיכנס לארץ, אך הוא יוכל לעלות להר נבו ולראות אותה: " עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה–וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ: כִּי-לֹא תַעֲבֹר, אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. "
הקב"ה המשיך וביקש ממשה לחזק את יהושע בן נון, שהוא זה שינחיל לבני ישראל את הארץ: "וְצַו אֶת-יְהוֹשֻׁעַ, וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ: כִּי-הוּא יַעֲבֹר, לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה, וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם, אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה. "
משה ביקש מבני ישראל שיקבלו על עצמם את החוקים והמצוות של התורה כדי שיהיו ראויים להיכנס לארץ ולרשתה: " וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, שְׁמַע אֶל-הַחֻקִּים וְאֶל-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם, לַעֲשׂוֹת–לְמַעַן תִּחְיוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם, נֹתֵן לָכֶם." יש להקפיד לא להוסיף ולא לגרוע על המצוות: " לֹא תֹסִפוּ, עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ–לִשְׁמֹר, אֶת-מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי, מְצַוֶּה אֶתְכֶם. שהרי מי שעוזב את הקב"ה והולך אחרי עבודה זרה, יושמד: " עֵינֵיכֶם, הָרֹאוֹת, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה, בְּבַעַל פְּעוֹר: כִּי כָל-הָאִישׁ, אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל-פְּעוֹר–הִשְׁמִידוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ " , ואילו מי שידבוק בקב"ה, יחיה: " וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּיהוָה, אֱלֹהֵיכֶם–חַיִּים כֻּלְּכֶם, הַיּוֹם".
ואתם הדבקים בה' אלקיכם –ואתם אותיות ואמת, מי שהולך עם האמת הוא יכול להדבק בה'.
משה מבטיח לבני ישראל שאם הם יקיימו את התורה והמצוות בדקדקנות: " וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם: לֹא תָסֻרוּ, יָמִין וּשְׂמֹאל", כל העמים יראו אותם כעם חכם ונבון ויכבדו אותם, אך אם הם חו"ח יזלזלו במצוות, ערכם בעיני העמים ירד: "וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם–כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים: אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן, אֵת כָּל-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה."
- מעמד הר סיני
משה מזהיר את בני ישראל לא לשכוח את היום בו עמדו בחורב – מעמד הר סיני – בו קיבלו את התורה שבכתב ואת התורה שבעל פה ואת החובה להעביר זאת לילדיהם: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן-יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ; וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ, וְלִבְנֵי בָנֶיךָ". מודגשת החשיבות שתהיה יראת שמיים וכן ללמד זאת את ילדיהם: "יוֹם, אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בֶּאֱמֹר יְהוָה אֵלַי הַקְהֶל-לִי אֶת-הָעָם, וְאַשְׁמִעֵם אֶת-דְּבָרָי: אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי, כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה, וְאֶת-בְּנֵיהֶם, יְלַמֵּדוּן".
כשם שבמעמד הר סיני בני ישראל שמעו את קולו של הקב"ה, אך לא ראו כל דמות, יש אזהרה לא להיגרר אחרי העמים האחרים ולא לעשות כל צורה של פסל מכל דמות שהיא: "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם: כִּי לֹא רְאִיתֶם, כָּל-תְּמוּנָה, בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ פֶּן-תַּשְׁחִתוּן–וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל, תְּמוּנַת כָּל-סָמֶל: תַּבְנִית זָכָר, אוֹ נְקֵבָה תַּבְנִית, כָּל-בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ; תַּבְנִית כָּל-צִפּוֹר כָּנָף, אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם תַּבְנִית, כָּל-רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה; תַּבְנִית כָּל-דָּגָה אֲשֶׁר-בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ. "
אם בני ישראל ילכו אחר מנהגיהם של עמים אחרים, הם יענשו בחומרה: "כִּי-תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים, וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ; וְהִשְׁחַתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל, וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה-אֱלֹהֶיךָ, לְהַכְעִיסוֹ הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, כִּי-אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר, מֵעַל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ: לֹא-תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ, כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן וְהֵפִיץ יְהוָה אֶתְכֶם, בָּעַמִּים; וְנִשְׁאַרְתֶּם, מְתֵי מִסְפָּר, בַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר יְנַהֵג יְהוָה אֶתְכֶם שָׁמָּה." כבר ראינו שהקב"ה עמד במילה שלו כאשר עם ישראל עזב את התורה וירד מן הדרך, ועל כן לצערנו הרב, עם ישראל יצא לגלות.
- עשרת הדיברות
משה מזכיר לבני ישראל שבמעמד הר סיני הקב"ה כרת ברית מחייבת: "יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית–בְּחֹרֵב" בינו ובין כל יהודי ויהודי מבני ישראל שבכל הדורות, ולא רק עם אלה שהיו שם: "לֹא אֶת-אֲבֹתֵינוּ, כָּרַת יְהוָה אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת: כִּי אִתָּנוּ, אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים".
משה המשיך והזכיר שהקב"ה מסר לבני ישראל את עשרת הדיברות פנים אל פנים. לאחר שני הדיברות הראשונים פחדתם להמשיך לשמוע את הקב"ה וביקשתם שהוא ימסור אותם אליי ואני אעביר אליכם. הקב"ה אמר למשה שבני ישראל צודקים בכך שהם יראים ממני, והלוואי שישמרו על היראה הזו כל חייהם כדי שיהיה להם טוב לתמיד: " מִי-יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם, לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת-כָּל-מִצְוֺתַי–כָּל-הַיָּמִים: לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם, לְעֹלָם. "
משה חזר על התוכן של עשרת הדיברות, כפי שהוזכרו בפרשת "יתרו". ישנם כמה שינויים בין מסירת עשרת הדיברות בפעם הראשונה לבין מסירת עשרת הדיברות בפעם השנייה. השינוי הבולט הוא שבפעם הראשונה נאמר: "זכור" את יום השבת, וכאן נאמר: "שמור". ההסבר לכך שהקב"ה בפעם הראשונה אמר את שתי המילים בדיבור אחד כמו שרק הקב"ה יכול לעשות. זה הוזכר בפסוק: "זכור ושמור בדיבור אחד, השמיענו אל המיוחד".
זכור – יש לזכור את השבת על ידי בגדים יפים ואוכל מיוחד לשבת.
שמור – יש לשמור את השבת וללמוד את הילכותיה כדי להימנע חו"ח מחילול שבת.
עשרת הדיברות:
- אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:
- לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, כָּל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת–וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם: כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא–פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים–לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מצותו (מִצְוֺתָי).
- לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא: כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה, אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא.
- שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָשֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי–שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ–לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה; עַל-כֵּן, צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת.
- כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ–לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ, וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
- לֹא תִרְצָח
- ְלֹא תִנְאָף
- ְלֹא תִגְנֹב
- ְלֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא
- לֹא תַחְמֹד, אֵשֶׁת רֵעֶךָ; וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ, שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.
- קבלת עול מלכות שמיים
משה אומר לבני ישראל שהקב"ה הוא האלוקים שלהם והוא האחד והיחיד בעל כל הכוחות בעולם. יש פסוק מיוחד אותו אנו אומרים פעמיים בכל יום: פעם בבוקר ופעם בערב וכך אנו למעשה מקבלים עול מלכות שמיים: "שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, יְהוָה אֶחָד. " אין אף אלוהים אחר מלבדו: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים: אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ. "
עלינו לקיים את כל מצוותיו באהבה עד כדי ויתור על כספנו וגופנו: "וְאָהַבְתָּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ." כדי להגיע לדרגה הזו יש ללמוד היטב את התורה וללמדה גם את ילדינו. עיקר הדברים שאנו מדברים ביום יום צריכים להיות דברי תורה בין אם אנחנו בבית ובין אם אנחנו בדרך למקום כלשהו: "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.". יש לקרוא בכל בוקר ובכל ערב קריאת שמע, לשים אותה על התפילין ועל המזוזות בבית: "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל-יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת, בֵּין עֵינֶיךָ וּכְתַבְתָּם עַל-מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ."
משה ממשיך ומזהיר שכאשר הם יכנסו לארץ וייהנו משפע שהם לא הכינו בעצמם: " וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב–לָתֶת לָךְ: עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת, אֲשֶׁר לֹא-בָנִיתָ וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל-טוּב, אֲשֶׁר לֹא-מִלֵּאתָ, וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא-חָצַבְתָּ, כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא-נָטָעְתָּ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ. " שהם יזהרו ולא ילכו אחרי מנהגיהם של העמים היושבים בה, אחרת יענשו:" לֹא תֵלְכוּן, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים–מֵאֱלֹהֵי, הָעַמִּים, אֲשֶׁר, סְבִיבוֹתֵיכֶם כִּי אֵל קַנָּא יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּקִרְבֶּךָ: פֶּן-יֶחֱרֶה אַף-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בָּךְ, וְהִשְׁמִידְךָ, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. " אלא יש לשמור את חוקיו ומצוותיו של הקב"ה כדי ליהנות מטוב תמידי: "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב, בְּעֵינֵי יְהוָה–לְמַעַן, יִיטַב לָךְ, וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ. "
גם אם יבואו ילדיכם וישאלו אתכם מדוע אתם מקיימים את המצוות של הקב"ה מבלי להבינם, יש לספר להם איך פעם אבותינו היו עבדים במצרים ואיך הקב"ה הוציא אותם באותות ומופתים והביא אותם לרשת את ארץ ישראל, ולכן אנחנו עושים את שציווה אותנו כדי שיהיה לנו טוב: "כִּי-יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר, לֵאמֹר: מָה הָעֵדֹת, וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, אֶתְכֶם וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ, עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם; וַיֹּצִיאֵנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם, בְּיָד חֲזָקָה וַיִּתֵּן יְהוָה אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים בְּמִצְרַיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכָל-בֵּיתוֹ–לְעֵינֵינוּ וְאוֹתָנוּ, הוֹצִיא מִשָּׁם–לְמַעַן, הָבִיא אֹתָנוּ, לָתֶת לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ וַיְצַוֵּנוּ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לְיִרְאָה, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ–לְטוֹב לָנוּ כָּל-הַיָּמִים, לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה וּצְדָקָה, תִּהְיֶה-לָּנוּ: כִּי-נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ–כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ. "
חז"ל אומרים, שבקריאת שמע יש רמ"ח תיבות כנגד רמ"ח איברים וכל תיבה נותנת חיות לאבר אחד, אבל צריך לצרף גם את המלה אמת כדי שיהיו רמ"ח תיבות, וזה מרומז בפסוק – ואתם אותיות אמת – "הדבקים בה' אלוקיכם" אם מצרפים את המלה אמת לה' אלוקיכם אז חיים כולכם היום, זה נותן חיות לכל האברים.
למילה שמע – יש כמה ראשי תיבות:
- עולמלכות שמים
- שאומרום עיניכם
- שחריתמנחה ערבית
- ששערי מקלט. שקריאת שמע הוא עיר מקלט מהיצר הרע.
מהם המסרים בפרשה?
- ה"אור החיים" אומר,אפילו שלא נתקבלה תפילתו של משה, אבל שום תפילה לא הולכת לאיבוד, שלפעמים זה עוזר לאחר זמן אפילו לדורות שלאחריו.
- ה"חזון איש" אומר, שלפעמים מאיזה משפחה פשוטה יוצא אדם חשוב וגדול, וזה בגלל איזו סבתא שהתפללה בשעת הדלקת הנרות.
- חז"ל אומרים, אם מתפלל 2 פעמים "נא" מתקבלת תפילתו, כמו "א-ל נא רפא נא לה", "אנא ה' הושיעה נא". בגלל זה אמר לו ה' "אל תוסף דבר" – אל תגיד עוד פעם נא, שהרי אמר 'אעברה נא'.
- כבד – בגימטריה 26, מספר שם ה'. חז"ל אומרים אם אב או אם אומרים לו שיעשה עבירה אסור לשמוע להם, זהו שמרמז הפסוק, כבד את ה', מא' עד ת' צריך לשמוע לה' ואח"כ לאביו ולאמו.
- כבוד אב ואם – החיוב רק אם זה לא נגד התורה, אבל אם הם אומרים לעבור על התורה אל תשמע להם, זה מה שכתוב "כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך ה' אלקיך" – רק אם זה לא נגד התורה.
- כתוב בסוף עשרת הדברות "וכל אשר לרעך", א"כ למה צריך לפרטבית שדה עבד וכו', רק אומרים בדרך הלצה אם אתה חומד את מה שיש אצל חברך שאתה רואה שיש לו בית יפה וכדומה, קח גם את הבעיות שלו והחובות וכל אשר לרעך.
כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו:
עץ חיים היא למחזיקים בה, ותומכיה מאושר
דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום
אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד
טעמו וראו כי טוב ה'
בכתיבה הסתמכתי על שיעור של כבוד הרב יוסף מזרחי שליט"א
הוספת תגובה