עמוד הבית » אורנה קליין – לוחמת המוסד יוצאת מן הצללים

אורנה קליין – לוחמת המוסד יוצאת מן הצללים

צילום: באדיבות אורנה קליין
לראיין את אורנה קליין זו משימה מעניינת. שנינו שירתנו ב'מוסד', אך לא עבדנו יחד. הכרתי אותה בפנים. ככה זה, לא שואלים שאלות, כל אחד עוסק בתחום שלו. זה נקרא 'מידור'.

ספרי לי איך הכל התחיל ?

השתחררתי מהצבא, שם הייתי מכ"ית בבה"ד 12. החלטתי כמו כולם ללכת לאוניברסיטה, אך מאחר והייתי תלמידה מאוד בינונית, לא הצלחתי להתקבל לחוגים שרציתי. למדתי ספרות אנגלית, שהיה בעיניי משעמם ולא מועיל. הרגשתי חנוקה. פגשתי את אחי באחת השבתות, וסיפרתי לו איך אני מרגישה.

התייעצתי עימו איך אני יכולה לצאת מהלימודים ב"כבוד" שהרי הוריי שילמו את שכר הלימוד. ידעתי שהוא התקבל למערכת הביטחון, אך לא מעבר לכך. הוא סיפר שמחפשים בחורה לאיזה קורס, שלא אתלה תקוות כי רבים נכשלים בתהליך הקבלה. התחלתי תהליך שבדר"כ היה ארוך ומייגע, אך מאחר והם היו לחוצים לתאריך תחילת קורס, קיבלתי תשובה ביום חמישי שהתקבלתי לקורס שמתחיל בראשון. נסעתי לגבעת רם ארזתי ודיווחתי על פרישתי מהלימודים וביום ראשון התייצבתי במקום הקורס 08:00. נכנסתי לחדר עמוס גברים. כל שולחן ה"סטודנטים" היה גברי, מלבדי. "ברוכים הבאים למוסד" הכריז ראש האגף. ואני הייתי בהלם. אני? במוסד? איך? מה זה אומר? מלבד תפיסת אייכמן לא היה לי מושג…

צילום: באדיבות אורנה קליין

מה בילדותי הוביל לבנייה ותנופה של אישה יזמית ?

האמת היא ששום דבר בילדות לא הוביל אותי לא ל"מוסד" ולא לדברים שעשיתי לאחר מכן. ההתפתחות האמיתית שלי כאדם בוגר החלה מהיום הראשון ב"מוסד". עד אז הייתי מושבניקית תמימה, שלא הצליחה לדייק את עצמה או את מטרותיה בחיים.

מה משך אותך למקצוע?

כלוחמת במוסד, הבנתי שיצר ההרפתקנות, האדרנלין, השינויים, היכולת לבטא עצמי בצורה כמעט מושלמת. היצירתיות, היכולת לתפקד תוך כדי פחד, היכולת ליצור קשרים, היכולת לשחק ולהעמיד פנים. המסוגלות להיות לבד בהרבה מצבים מגוונים. כל אלה היו אני.

איך את יוצרת רלבנטיות ויצירתיות?

את סודות המקצוע מהמוסד אשאיר לעצמי. דווקא כשעזבתי היה עליי להישאר רלבנטית ויצירתית כדי להמשיך הלאה. למדתי קואצ"ינג עסקי ואישי  זוגי, התחלתי לצייר וכמובן לכתוב ספר שבמהרה הפך לשני ספרים. האחד השראה מחיי במוסד  (האישה שבין הצללים) והשני בהשראת סיפור משפחתי וישראלי מוכר, חטיפת תינוקות וילדים בשנות החמישים.

צילום:כריכה האשה שבין הצללים

פרשה הידועה כ"ילדתי תימן החטופים". זה קרה לנו. אחותי הבכורה שנעלמה יומיים לאחר לידתה, בבית החולים "ברנדס" בחדרה. הספר למעשה הוא תאריך הולדתה. (ה27 ליוני 1951). הבנתי שיש לי מטרה בחיים, לנסות לפתור את הסיפור שמאחוריי החטיפות ולנסות למצוא את אחותי. הגעתי לתקשורת, הצטרפתי לעמותות שפעלו בנושא, נאבקנו בכנסת. התוצאות לא היו כפי שקיוויתי. ושוב, החלטתי להתחיל להרצות בשני הנושאים הללו, כדי להגיע לכמה שיותר אנשים.

צילום: באדיבות אורנה קליין

ז'אנה הלשטיין מיוצגת בסוכנות 'נשים מרצות אונליין' https://www.womenspeakers.online/